נשים ומחשבים: ריקי וורטמן, נאייקס
מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: ריקי וורטמן, מנהל תוכנית וראש צוות בחברת נאייקס
שם מלא ותפקיד: ריקי וורטמן, מנהל תוכנית וראש צוות בחברת נאייקס – פלטפורמה גלובלית למסחר, תשלומים ונאמנות לקוחות.
השכלה ושירות צבאי: BSc במדעי המחשב ומנהל עסקים, האוניברסיטה העברית; MA בפילוסופיה יהודית, בר אילן.
בצבא הייתי מורה חיילת.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? זה היה "מכתוב". תמיד הייתי ילדה של מספרים. הבנתי אותם, שיחקתי בהם ולא הייתה שום שאלה ושום ספק. היה ברור שאני אעסוק בתחום מדעי/טכנולוגי.
אחרי התלבטות קצרה בין הלב (כימיה) לפרקטיקה (מחשבים) בחרתי בכל זאת במדעי המחשב, והתחלתי את הקריירה שלי כמהנדסת תוכנה ואחר כך כמדריכת תוכנה בחברות הגדולות במשק – באינטל, בקומברס ובאמדוקס. לאחר כמה שנות עצמאות בתחום הדנטלי, החלטתי לחזור למקורות, אבל מזוית קצת אחרת. ב-נאייקס אני מנהלת פרויקטים טכנולוגיים מאוד מורכבים ומנהלת צוות של מנהלות ומנהלי פרויקטים.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש אפליה מובנית, ארגונית, מסיבית כמו שאנחנו מדמיינים כשאנחנו אומרים אפליה. להיפך. אני חושבת שהיום יש הבנה לחשיבות של המגוון האנושי בארגון ובהתאם נעשים מאמצים להרחיב אותו.
הנתונים חשופים לכל אחת בחיפוש מהיר בגוגל – יש רוב מובהק לגברים במקצועות הטכנולוגיים, ונשים עדיין מרוויחות פחות מגברים בכל תחום בתעשייה שעליו תסתכלו.
אז יש אפליה או אין? לנתונים המצערים האלה יש הרבה סיבות ולא כולן אפליה. אבל אני כן חושבת שביומיום שלנו אנחנו נתקלות בעשרות אירועים קטנים, שהם לא Per se אפליה, אבל שכן מושפעים מהעובדה שאנחנו נשים – ולא לטובתנו.
למשל, אנחנו יודעות שאנשים נוטים להתחבר למי שדומה להם. זו הטיה טבעית, אבל יש לה השפעה דרמטית בראיונות, למשל. כאשר המראיין הוא גבר והמרואיינת היא אישה, ברור שלא תמיד ההטיה הזו תשחק לרעתנו, אבל עלולה להיות הטיה שעלולה לעבוד לרעת האישה.
או בישיבות עבודה – אני יודעת על עצמי בוודאות שאני מתנהלת אחרת בישיבות של רוב נשי או רוב גברי. חד משמעית. נכון, זה מספר רק עליי, אבל אני יכולה להניח שאני לא מיוחדת כל כך ויש עוד נשים כמותי. ולעיתים, כשאני מביעה את דעתי באופן נחרץ, אני תוהה עד כמה התגובות שאני מקבלת מושפעות מהיותי אישה. או עד כמה היכולת שלי בכלל לעמוד על שלי בפני התנגדויות נובעת מכל מיני ניואנסים חינוכיים שילדות ונערות מקבלות לאורך הדרך.
או בואו נדבר על העלאה בשכר – עדיין אוהבים לומר שפערי השכר הם באשמתנו. אנחנו פשוט לא מבקשות שכר מספיק גבוה. אבל מחקרים חדשים טוענים שנשים דווקא בהחלט מבקשות שכר דומה לעמיתיהן הגברים, אולם נתקלות בהרבה יותר התנגדות וקשיים בבקשה כזו.
אנחנו נשים בעולם שהוא עדיין גברי. כל קודי ההתנהגות הם גבריים. אנחנו עדיין צריכות לאמץ את הקודים הללו כדי להצליח. אנחנו עדיין מתראיינות יותר על ידי גברים. אנחנו עדיין מבקשות העלאות שכר בעיקר מגברים, אנחנו עדיין מתנהלות בסביבה גברית. נכון, זה משתנה. ההיי טק היום לא דומה להיי טק לפני 30 שנה, אבל עדיין זו המציאות.
והעובדה הזו מעמידה אותנו מראש בנקודת פתיחה נמוכה הרבה יותר. כך שהמאמץ שנדרש ממני כאישה כדי להגיע לנקודה מסוימת הוא גבוה משמעותית מהמאמץ שנדרש מגבר על מנת להגיע בדיוק לאותה נקודה.
האם נתקלת אישית נגדך באפליה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא נתקלתי באפליה מובהקת שכוונה נגדי כי אני אישה. תמיד התקבלתי למשרות אליהן התמודדתי, מצאתי את מקומי בצוותים שכללו גם גברים וגם נשים, היו לי גם מנהלות וגם מנהלים.
וברמה האישית אני שמחה לראות שיש יותר ויותר מודעות, הבנה ורצון לשנות. בטח בנאייקס – אני יכולה להרגיש בנוח לדבר על הפערים ואני רואה שלא רק שיש הקשבה וקבלה, אלא שנעשים צעדים אמיתיים כדי לצמצם אותם. אני באמת מאמינה שאנחנו בדרך הנכונה, והלוואי שהשאלות האלה ישמעו כל כך הזויות בעתיד הממש ממש קרוב.
תגובות
(0)