נשים ומחשבים: מיכל כהן-שלי, מרכז החדשנות ARC בשיבא

שם ותפקיד: מיכל כהן-שלי, מנהלת תחום בינה מלאכותית בקרדיולוגיה במרכז החדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא.

תפקידים קודמים: חוקרת ומהנדסת בינה מלאכותית בקרדיולוגיה במרכז הרפואי Mayo Clinic בארה"ב. קודם לכן, עסקתי בפיתוח בעולמות ה-Big Data במספר חברות היי-טק מתחומי הסייבר והתקשורת.

השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון (B.Sc) בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ותואר שני (MBA) במנהל עסקים בחדשנות רפואית. בשירותי הצבאי שירתי כקצינת תקשוב במודיעין, ובתפקידי פיקוד והדרכה בהכשרות לקצונה בתקשוב.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? נכנסתי לתחום הטכנולוגיה בעקבות מספר גורמים מרכזיים שעיצבו את המסלול שלי. ראשית, השירות הצבאי שלי כקצינת תקשוב במודיעין היה ציון דרך משמעותי. בתפקידי הצבאי עסקתי בתחומים טכנולוגיים מורכבים ובגיל צעיר הגעתי לתפקידים שהיו כרוכים באחריות רבה. ניסיון זה הקנה לי ביטחון ועצמאות, ואותם ערכים הובילו אותי לבחור בקריירה טכנולוגית. בנוסף, מצאתי השראה במשפחתי כשאחותי הגדולה, מהנדסת מובילה בתעשייה האווירית, שימשה לי מודל לחיקוי והייתה דמות מעצימה מגיל צעיר. היא עודדה אותי לפנות ללימודי הנדסה ונתנה לי את הדחיפה הראשונית ואת האמונה ביכולותיי.

הצעד המשמעותי הבא היה החשיפה שלי לעולמות הטכנולוגיה והרפואה בארה"ב. במסגרת הכשרה של בן זוגי, שחר, שמכהן כיום כמנהל מחלקה נוירולוגית, נסענו יחד ל-Mayo Clinic – בית החולים המדורג במקום הראשון בעולם. שם נחשפתי לשילוב של רפואה ובינה מלאכותית, והתאהבתי באפשרות לחבר בין עולמות אלה. מצאנו עצמנו שואבים הנאה רבה מהיכולת לעזור ולקדם אחד את השנייה, ותחושת הסיפוק שלי גברה כשהבנתי שכל מה שעברתי יכול לייצר ערך רב.

זכיתי לקחת חלק בפיתוחים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית, ובפרט לפיתוח אלגוריתמים לבדיקות אק"ג. אחד מהאלגוריתמים שפיתחתי אף פורסם בכתב העת המוביל בקרדיולוגיה (European Heart Journal) ואני מקווה כי בקרוב ייכנס לשימוש בפרקטיקה.

כיום אני ממשיכה ליישם את הידע והקשרים שצברתי במסגרת תפקידי ב-ARC ובמרכז הלב בשיבא. לישראל יתרון משמעותי עם כמות ה-Data שיש בידינו, מה שמאפשר לחקור כיוונים ייחודיים וחדשניים. לאחרונה, בכינוס הקרדיולוגי העולמי בלונדון, זכיתי להציג שניים מהמחקרים שלנו – אני מבינה שזו הזדמנות אדירה לקחת חלק בתהליכים שיכולים לשנות ולהציל חיים. ומבחינתי, זה רק חלק מהעתיד הגדול שניתן לצפות בתחום הטכנולוגיה הרפואית.

האם לדעתך קיימת אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני מאמינה שאין אפליה מכוונת, אבל אני כן מבינה שנוצרו פערים דרמטיים בין קצב ההתקדמות המסחרר של עולם העבודה החדש והחיים במאה ה-21, לבין התפישות החברתיות והתרבותיות, שמשתנות לאט.

הציפייה וההסללה לתפקידי ה"גבר" וה"אישה" נשארו מקובעים, במיוחד בארגונים שמרניים שבהם קיימות "משרות אם" ולא "משרות הורה". במקומות כאלה יצפו שהאם תהיה זו שתצא לילד החולה, או תסיים מוקדם כדי לאסוף מהגן, בעוד שההפך לרוב פחות לגיטימי. תפישות אלה יוצרות את הפערים שרואים בסטטיסטיקות – פחות נשים בתפקידי ניהול בכירים, פערי שכר, ועוד.

עצם זה שנשים לא נמצאות בתפקידים בכירים באותה שכיחות כמו גברים, מייצר מצב שחסרים לנו מודלים לחיקוי ומנטוריות, ולפעמים יש הטייה לא מודעת של מנהלים, שמתחברים יותר למי שדומה להם ולכן נוטים לקדם אותם, גם אם לא בכוונה.

עם זאת, אני מאוד אופטימית לאור הדרך שנעשתה עד כה וממשיכה להיעשות על ידי יוזמות כמו ;she codes, עמותת שוות, שוברות את תקרת הזכוכית ועוד, אשר יוצרות התערבויות מגיל צעיר כדי לשבור את ההסללה המסורתית ולייצר לגיטימציה והשראה לנשים לבחור ולהעז.

באותה נשימה, אדגיש שאין בכוונתי לערער על מושגי ה"נשיות" וה"גבריות" כפי שהביולוגיה והטבע העניקו לנו. יש יופי בשוני ובשלמות שבין יין ל-יאנג. המסר שלי הוא שעולם העבודה החדש מאפשר להגדיל את דרגות החופש, ולתת לכל פרט את האפשרות לממש את הפוטנציאל הגלום בו או בה – ולשם, לדעתי, צריכה להיות השאיפה.

האם נתקלת באפליה נגדך באופן אישי? לא, אבל אני בהחלט מרגישה את הפערים והציפיות החברתיות שתיארתי קודם, שמגבילים במהותם. יש לי חוויות חיוביות, שבהן פגשתי גישה מתקדמת והבנה שהמקצועיות והיכולות הן המרכז. למשל, בארה"ב, כשהתראיינתי בהריון מתקדם, זה כלל לא היווה עניין או שיקול. גם כאן, ב-שיבא, יש מודעות ורצון להתפתח בנושא. ממש עכשיו השיקו תוכנית בהובלתה של רופאה בכירה אצלנו שנקראת 'sheRockes', לייזמות ברפואה. אני מאמינה שבאופן גלובלי ישנה עוד כברת דרך עד שנראה את ההתקדמות במבחן התוצאה, אבל כאמור – אני אופטימית.