כך תגלו אם משקרים לכם ב-SMS

אם אתם מקבלים הודעות טקסט תוך עיכובים מגושמים בתוך חילופי הודעות עם מישהו – כדאי שתהיו חשדנים לגבי אמיתות הנאמר בהן. מחקר חדש מצא, כי כשאנשים משקרים בהודעות דיגיטליות – SMS, רשתות חברתיות או צ'טים – לוקח להם יותר זמן להגיב, הם נוטים לתקן את עצמם וגם לכתוב הודעות קצרות יותר מהרגיל.

"הודעות דיגיטליות הן כר פורה להונאה, משום שאנשים יכולים להסתיר את זהותם בקלות, ולעתים קרובות ההודעות נראות אמינות", ציין טום מסרווי, פרופ' למערכות מידע באוניברסיטת BYU (ר"ת Brigham Young University). "למרבה הצער, בני אנוש הם נוראים באיתור הונאה. אנו יוצרים שיטות לתקן זאת".

מסרווי טוען, כי אנשים יכולים לזהות שקרים בכ-54% מן הפעמים בצורה מדויקת – לא הרבה יותר מדויק מהטלת מטבע. אפילו קשה עוד יותר לזהות כשמישהו משקר בהודעה דיגיטלית, משום שאי אפשר לשמוע את קולו או לראות את הבעת פניו.

לאור ההשלכות הכלכליות, האבטחתיות והאישיות הרבות שיש להונאה דיגיטלית, בנה פרופ' מסרווי, יחד עם עמיתו מ-BYU פרופ' ג'פרי ג'נקינס, ובשיתוף עם אוניברסיטת נברסקה ואוניברסיטת אריזונה, כלי ניסיוני שעוקב אחר רמזים לשקרים בהודעות דיגיטליות. החוקרים יצרו תוכנית מחשב שביצעה שיחות עם משתתפים – בדומה לחוויה של משתמשים מול שאלות של שירות לקוחות מקוון.

יותר מ-100 סטודנטים משתי אוניברסיטאות גדולות בארה"ב קיימו שיחות עם המחשב, ששאל כל אחד מהם כ-30 שאלות. המשתתפים התבקשו לשקר בחצי מן התשובות שלהם. החוקרים מצאו שהתשובות השקריות ארכו 10% יותר זמן, שהן נערכו ותוקנו יותר מהודעות האמת, ושהן היו קצרות יותר.

"אנו מתחילים לזהות אצל אנשים סימנים שקשה להבחין בהם בדרך כלל", ציין מסרווי. "הפוטנציאל של המחקר הזה הוא שאפשר יהיה לייצר מערכות מבוססות צ'ט שיבחינו בהונאה בזמן אמת". לא רצוי להאשים אוטומטית מישהו בשקר כשהוא משיב לאט יותר, אומרים מסרווי וג'נקינס, "אבל המחקר הזה מספק כמה דפוסים כלליים".

החוקרים ממשיכים לקדם את המחקר שלהם על ידי שימוש בחיישנים שונים, כמו הקינקט של מיקרוסופט (Microsoft), כדי לזהות התנהגות אנושית ולבחון כיצד היא מתקשרת עם הונאה. "אנחנו רק בהתחלה", אמר ג'נקינס. "עלינו לאסוף עוד נתונים".