דו"ח: טורקיה היא המדינה הכי מסוכנת לגולשי האינטרנט; סיארה ליאון – הבטוחה ביותר

טורקיה היא המדינה המסוכנת ביותר לגולשי האינטרנט – כך עולה ממחקר שביצעה חברת האנטי וירוס AVG במהלך השבוע האחרון של יולי 2010. לפי נתונים שפורסמו בבלוג של רוג'ר תומפסון, ראש קבוצת המחקר של החברה, יחס התקפות הרשת בטורקיה עומד 1:10. מיד אחריה ברשימה נמצאות רוסיה – עם יחס של 1:15, ארמניה (1:24), אזרביז'אן (1:39) ובנגלדש (1:41), שמשלימות את החמישייה הראשונה של המדינות המסוכנות לגלישה. ארצות הברית דורגה במקום התשיעי עם יחס של 1:48 וסין, עם יחס של 1:135, נמצאת במקום ה-79.

בצד השני של הסקאלה נמצאת סיארה ליאון, שעל פי הדו"ח היא המדינה הכי בטוחה בעולם לגולשים. בסיארה ליאון הזו איתרה החברה רק התקפה אחת על כל 696 משתמשים. למעשה, ארבע מבין המדינות הבטוחות ביותר ברשימה של AVG נמצאות באפריקה: ניג'ר במקום השני (עם התקפה על כל 442 משתמשים), טוגו במקום הרביעי (1:359) ונמיביה במקום החמישי (1:353). במקום השלישי נמצאת יפן עם התקפה אחת על כל 403 משתמשים. יצוין, כי ישראל לא נבדקה במסגרת המחקר.

את הנתונים אספה AVG ב-144 מדינות, כאשר בסך הכל נבחנו יותר מ-127 מליון מחשבים בהם הותקנה תוכנת הגנה של החברה. מהבדיקה עולה שהממוצע הגלובלי עומד על כהתקפה אחת על כל 73 משתמשים. המדובר בבדיקה של הווירוסים והרושעות שנתפסו בתוכנות של AVG. נתונים אלו, לפי תומפסון, רק מוכיחים את החשיבות הרבה בהגנה על המחשב.

בפוסט שהוא הקדיש למחקר, טען שבמדינות שמופיעות בראש רשימת המדינות המסוכנות יש נטייה לגישה ולאירוח אתרים של הורדות חוקיות למחצה או לא חוקיות בכלל, וכן שימוש לא מספיק בטוח בכל מה שקשור לשיתוף קבצים ושיתוף קישורים באופן מקוון. הסבר אחר הוא שבמדינות אלו רמת השיתוף המחשבים, באופן פיזי, יחסית גבוהה. ובכל מקרה, חלק קטן יחסית של האנשים אחראי לחלק מההתקפות.

מצד שני, מביא תומפסון כדוגמה את יפן, בה למרות ריבוי המשתמשים ואיכות הפס הרחב יש מעט התקפות באופן יחסי, והדבר נובע לדבריו ממודעות גבוהה מאוד של המשתמשים לצורך להגן על עצמם מפני הנזקים שיכולים להיגרם עקב גלישה לא בטוחה באינטרנט.

עוד לקח מהמחקר, לפי תומפסון, הוא שאם מטיילים לחו"ל ללא המחשב האישי ומשתמשים במחשב מזדמן, יש לדאוג לסגור את כל התוכנות לאחר השימוש מבלי להשאיר במחשב כל סיסמה, ואפילו לא בטעות.

את הפוסט המלא ונתונים נוספים מהמחקר ניתן למצוא בבלוג של תומפסון, בכתובת הבאה.