ד"ר בוב סוטור, יבמ: "הטלפון החכם הוא הבסיס לעידן החדש – של ניתוח עסקי צופה פני עתיד"

"המידע שהטלפון החכם מרכז לגבי מיקום המשתמש ופעילותו מאפשר להבין מה אנשים עושים ומתי הם עושים זאת", אמר ד"ר סוטור, סגן נשיא ומנהל מעבדת המתמטיקה והאנליזה העסקית של יבמ, שרבע מעובדיה מועסקים בישראל ● הוא אמר, כי "הטלפונים החכמים יוצרים כמויות אדירות של נתונים שניתן להשתמש בהם למגוון רחב של יישומים ותהליכים עסקיים", אולם הדגיש שיבמ מחויבת לשמירה על הפרטיות

"הטלפון החכם קל יותר מהמחשב האישי, הוא מרובה שימושים ואנשים נושאים אותו איתם בכל מקום ובכל שעה, אפילו כשהם הולכים לישון. המידע שהוא מרכז לגבי מיקום המשתמש ופעילותו מאפשר להבין מה אנשים עושים ומתי הם עושים זאת. לכן, הטלפון החכם הוא הבסיס לעידן החדש של ניתוח עסקי צופה פני עתיד", כך אמר ד"ר רוברט (בוב) סוטור, סגן נשיא ומנהל מעבדת המתמטיקה והאנליזה העסקית של יבמ (IBM).

ד"ר סוטור עומד בראש יחידה כלל עולמית של הענק הכחול שמונה יותר מ-200 מומחים, 100 מהם בארצות הברית והיתר – במקומות שונים בעולם. חודשיים וחצי לאחר שנכנס לתפקידו, הגיע ד"ר סוטור ארצה למפגש עם 50 מעובדיו, שמועסקים במעבדת המחקר של יבמ בישראל.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר ד"ר סוטור, כי "אנחנו מחויבים להקפיד על פרטיות ושימוש במידע רק בהיתר מלא של משתמש הקצה. ועדיין, הטלפונים יוצרים כמויות אדירות של נתונים שניתן להשתמש בהם למגוון רחב של יישומים ותהליכים עסקיים. כך גם הרשתות החברתיות, שמייצרות מידע נוסף שניתן להצליב ולנתח אותו. גם חוויית הקניה של הלקוח בחנות הפיזית עוברת שינוי יסודי: הוא יכול להשוות את מחירי המוצרים שנמצאים על המדף בחנות הפיזית עם אלה המוצעים בחנות המקוונת. בעתיד, ניתן יהיה להציג בחנות הפיזית מחירים דינמיים המותאמים ללקוח – על בסיס מידע אישי לגבי המקום שממנו הוא מגיע והרכישות הקודמות אותן ביצע".

לדבריו, "כל דבר שאפשר לבנות מודל מתמטי שלו הוא בתחומי העניין שלנו". המחלקה שבראשותו מהווה המחלקה המתמטית הגדולה ביותר בעולם בארגון עסקי כלשהו ונמצאת בה גם הקבוצה הגדולה ביותר של חוקרים העובדים בתחום הניתוח האנליטי-עסקי. החוקרים, המומחים ואנשי האלגוריתמים של יבמ מכסים מגוון רחב של תחומים משיקים, שכוללים למידת מכונה, מיטוב, פיתוח אלגוריתמים, סטטיסטיקה ותחומים כלליים יותר בעולם העיבודים המתמטיים וחקר הביצועים.

"מדי יום יש יישומים חדשים של העבודה הזאת בתחומים שונים ומגוונים", אמר ד"ר סוטור. "במקום להגדיר תחום אחד של פיתוח עתידי, הבעיה האמיתית עימה אנחנו מתמודדים היא ליישם את הכלים והשיטות בהם אנחנו מתמחים בדרכים חדשות ובבעיות חדשות. כך, היישומים שאנחנו מציעים כיום מכסים את כל תחומי התעשייה. כיום אנחנו מתמקדים בבריאות, ניהול סיכונים פיננסיים במסגרת עסקים וחברות, פיתוח הנדסי ומיטוב של מכירות. אם, למשל, יש לך 100 אנשי מכירות – אתה צריך להחליט איך להקצות אותם באופן היעיל ביותר".

מערכת לייעול רשתות מים שפותחה בחיפה
אחד הפרויקטים אותו הציג ד"ר סוטור כדוגמה הוא ייעול רשת המים בקליפורניה. מערכת ניהול לחץ המים, שפותחה במעבדות יבמ בחיפה, מספקת המלצות להתאמה ושינוי הלחץ, על בסיס נתוני השימוש, מזג האוויר ותנאי הסביבה. "הניהול המשופר מאפשר לצמצם את בזבוז המים, לחסוך באנרגיה, ולצמצם את הבלאי של תשתיות הצנרת – יחד עם שיפור באיכות המים במאגרים", אמר.

ד"ר סוטור ציין ש-"סוגים שונים של בעיות דורשים סוגים שונים של מודלים מתמטיים. ניהול שרשרת אספקה, ניהול מלאי, ניהול ייצור – כל אלה הם תהליכים שמחייבים תזמון מדויק של עבודה ושל רכיבים. תחום נוסף הוא חיזוי כשלים, על מנת שנוכל, למשל, להחליף רכיבים שחשופים אליהם לפני שהם מתרחשים בפועל".

"התחום שבו אני עוסק הופך חשוב יותר ויותר", המשיך. "מדובר ב-Big Data, במדיה חברתית, בכמויות אדירות של מידע מחיישנים מסוגים שונים. יותר מאשר אי פעם, הצורך לנהל ולשלב מידע שנוצר ונאסף ממקורות שונים הופך משמעותי יותר ויותר. יש לנו אלפי אנשים שמפתחים את המוצרים בתחום הזה. במערך המחקר, אנחנו עובדים על הבעיות הקשות ביותר, החדשות ביותר. אנחנו מפתחים אלגוריתמים שאנשים לא חשבו עליהם, שמיועדים לפתרון בעיה מוגדרת או לשילוב עתידי במסגרת כלי או חבילה. מי שמניעים אותנו הם לקוחות ספציפיים שפונים אלינו על מנת לפתור בעיה, ואנחנו משלבים לעתים את הכלים האלה גם במוצרים עתידיים שלנו".

טכנולוגיה למניעת הונאות בעולם הבנקאות
תחום נוסף שבו מתעסקת המחלקה שד"ר סוטור עומד בראשה הוא למידת מכונה. "התחום הזה מתחלק לקטגוריות שונות ומשונות", הסביר. "היישומים השכיחים ביותר בתחום הם כאלה שמאפשרים להתחיל עם כמויות גדולות של נתונים ולסיים עם דפוסים והכללות מוגדרים". כך, לדוגמה, פיתחו חוקרים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, שמתמחים בלמידת מכונה, טכנולוגיה חדשה למניעת הונאות בעולם הבנקאות. הפתרון החדש לא מאותת ומתריע על תנועה עסקית מסוג מוגדר אלא מנתח את הנתונים ההיסטוריים של התנועות האופייניות לכל לקוח, על מנת לבנות מודל המסוגל לזהות תנועות המאפיינות ניסיונות הונאה. מודל זה מעבד ומנתח בזמן אמת כמויות גדולות של תנועות פיננסיות בתהליך טכנולוגי חדש שמכונה "עיבוד על גבי זרם הנתונים" (Stream Computing).

לסיכום אמר ד"ר סוטור, כי "האתגר שניצב בפני יבמ והתעשייה כולה הוא קידום אנליזה חיזויית. בניית מודלים ואלגוריתמים תמשיך לדרוש מומחים בתחומי התוכן והמתמטיקה כאחד. לאחר שייבנה מודל ייווצר הצורך להבין איזה אלגוריתם מתאים לאיתור הדפוס הנבדק. יש מודלים שמבוססים על הסתברות ואחרים מבוססים על מודלים מתמטיים. הדברים האלה דורשים תחכום שאנחנו, ביבמ, חושבים שיש לנו, ואנחנו ערוכים להציע שירות בתחום הזה. לעתים צריך לשפר ולעדכן אלגוריתם קיים – מה שדורש דרכים חדשות להצגה ויזואלית של התוצאות בפני מקבלי ההחלטות והאנשים שאמורים לפעול על בסיס התוצאות האלה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים