שמעון פרס: "ישראל נמצאת בחזית הפיתוח העולמי בתחום הגנת המולדת"

"כמי שהיה שותף בהקמת התעשיות הביטחוניות של ישראל מרגש אותי מאד לצפות בפיתוחים ובטכנולוגיות החדשניים ביותר, שעומדים בחזית הפיתוח העולמי בתחום הגנת המולדת", כך אמר נשיא המדינה, שמעון פרס.

הנשיא נעל את הכנס הבינלאומי השני להגנה על ביטחון המולדת, HLS, שהסתיים אתמול (ג') בגני התערוכה בתל אביב.

לדברי פרס, "אני עומד כאן כאב הגאה בילדיו וגאה בעמי. אנחנו עם יצירתי, עם חוכמה, תעוזה וחוצפה ישראלית, שהם השילוב המנצח להובלה ולחדשנות".

"נדרשות השקעות במו"פ בתחום החדשנות"
בפאנל בנושא הגנה קיברנטית, שנערך במהלך הכנס, אמר עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה לדיני אינטרנט ומייסד משותף של PLYmedia ו-Altal Security, כי "על מנת שישראל תהפוך למוקד של חדשנות בתחום הסייבר, נדרשות השקעות במחקר ובפיתוח בתחום. על הממשלה להתערב וליצור פלטפורמות ליזמים, לטובת הסטארט-אפים של הדור הבא, על מנת לפתח יכולות בתחום ההגנה מפני איומי הסייבר". לדבריו, "הדבר כבר נעשה בעבר, עם ורינט (Verint), נייס (Nice), צ'ק פוינט (Check Point) ואלאדין (Aladin).

לדבריו, "רוב מה שעושים כיום נוגע לחדשות של אתמול. אין לנו מספיק אבטחת מידע בחומרה ואין לנו הגנה בעולם ה-SCADA. אולם, למרות זאת, אני לא מאמין במטאפורת פרל הרבור דיגיטלי".

"המערב הקיברנטי – פרוע פרוע"
בועז דולב, לשעבר מנהל ממשל זמין וכיום מנכ"ל Clear Sky, אמר ש-"במרחב הקיברנטי, אנחנו מצויים לא סתם במערב הפרוע, אלא במערב הפרוע פרוע. המרחב הקיברנטי הפך לזירת התגוששות בין מדינות. ראו את סטוקסנט (Stuxnet) ואת המתקפות על ענקית הנפט הסעודית ארמקו (Aramco) ועל תאגיד האנרגיה הקטארי ראסגז (RasGas)". הוא חלק על דעתו של ד"ר קוזלובסקי ואמר, כי "יש בפירוש סיכוי לתרחיש של פרל הרבור דיגיטלי. מדינות בונות כוחות בתחום הקיברנטי על מנת לקבל יכולות. קיים פער בלתי ניתן לגישור בין התוקפים למותקפים. אין לנו ידע לבנות מערכת שיודעת להכיל מתקפה קיברנטית, ייקח זמן עד שזה יקרה".

דולב ציין, כי "אין מדינה שמעוניינת שמרוץ החימוש הקיברנטי ייפסק. הרבה מושקע בתחום ואיש לא רוצה לעצור אותו. סין, רוסיה וארצות הברית רוצות לשלוט במרוץ הזה – לא לקבוע גבולות גזרה".

לדברי מארק גזית, מנכ"ל נייס ומנחה הפאנל, "כולם עלולים להיות יעדים לפגיעה קיברנטית: ארגוני ממשלה, תחבורה, בריאות, אנרגיה, מוסדות פיננסיים וגם יחידים".

הוא הוסיף, כי "המניעים למתקפות הסייבר יכולים להיות שונים: פשע, האקטיביזם או מאבק בין מדינות או ארגונים שלוחי מדינות. זה לא משנה, מאחר שהנזק בכולם זהה. העולם הוא כאוטי, אין 'אח גדול' משטרתי שיפקח על התחום. יש אתגר ברמה הלאומית, הרגולציות אינן עוקבות מספיק אחרי התחום ובנוסף, יש בעיית פרטיות".

גזית ציין, כי "אנחנו עוסקים רק בהתגוננות מפני הסייבר ולא עוסקים באיסוף מודיעין. אין תמונה שלמה, יש רק איי מידע, חלקים ממנו".

ריצ'רד פוקט, ארכיטקט אבטחת מידע בג'נרל אלקטריק (General Electric), המשמש גם כחבר במועצה לביטחון לאומי בארצות הברית, אמר ש-"אנחנו חיים בעת בה המחשב שולט על חיינו. לא משנה באיזו הגדרה תבחרו – האם יש להגן מפני מתקפת סייבר ברמת המדינה או ברמת ה-PC. כך או כך, ברור שנדרש להגן".

"אף על פי שאי אפשר לראות את הסייבר, הוא מוחשי והשפעתו רבה: על בתי חולים בחירום או בשל העובדה שהממשקים לרשת גדלים", ציין. "יש אינטרנטיזציה של חפצים והיא מביאה עימה עוד איומים. גם העולם הנייד תורם את חלקו להגדלת האיום. הקשר בין העולם הפיזי והקיברנטי מתהדק ומגדיל אף הוא את פוטנציאל האיום".