פרופ' גדי אריאב: "גוש המדינות הודו-סין נעשה הגדול ביותר בעולם – וממשיך לצמוח"

"השוק ההודי-סיני נאמד ב-18 טריליון דולרים, מול 15 טריליון לארצות הברית ועוד 15 טריליון לאירופה", אמר פרופ' אריאב ● לדבריו, "העולם כולו מסתכל על השוק ההודי-סיני ולמרות השוני הרב בין שתי המדינות, הן מהוות יחד הביטוי הכי מובהק לגלובליזציה"

פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. צילום: קובי קנטור

"גוש המדינות הודו-סין, שמכונה צ'ינדיה, הוא הגוש הגדול ביותר והצומח ביותר בעולם והוא נאמד ב-18 טריליון דולרים, בהתחשב בכוח הקנייה של הרופי והיואן", אמר פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול על שם רקנאטי באוניברסיטת תל אביב.

הוא אמר את הדברים בהרצאה בפני פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, C3, שהתכנס בסוף השבוע האחרון בפראג. פרופ' אריאב נשא את ההרצאה המרכזית בכנס, שעסקה במשמעויות העסקיות של סין והודו – כל אחת לחוד ושתיהן ביחד – בפרט מנקודת המבט של טכנולוגיות המידע.

"הכלכלה הגלובלית, שהנפח שלה נאמד ב-2012 ב-70 טריליון דולרים, מחולקת לשלושה גושים מרכזיים: ארצות הברית, שכלכלתה מוערכת ב-15 טריליון דולרים, אירופה בגודל דומה והשוק ההודי-סיני שכאמור, עולה בנפחו על השווקים המסורתיים", הסביר פרופ' אריאב. לדבריו, "העולם כולו מסתכל על השוק ההודי-סיני ולמרות השוני הרב בין שתי המדינות, הן מהוות יחד הביטוי הכי מובהק לגלובליזציה".

בהמשך פירט פרופ' אריאב את המאפיינים הייחודיים לכל אחת משתי המדינות, תוך שהוא מדגיש את התחרות ביניהן. "חצי מאוכלוסיית העולם שמתחת לגיל 25 חיה בהודו", ציין. "נתון זה הוא בעל משמעות כלכלית עתידית רחבה ביותר, שקשורה גם לטכנולוגיה. יש בהודו נוכחות גדולה של חברות גלובליות שמבצעות בעיקר מיקור-חוץ, יש מוסדות אקדמיים מפוארים, אבל השלטון המרכזי חלש, בגלל המבנה הדמוגרפי שלה, שמורכב מ-28 מדינות ו-18 שפות שונות".

"סין, לעומת זאת, מיישמת תפיסה רבת שנים לפיה התרבות העולמית היא בגבולות הקיסרות הסינית וכל השאר צריכים להתמקד סביבם", הוסיף פרופ' אריאב. "אחת הבעיות המרכזיות בסין היא הפערים הגדולים בחלוקת העושר בין 1.4 מיליארד תושביה. העושר מרוכז באופן ברור בחוף המזרחי של סין, ששנחאי היא הסמל הכי מובהק שלו, ותוכנית החומש הסינית היא לצמצם כמה שאפשר את הפערים. יש בסין כלכלת עבודת כפיים אבל אין בה כלכלת ידע – ובזה הם מקנאים בהודים".

לדבריו, למרות הרצון העז של הסינים להביא למדינתם חברות ישראליות ואחרות וטכנולוגיות חכמות, "חברות רבות בעולם, כולל מישראל, חוששות עדיין להשקיע שם. אחת הסיבות לכך היא הקושי לשמור על הקניין הרוחני, כי מערכת המשפט הסינית שונה מאוד ממה שמוכר לנו. היא פועלת ברוחו של המשטר, שנשלט לחלוטין על ידי המפלגה הקומוניסטית. בעלי התפקידים במפלגה הם אלה שקובעים הכול. לחברות אמריקניות קשה יותר בסין, כי הסינים מתקשים בעבודה עם זרים".

"ההכרה במרכזיות המזרח ב-IT חשובה מאוד, אולם יש להבין את המבנה שלו", סיכם פרופ' אריאב. "דרך אחת לאפיין את הפעילות הטכנולוגית שם היא לאבחן אשכולות של פעילות טכנית-כלכלית, כשכל אשכול מאופיין במשהו מיוחד ומשרת תחומים וחברות עסקיות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים