ביקורת חריפה נגד הצעת חוק שמאפשרת למשטרה לחסום אתרים: "סכנה לציבור"

הצעת החוק שמאפשרת למשטרה, ללא צורך בהתערבות בית המשפט, לחסום אתרי אינטרנט מהווה סכנה לציבור – כך טוענים המתנגדים להצעה, שח"כ יריב לוין (הליכוד) הניח באחרונה על שולחן הכנסת. היא אמנם עוסקת באתרי הימורים ופדופיליה, אולם המתנגדים חוששים שמדובר בתחילתו של מדרון חלקלק, שיביא לחסימה גם של אתרים אחרים.

על פי הצעת החוק, כל קצין משטרה יוכל להוציא צו לחסימת אתר אינטרנט שהוא חושד שמתקיימת בו פעילות פלילית או כי "יש לו יסוד סביר לחשש שהאתר ימשיך לשמש לביצוע העבירה אם לא תוגבל הגישה אליו". ח"כ לוין הדגיש בהצעה, כי היא מאפשרת להוציא צו סגירה לאתר "גם אם מתקיימת בו פעילות חוקית, ובלבד שביצוע העבירה איננו חלק שולי מפעילותו הכוללת". כל מה שההצעה דורשת מהמשטרה הוא לתת לספק הגישה לאינטרנט ולבעלים או המפעיל של האתר הודעה בדבר הסגירה ו-"זמן סביר" לטעון את טענותיהם.

ח"כ לוין כתב בנוסף בדברי ההסבר, כי "באחרונה התרחב השימוש באינטרנט לביצוע פעולות שליליות ובלתי חוקיות – אתרי הימורים שונים, פרסום חומרי תועבה פדופיליים ועוד. אלא שחרף עמדתה החד משמעית של הפרקליטות לפיה הפעלת אתרי הימורים מהווה עבירה פלילית, החוק הקיים לא מאפשר למשטרה לפעול לסגירתם. מטרת ההצעה היא להעניק למשטרה את ההסמכה החוקית הדרושה להוצאת צווי סגירה מנהליים לאתרי אינטרנט המקיימים פעילות בלתי חוקית של הימורים ופרסומי תועבה עם דמויות של קטינים".

הוא ציין את פסיקתו של בית המשפט העליון ממרץ השנה לפיה אין למשטרה סמכות לתת צווים לספקיות הגישה לאינטרנט לחסום גישה לאתרים. הפרשה החלה באוגוסט 2011, לאחר שספקיות האינטרנט חסמו את האתרים Victor Chandler ו-Stan James, בעקבות צו משטרתי. "איגוד האינטרנט הישראלי עתר נגד ההחלטה ודרש לבטל את הצו, בטענה שהוא פוגע בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי וחופש המידע", כתב ח"כ לוין. "בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וקבע שהצווים אינם חוקיים ושמניעת הגישה לאתרים, בכלל זה אתרי הימורים, היא פגיעה בחופש הביטוי". כאמור, הערעור שהגישה המשטרה בפרשה נדחה.

חברי כנסת ומומחים בתחומי האינטרנט וחופש הביטוי הביעו ביקורת קשה על הצעת החוק. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה, כי "מדובר בהצעה בעייתית וחמורה שמעידה על חוסר הבנה מהו האינטרנט, או חמור מכך, על חוסר גבולות באפשרות לחסום, להגביל ולצנזר. בעבירות פליליות צריך לטפל באמצעות אכיפה. אין לכך קשר להענקת כוח לשוטר לחסום גישה לאינטרנט בלי צו בית משפט".

עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה למשפט ולטכנולוגיה, הגיב לדברים: "מדובר במחזור של תזכיר חוק ממשלתי לא חוקתי ולא דמוקרטי, שמעוניין להעביר לקציני משטרה את הסמכות לסגור את הגישה לאתרי אינטרנט ללא פיקוח שיפוטי. בית המשפט העליון כבר אמר את דברו וקבע שסגירת גישה לאתרים היא לא חוקתית. כמובן שהמשטרה מעדיפה לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט מאשר לפעול נגד בעלי האתרים, ובכך היא מסכנת את הציבור".

לדבריו, "ידוע שחסימת אתרים היא לא אפקטיבית ולא משיגה את המטרה. יתירה מזאת, ידוע שבכל מקום בו פועלים לחסימת אתרים מסוימים מתחיל מדרון חלקלק שמביא לחסימה של יותר ויותר אתרים. כאן מדובר על חסימה ללא כל ביקורת של בית המשפט, שפוגעת בציבור כולו. הרי אם אין ביקורת, אם אין ציבור שמפקח, מי ימנע משוטר לקבל שוחד כדי לחסום אתר שמפעיל עסק שמתחרה בזה של חבר שלו?"