פרופ' בן ישראל, יו"ר המולמו"פ: "ביטול השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ האירופית – ירייה בראש"

"ביטול השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ Horizon 2020 זו לא ירייה ברגל, אלא ירייה בראש", כך אמר יושב ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), פרופ' ואלוף (מיל') יצחק בן ישראל, לאנשים ומחשבים.

דבריו של פרופ' בן ישראל נאמרו על רקע ההצעות שהועלו לבטל את הצטרפותה של ישראל לתוכנית של האיחוד האירופי, מאחר שהאיחוד הציב כתנאי ששום חלק בתוכנית לא יבוצע בשטחים ובעקבות הצהרתו, כי יחרים חברות וגופים ישראליים שפועלים בשטחים. הממשלה צפויה לקבל החלטה בנושא בקרוב ונראה שהמומחים תמימי דעים איזו החלטה עליה לקבל.

"כל ההישגים של מדינת ישראל, לרבות בביטחון וכמובן בכלכלה, בנויים על המחקר והפיתוח. זה המוניטין שיש לנו כיום בעולם. ישראל היא סוג של מדינת סטארט-אפ ולנתק את עצמנו מאחד המקורות הגדולים של המו"פ יהפוך אותנו לסעודיה", אמר פרופ' בן ישראל.

"הטעות הגדולה היא שעושים חשבון שאנחנו משקיעים כך וכך ומקבלים מהאירופים כך וכך", הוסיף. "בואו ניקח את הכסף ממקורות אחרים. הבעיה היא לא זאת, אלא מה יהיו תשתית הידע שלנו, שיתופי הפעולה, למי המדענים שלנו יהיו מחוברים ולמי לא. אם הממשלה תחליט לא לחתום על ההסכם הזה, יהיה זה ממש אסון".

הוא ציין, כי "ישראל מנסה להיות חברה בכל מיני פורומים אירופיים. אנחנו לא חברים באיחוד האירופי והמקום היחיד שבו האיחוד קיבל אותנו כחברים מלאים הוא ארגון המו"פ שלו".

עם זאת, פרופ' בן ישראל העריך שישראל והאיחוד ימצאו את הניסוח שיאפשר לכל אחד מהם לחיות בשלום, וההסכם יתממש.

"גט עם האיחוד – אופציה מאוד לא רצויה"
גם אלישע ינאי, יושב ראש איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, סבור שחייבים לפתור את המשבר: "ההשפעה של החרם חמורה מאוד", אמר. "המדינה צריכה למצוא דרך לגשר בין המצב שהיה למצב החדש ולעשות 'גט כריתות' זה אופציה מאוד לא רצויה. בהכירי את המאמץ הרב שעשינו כדי להיכנס לתוכנית הזאת – אני אישית טיפלתי בנושא יחד עם אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד – אני מצפה מהקברניטים למצוא את דרך הפשרה".

"הדבר האחרון שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, כמדינה טכנולוגית, מתקדמת, עם אקדמיה וחוקרים רבים בתחום, הוא להיפרד מהקשר הזה עם האיחוד", הוסיף.

"יציאה מהתוכנית תפגע במחקר ובתעשייה"
פרופ' שי ארקין, סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, אמר ש-"אנחנו מסיימים כיום את המסגרת השביעית של האיחוד האירופי ומקיימים דיונים אודות התוכנית השמינית, Horizon 2020, שתחל ב-2014 ותסתיים ב-2020. ישראל  השקיעה במסגרת השביעית כ-535 מיליון יורו וקיבלה 30% יותר מזה. זה נחמד לקבל יותר ממה שאתה משקיע, אבל זה לא המרכיב החשוב, אלא הבינלאומיות של המחקר הישראלי והחשיפה שלו לאחד משני מרכזי המחקר הגדולים והטובים בעולם. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תקים תשתיות מחקר ענקיות שאפילו מדינה כמו גרמניה לא יכולה להקים ולכן, חיוני שלמדענים הישראלים תהיה גישה לתשתיות הללו כגון מאיץ החלקיקים הגדול. אני לא מתערב בפוליטיקה אלא רק מתריע שאם לא נשתתף בתוכנית, המחקר והתעשייה הישראלית ייפגעו".

"חשוב להדגיש שהמחקר הזה לא מתבצע אך ורק על ידי האקדמיה. מתבצעת גם פעילות מו"פ תעשייתית רבה שהיא חיונית לחברות הישראליות, ובמיוחד לסטארט-אפים, ואם מונעים מהם את הקשר נחסמים בפניהם האפשרויות והגישה לשוק האירופי הענק", הוסיף.

לדברי פרופ' ארקין, "ההשתתפות בתוכנית של ישראל, והאוניברסיטה העברית בפרט, גרמה לזרימה נוספת של כספים. החברות הבינלאומיות רואות את הרמה המדעית הטובה ומעוניינות לשתף אתנו פעולה בהמשך", ציין.

בתשובה לשאלה האם המדענים האירופיים לוחצים על המחליטים ביבשת להגיע לפשרה עם ישראל אמר פרופ' ארקין, כי "האירופים יודעים שישראל היא מעצמה טכנולוגית ומדעית והמדענים לא היו רוצים שנהיה ממודרים באירופה. אני לא יודע מה ההשפעה של הקולגות שלנו על הפוליטיקאים שלהם, אני מקווה שהיא לא זניחה. בסופו של דבר, מדע הוא השפה הבינלאומית  היחידה, וזו טעות הרת אסון שמדענים לא יכולים לעבוד אחד עם השני".