האלופה אורנה ברביבאי, ראש אכ"א: "החינוך הטכנולוגי לא עומד בדרישות של צה"ל"

"הדרישות של המערך הטכנולוגי של צה"ל הולכות וגדלות מדי שנה, אולם מערכת החינוך לא מסוגלת לספק לו את כוח האדם הדרוש לכך. בשנים האחרונות יש ירידה מתמדת במספר הבוגרים של החינוך הטכנולוגי שמגיעים אלינו, ולכן אנחנו נאלצים להכשיר את הבוגרים בעצמנו. בכך אנחנו תורמים לא רק לביטחון המדינה אלא גם לחברה הישראלית כולה ולצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה", כך אמרה האלופה אורנה ברביבאי, ראש אכ"א, בוועידה של התאחדות התעשיינים, שננעלה בסוף השבוע באילת. ברביבאי השתתפה במושב שעסק בנושא חינוך לתעשייה, שהנחה אמיר חייק, מנכ"ל ההתאחדות התעשיינים.

לדברי ברביבאי, "ההון האנושי הוא אחד המשאבים החשובים ביותר שיש לצה"ל ולכן, ההשקעה בו היא עניין אסטרטגי ממדרגה ראשונה. מאחר שאנחנו זקוקים מדי שנה למאות מהנדסים ולאלפי טכנאים, ולצערי הרב – לא מצליחים לקבל את זה מהבוגרים של מערכת החינוך, אנחנו לוקחים בוגרי מקצועות עיוניים ומלמדים אותם מקצועות טכנולוגיים. התחושה היא שלצבא אין ברירה אחרת אלא להחזיק על הכתפיים את החינוך הטכנולוגי בישראל. צריך להתחיל לחנך לטכנולוגיה ברצינות הרבה קודם, כדי שיהיה כוח אדם מקצועי שמותאם למערך הטכנולוגי עוד לפני הגיוס. חינוך זה ייתן מענה לצרכי הלחימה הטכנולוגיים ההולכים וגדלים ולצורך באלפי מנהלים ומהנדסים במשק".

היא ציינה כי העלייה בשיעור של מגזרים שלא מתגייסים לצבא באוכלוסיה, ובפרט החרדים ובני המיעוטים, מובילה לכך שאחוזי הגיוס לצה"ל בכלל ולמערך הטכנולוגי שלו בפרט ילכו ויירדו בשנים הבאות. "לכן אנחנו עושים מאמצים להכשיר את החרדים", אמרה ברביבאי. "גיוסם לצה"ל הוא לא שאלה פוליטית אלא קיומית – אנחנו צריכים את האנשים האלה". בנוסף, אמרה, "במציאות מרובת אתגרים טכנולוגיים, נשים יכולות להשתלב במערך זה. אנחנו צריכים לטפל בכך".

"יש לאחד את החינוך הטכנולוגי תחת משרד אחד"
דובר נוסף היה שר החינוך, הרב שי פירון, שפרש את החזון שלו כיצד צריך להיראות בית הספר העתידי ומה נדרש לשנות בחינוך הטכנולוגי. "בראש ובראשונה, יש לתקן עיוות של שנים לפיו הטיפול בחינוך הטכנולוגי מתפצל בין שני משרדים: הכלכלה והחינוך. מדובר ביעד אסטרטגי של המדינה ולכן הוא חייב להיות תחת אחריות משרד החינוך", אמר.

הוא הוסיף כי אחת הסיבות למצבו הירוד של החינוך המקצועי והטכנולוגי היא תדמיתו הנמוכה בקרב הציבור, בעיקר ההורים. "זוהי מציאות שהיא תוצאה של תפיסות מעוותות עוד מימי קום המדינה. הייתה אז מדיניות לפיה החזקים הולכים ללמוד מקצועות הומניים ואילו החלשים הולכים לבתי ספר מקצועיים. אין טעות גדולה מזו ואין סיבה לא לתקן אותה מיד", ציין. "יש תלמידים שחזקים בטכנולוגיים אבל מישהו החליט שכולם צריכים להיכנס לאותה הקופסה של תעודת בגרות, שאי אפשר לעשות איתה שום דבר. זו פגיעה מהותית בזכויות הבסיסיות של כל תלמיד".

פירון הוסיף כי משרד החינוך משלים בימים אלה תוכנית לרפורמה כוללת בחינוך המקצועי, שתבוא לידי ביטוי בשנת העבודה 2015-2014. הוא אף קרא לתעשיינים להציע דרך האתר של המשרד הצעות בכל מה שקשור לתוכניות הלימודים המקצועית והטכנולוגיות, שיכולות לסייע לתעשייה.

עוד דוברת במושב הייתה סברינה כהן-דומאני, פעילה במיזם לעידוד החינוך הטכנולוגי בשווייץ, שמבוסס על הכשרה מקצועית שמקבלים תלמידי התיכון במפעלי התעשייה במדינה. "בשוויץ לא קיימים מוסדות חינוך טכנולוגי וההכשרה נעשית כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. החלק המעשי מבוצע ביותר מ-2,200 מפעלים בשווייץ שמתחייבים להכשיר את התלמידים במקצועות הטכנולוגיים".

בפנל שנערך בחלק השני של המושב השתתפו יהודה ברוניצקי, יו"ר והבעלים של אורמת, שמואל דונרשטיין, מנכ"ל רב בריח ויו"ר ועדת החינוך של התאחדות התעשיינים, וצביקה אור, נשיא ההתאחדות. השלושה קראו להגברת שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לתעשיינים וקראו לאנשי המשרד להיות קשובים לצרכי התעשייה.