ח"כ משה גפני למשרד התחבורה: "איך השקתם כרטיס חכם מבלי להתחשב בפרטיות המשתמשים?"

יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ משה גפני, התריע היום (ג') בפני משרדי הממשלה שלא ליצור פרויקטים אשר אינם מתחשבים מראש בהיבט של הגנת הפרטיות. לדבריו, "נעשים פרויקטים שרק לאחר שהם מתקיימים, רק אז מתחילים לדבר על הגנת הפרטיות. הגנת הפרטיות היא לא חשובה פחות מההתפתחות הטכנולוגית – ובמקרים רבים חשובה יותר. אני דורש ממשרדי הממשלה והגופים השונים, לפני שמקימים פרויקט כזה, לקיים את הדיון על הגנת הפרטיות במקביל, ולא אחרי".

הדיון התקיים לציון יום זכויות האדם הבינלאומי. במהלכו, אמר ח"כ גפני לנציג משרד המדע: "אני מצפה ממשרד המדע לבדוק את כל נושא הגנת הפרטיות. אתם צריכים להיות רגולטור, לקחת את האחריות על זה, אחרת פרויקטים יעצרו בגלל בעיית הפרטיות – והמשרד יפגע".

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, אמר כי "הבעיה היא שהמערכת כבר קיימת כשמגיעים אל הכנסת, וזה יוצר אילוצים גם בבניית ההסדר החוקתי". כדוגמה לכך הוא הזכיר את הכרטיס החכם שקיים כיום בתחבורה הציבורית: "משרד התחבורה הורה למפעילים להפעיל מערכת שאוספת מידע אישי רגיש – בניגוד לחוק. יותר ממיליון כרטיסים הופצו. עכשיו מגיעים לכנסת ואומרים: 'זו המערכת, בוא המחוקק ותחתום'". כדי לפתור את המצב, הוא אמר, "הכנסת צריכה להיות הרבה יותר תקיפה. אי אפשר ליצור פרויקט טכנולוגי לפני שנערך דיון ערכי ציבורי וחקיקתי".

בתשובה לדבריו, אמרה נציגת משרד התחבורה כי "המשרד מקדם חוק של כרטיס החכם שימקסם את הגנת הפרטיות. אנחנו הולכים לקדם את הנושא בלי להמתין לכניסת החוק לתוקף". גפני לא השתכנע ואמר בתוקף: "איך עשיתם את הפרויקט מבלי שבמקביל היו לכם הנחיות להגנת הפרטיות? זה חמור בכל ההיבטים".

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגטיליות, יצא כנגד המהלך והציף את נושא האכיפה. "אנחנו ניצבים כאן כבר כמה שנים בדיוני חקיקה נגד פרטיות המשתמשים, וכל מה שאנחנו עושים זה להכניס הסדרים, שהמטרה שלהם היא לשמור על הפרטיות. הבעיה היא שלמרות שאנחנו מכניסים הסדרים כאלה, אנחנו לא עומדים בהם".

קלינגר המשיך ואמר: "בחוק המאגר הביומטרי, למשל, התחייבה הרשות הביומטרית למסור דיווחים לכנסת כל חצי שנה, אולם הדבר לא התרחש. עד היום, שנה לתוך הפיילוט הביומטרי, אין לנו שום מידע על הנושא ועל הצלחת או אי הצלחת הפיילוט. שמענו בתקשורת על הרבה מאוד תקלות בפיילוט – אנשים שמוציאים תעודות בזהות אחרת, אנשים שמוכנסים למאגר בכפיה, ועוד. 20% מעבירות המשמעת של עובדי מדינה הן על שימוש במידע שלא כדין. כיצד נדע שדברים אלה לא מתרחשים כעת? המדינה עוברת על החוק ומועלת בחובתה כלפי הכנסת כאשר היא לא מדווחת לה".

עוד השתתף בדיון אמיתי דן, חוקר אבטחת מידע, שחשף בשבוע שעבר פרצה במערכת אבטחה, שאיפשרה להיכנס לחשבונות של כמעט כל משתמש פנגו בעזרת נתונים בסיסיים, דוגמת מספר טלפון של מחזיק החשבון ומספר הרכב שלו. לדבריו, "יש לקונה בחוק. ניתן כיום לזייף שיחות במדינת ישראל, שגונבות את הזהויות של הציבור. פנגו היא רק חברה לדוגמה. הבעיה היא שכיום משרד התקשורת לא יכול להורות על עצירה של השיחות האלה כל עוד אין חקיקה". בעקבות דבריו הורה גפני להעביר את פרטי המקרה למשרד המשפטים ולמשרד לביטחון פנים, וביקש לקבל תשובות בנדון.