עו"ד מני מזוז: "במדינות מתוקנות, אנשי ציבור שסרחו הולכים הביתה – כאן הם נשארים"

"במדינות מתוקנות אין צורך לומר לאנשי ציבור שפעלו שלא כיאות ללכת הביתה, הם עושים זאת לבד. בישראל, בהעדר כלים אקטיביים, חלק מאנשי הציבור שסרחו ממשיכים כאילו לא קרה דבר", כך אמר עו"ד מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד מזוז דיבר במליאה המרכזית בכנס השנתי החמישי של IIA ישראל, איגוד המבקרים הפנימיים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות אנשי מקצוע מהתחום.

עו"ד מזוז נשא דברים תחת הכותרת "בין אתיקה למשפט – אתיקה ברשויות השלטון". הוא פתח בדוגמה שאירעה באחרונה: חבר בהנהלת זכיינית ערוץ 2 קשת שאל לדעתו האם יש מניעה משפטית להשתתפות אייל גולן בתוכנית הכוכב הבא, לאחר שהתפוצצה הפרשה בה הוא היה חשוד. "מה שהיה צריך לשאול הוא האם ראוי שגולן ישתתף", אמר.

סיפור אחר באמצעותו הדגים מזוז את דבריו אירע לפני עשור, עת נסעה ח"כ דאז רוחמה אברהם לסיור בארצות הברית על חשבון אגרקסקו וזמן מה לאחר מכן הביעה עמדות התומכות בחברה בדיוני ועדות הכנסת. "הוריתי על חקירת משטרה בנושא", אמר. "החקירה העלתה כי החברה הוציאה לחו"ל על חשבונה 'טיולי כיף' לחברי כנסת שונים, תחת הכותרת 'התרשמות והיכרות מקרוב עם פעילות החברה'. זו מכבסת מילים".

"לא הייתה זו נסיעתה הראשונה של ח"כ אברהם, אלא שבנסיעה הקודמת היא קיבלה את אישור יו"ר הכסת והנסיעה אף נערכה במימון הכנסת, לאחר שוועדת האתיקה סירבה שאגרקסקו תממן אותה, כי מדובר בחברה מסחרית", ציין מזוז. "בנסיעה השנייה, ח"כ אברהם לא ביקשה את אישור ועדת האתיקה או יו"ר הכנסת וכאמור, נסעה במימון אגרקסקו. במקביל, הכנסת דנה בהצעת חוק שהייתה אמורה לפגוע בחברה. לא הגשתי כתב אישום בנושא ובכנסת הוחלט כי המדובר בעבירה אתית שהעונש עליה הוא נזיפה".

הוא אמר כי "שני אירועים אלה הם דוגמיות לאירועים נוספים המבליטים את העובדה כי המשפט בכלל, והמשפט הפלילי בפרט, הם לא כלי מספיק לטיפול בהתנהגויות לא ראויות, שמביאות לפגיעה בנורמות הציבוריות במרחב הציבורי. נדרשים כלים נוספים מעבר לו".

"השיח הציבורי בישראל הוא בינארי", הוסיף. "אמות המידה הן פורמליות – האם הדבר מותר או אסור, האם יש או אין כתב אישום, האם החשוד הורשע או יצא זכאי. אין גווני ביניים, אין לקיחת אחריות אישית, לא חשוב מה כתב בית המשפט על איש הציבור".

"המשפט אינו חזות הכול", ציין מזוז. "יש לו תפקיד חשוב וחיוני, אבל אסור להטיל לפתחו את האחריות הבלעדית או העיקרית לעיצוב תרבות שלטונית וציבורית ראויה. יותר מזה, עצם הצורך של התערבות משפטית מהווה כישלון בהיבט האתיקה במערכת הציבורית. זה מעיד על פסיביות המערכות האחרות, שהן עצמן פונות למערכת המשפטית על מנת לפתור בעיות שבמהותן אינן משפטיות. לצד מערכת הנורמות המשפטיות יש אתיקה, תקשורת ופוליטיקה. לכל אחת מהמערכות הללו יש תפקיד. על מנת להביא לשינוי התרבות השלטונית, נדרשת תרומה משותפת של כל הגופים האלה, שיאזנו בינם לבין עצמם".

"המצב תקוע זה שנים"
עו"ד מזוז אמר כי "אין כיום הסדרים מניחים את הדעת לגבי נבחרי ציבור בתחום האתי-משמעתי, שהטיפול הראוי בהם הוא לא פלילי. המצב תקוע זה שנים. דו"ח של ועדת זמיר לא מיושם מאז 2006, כיוון שלחברי הכנסת אין עניין בקיומו של מנגנון אתיקה אפקטיבי".

הוא ציין כי "בשלטון המקומי, המצב גרוע עוד יותר. לגבי אלפי נבחרי ציבור, שלמאות מהם יש סמכויות מקצועיות-ביצועיות, אין שום הסדר, לא קוד אתי, לא ועדת משמעת ולא הנחיות מה לעשות וכיצד לפעול במקרים של ניגוד עניינים".

"התוצאה המצטברת של כל הדברים הללו היא שאנחנו מוצאים אישי ציבור שסרחו, שביצעו התנהגות שאינה הולמת, בלי שיש כלים לטיפול בהם על מעשיהם אלה", אמר.

לסיכום אמר היועץ המשפטי לשעבר לממשלה כי "למבקרי הפנים יש תפקיד חשוב בעיצוב נורמות של התנהגות ראויה, בחשיבה ובטיפול בהתנהלות לא ראויה ברשויות השלטון. בכך הם יכולים לתרום לטוהר המידות במערכת הישראלית".