יחיאל גפנר, הכללית: "המשתמשים רעבים לתוצרי BI – וזו העדות להצלחתו"

"מערכות הבינה העסקית משולבות באופן עמוק בליבת העשייה. ההוכחה להצלחתן היא הדרישות ההולכות וגדלות לעוד תוצרי ניתוח ויישומים מצד המשתמשים, כולל מאות האלפים בשירותי בריאות כללית", כך אמר יחיאל גפנר, ראש אגף מיחשוב ומערכות מידע בקופה.

גפנר פתח מפגש של פורום IBI מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') במטה הכללית בתל אביב. הנחו את המפגש סימה לנדסמן, מנהלת מחלקת יישומים חוצי ארגון, וגלית בנבנישתי, מנהלת BI ארגוני – שתיהן משירותי בריאות כללית.

ארגוני הבריאות בעולם פועלים באחד משלושת השדות, ציין גפנר: מתן שירותי בריאות קהילתיים, אשפוז בבתי חולים או ביטוח רפואי. "העובדה שאנחנו מספקים שירותי בריאות ל-54% מאוכלוסיית המדינה לצד העובדה שאנחנו פועלים בשלושת השדות בעולם הבריאות – מייצרת ייחודיות באופני הפעולה שלנו וגורמת לכך שאין לנו ממי 'להעתיק' ושעלינו לספק פתרונות שמתאימים רק לנו", אמר גפנר.

הוא ציין כי הכללית היא ארגון הבריאות הלא ממשלתי השני בגדלו בעולם, עובד ללא כוונת רווח, מתוקצב בחלקו הגדול מהמדינה המשלמת עבור השירותים שהכללית מעניקה, והדבר משפיע על אופן התנהלות מערך ה-IT שבו. כמו כן, אמר, הקופה מונה 36,500 עובדים, כאשר החלק הארי שבהם הוא רופאים או בעלי מקצוע "עוטפי" רפואה. 10,000 מעובדי הכללית הם רופאים, 11 אלף אחיות, 12,400 עובדי מינהל, משק ואחזקה, 2,000 טכנאי מעבדות רנטגן ו-1,600 רוקחים. גפנר אמר כי יש לקופה 14 בתי חולים, 54 מכוני דימות, 1,400 מרפאות קהילה, 55 מכוני פיזיותרפיה, 20 מכוני תרפיה, 67 מעבדות, 420 בתי מרקחת, 41 מרכזי טיפול בנשים ו-39 מרכזי טיפול בילדים. "כל אלה משרתים יותר מארבעה מיליון לקוחות", הוסיף.

על פי גפנר, מספר הביקורים אצל רופאי המשפחה של הכללית עומד מדי שנה על 22 מיליון. כמו כן, נרשמים בקרב לקוחות הכללית מדי שנה 6.5 מיליון ביקורים אצל רופא מומחה, 660 אלף אשפוזים בבתי חולים, חמישה מיליון ביקורים של לקוחות חיצוניים, 15 מיליון פניות ל-Call Center ו-25 מיליון דגימות מעבדה, שמייצרות 100 מיליון תוצאות. עוד הוא אמר כי יש לחברה 35 אלף תחנות קצה, 3,000 קווי תקשורת ונתבים, 4,000 שרתים ויותר מ-200 מערכות IT.

גפנר ציין כי יחד עם הכללית, שלושת הארגונים הלא ממשלתיים הגדולים ביותר הם חברת החשמל והתעשייה האווירית, והכללית גדולה פי שלושה מכל אחד מהם. תקציב הקופה עומד על יותר מ-20 מיליארד שקלים בשנה ומספר עובדי מערך המיחשוב הוא כ-500 – "מספר לא גדול מול כמות העוסקים ב-IT במגזר הפיננסי", לדבריו. "תקציב ה-IT שלנו עומד על 1.5-1.7% מתקציב הארגון. זה נתון קטן מהמקובל בתחום הבריאות העולמי, העומד על 4%-6%. הדבר מחייב אותנו לתת יותר בפחות ולהיות יצירתיים וחדשניים".

"מערכות ה-BI – בלב העשייה של הכללית"
"מערכות ה-BI מצויות בליבת העשייה של הכללית והן מביאות תועלות עסקיות ותפעוליות", ציין גפנר. לדבריו, הטמעת המערכות הללו בקופה החלה לפני שנים, והן נועדו במקורן לענות על השאלה מהו מספר לקוחות הכללית. הוא אמר כי היה צורך לענות על שאלה זו בשל טשטוש התחומים בין ההסתדרות והקופה, והחברויות בשני המוסדות.

"משתמשי התוצרים של מערכות ה-BI נחלקים לכמה אוכלוסיות: 6,000 מהם נמנים על הצוותים המטפלים, 7,000 מנהלים, 500 הם משתמשים תפעוליים ויש גם 800 אנליסטים, שמתחקרים דברים וממליצים איך לשפר את התנהלות הכללית", אמר גפנר. "המשתמשים בנתונים הם חוצי ארגון: רפואת הקהילה, בתי חולים, מחלקות תכנון רפואה, אנשי שיווק ושירות, מנהלי כספים, אנשי לוגיסטיקה ואנשי משאבי אנוש". לדבריו, מדי חודש מתבצעים במערכות ה-BI עשרות אלפי תחקורים ניהוליים.

"מטרתו של ה-BI היא לתת ערך עסקי", ציין. "הדבר נעשה על ידי אינטגרציה של המידע, הבנת צרכים עסקיים ותהליכיים, יכולת ניתוח ותחקור, מענה דינמי לצרכי מידע, סביבת עבודה מותאמת משתמש, שפה עסקית אחידה לכל הארגון ובניית מודלים לכריית מידע". הוא הוסיף כי "אנחנו מודדים את עצמנו בערכים כלכליים אף שאיננו גוף למטרות רווח, כי כל כסף שנחסך מביא לשיפור השירות. ההישג הגדול ביותר של ה-BI הוא יצירת שפה עסקית-ארגונית אחת".

גפנר תיאר את מערכות ה-BI בשירותי בריאות כללית בצורת פירמידה, שבתחתיתה מצויה מערכת ביזנס אובג'קטס (Business Objects) של סאפ (SAP), המספקת יכולת תחקור פרטני חופשי, מעליה מערכת "בינה", העונה לצרכים ניהוליים, דו"חות, סכומים ותחקור מובנה, ובקצה הפירמידה – פורטל התומך בקבלת החלטות.

לדבריו, "מגמת ה-BIG Data מאיצה את המיחשוב בעולם הבריאות. אנחנו חווים מעבר מתיקים ידניים לממוחשבים, עוברים לארכיון ממוחשב, יש הוזלה של עלות מיפוי ה-DNA – מאלף דולר לעשרות דולרים, ויש שיפור באיכות ודיוק תוצרי ה-CT ו-MRI. בעתיד נבצע כרייה רבה יותר של מידע, BI מקוון, שילוב של מידע לא מובנה, מידע בדחיפה, נראות מתקדמת, מידע לעולם הנייד ומערכות GIS".

הוא סיים בציינו כי "העולם הטכנולוגי מוכן למיפוי גנטי אישי והעולם התפעולי מתקדם לשם. הנתונים עדיין לא זמינים ובכל מקרה, יש עוד שאלות אתיות שצריך להידרש להן".