"ההצטרפות של רון לאודר תפתח לסטארט-אפים ישראליים דלתות לחברות גדולות בחו"ל"

שלושה משקיעים "כבדים" הצטרפו באחרונה לנילסן אינובייט (Nielsen Innovate), החממה הטכנולוגיה וקרן ההשקעות מבית חברת המחקר נילסן (Nielsen): המיליארדר רון לאודר, ריצ'רד פרסונס, שכיהן כיו"ר חבר המנהלים של סיטי גרופ (Citigroup), ופרד לנגהמר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר ענקית הקוסמטיקה אסתי לאודר. היקף השקעותיהם לא נמסר לפרסום, אולם גורמים המעורים בהסכם מספרים כי הם מזרימים בשלב הראשוני לנילסן אינובייט עשרות מיליוני שקלים. אחזקותיהם בחממה עומדים יחדיו על כ-30%. דב ירקוני, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החממה, הסביר בשיחה עם אנשים ומחשבים כי מלבד הפן הכספי, השלושה "יפתחו לסטארט-אפים דלתות לחברות גדולות בחו"ל".

החממה, שממוקמת בקיסריה, פועלת על פי רישיון המדען הראשי וחולשת על אזור הצפון. יחד עם המדען משקיעה נילסן אינובייט שני מיליון שקלים בכל סטארט-אפ שנבחר להיכנס בשעריה. "אנחנו משקיעים בחברות בשלב המוקדם, לרוב בשלבי האיפיון של המוצר. מספר החברות שאנחנו מלווים נע בין חמש לשמונה, בדרך כלל על פני תקופה של שנתיים, אולם התקופה יכולה להתקצר, בהתאם לעמידה ביעדים", ציין ירקוני.

לדבריו, "אנחנו מספקים לסטארט-אפים הנבחרים כלים בשני אפיקים: האחד הוא מנהלי – משרדים, ראיית חשבון, אדמיניסטרציה וניהול משאבי אנוש, ואילו השני הוא הצד המנטורי. ניתן למצוא אצלנו אנשים עם ניסיון רב בניהול סטארט-אפים שמספקים לחברות מנטורינג, עזרה בגיוס כספים, חוזים וכן הלאה". בין השמות הבולטים שייעצו לחברות, מלבד הקאדר הפנימי של החממה, ניתן למצוא את טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה (Coca Cola) ישראל, ואת אלון תירוש, מיזמי אקסלינק ומשקיע אנג'ל סדרתי. ירקוני הדגיש כי "אנחנו מחברים את החברות לאנשים הנכונים, בהתאם לשוק היעד".

בדבריו התעכב ירקוני על מה שמבדל, לטענתו, את נילסן אינובייט מעשרות החממות הטכנולוגיות הפועלות בישראל. "הערך הכי גדול שלנו הוא שבשונה מחברות אחרות, הגישה שלנו היא גלובלית. כשהקמנו את החברה ראינו לנגד עינינו את החיבור של הסטארט-אפ ניישן עם הפן הגלובלי", אמר. "בנוסף, העובדה שאנחנו תחת המטריה של נילסן העולמית מאפשרת לנו להגיע ללקוחות מגוונים ובצורה מהירה".

האם כניסתם של המשקיעים החדשים צפויה להרחיב את מספר החברות בחממה?
"אנחנו בוחרים חברות שפועלות סביב התחומים של נילסן: מצד אחד, כל מה שקשור לרייטינג, ומצד שני, חברות שפועלות בתחום התנהגות הצרכנים. אנחנו מחפשים חברות שיודעות לייצר ולנתח דטה, וכן סטארט-אפים הפעילים בתחום ה-Marketing Technology. כאמור, לרוב תמצא אצלנו עד שמונה חברות, אבל אם נמצא סטארט-אפ שמתיישב בדיוק עם הצרכים והכיוון של נילסן – לא נגיד לו לא".

בין השקעותיה האחרונות של הקרן ניתן למצוא כמה חברות ממגוון תחומים. הבולטת ביניהן היא האפליקציה החברתית זולו (Zollo) להשוואת מחירים ברשתות הקמעונאיות באמצעות מיקור המונים. זולו נישאת על גבי הלך הרוח הציבורי של מחאות הקוטג' והאוהלים מ-2011. השקעה נוספת של החממה בוצעה ב-Revuze – פלטפורמה לטיוב נתונים והוצאת ערך עסקי מביקורות גולשים באינטרנט. הסטארט-אפ מציע כלי שסורק את הביקורות ומאתר נושאים חמים, מהם הוא מוציא את החלקים הרלוונטיים ביותר להתייחסות ושיפור. סטארט-אפ נוסף שקיבל כספים מנילסן אינובייט הוא אווליטה (Evolita) – מיזם אינטרנטי לחיפוש מידע עסקי באופן אוטומטי. המשתמש מזין תחום מחקר למערכת, שסורקת מקורות מידע אונליין – אתרים, בלוגים וכן הלאה – ומציגה דו"ח תוצאות ויזואלי מפורט ומדורג בהתאם לאמינות המקורות הנסרקים. לאחר מכן ניתן הדו"ח לעריכה על ידי מומחים נוספים, כך שהוא מיועד, על פי החברה, להיהפך ל-"ויקיפדיה" של עולם המידע העסקי.

יש לכם סטארט-אפ מעניין? חושבים שכדאי לקוראים שלנו לדעת עליו? צרו איתנו קשר