טכנולוגיות ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה שותפות במיזם להתאמה אישית בטיפול בסרטן

"האתגר הניצב בפני הרפואה האונקולוגית המותאמת אישית הוא זיהוי הסטייה הגנטית המולידה את הסרטן", אמרה ד"ר איה סופר, מנהלת תחום הניתוח האנליטי ו-Big Data במעבדה

ד"ר איה סופר, מנהלת תחום הניתוח האנליטי של Big Data והמיחשוב הקוגניטיבי במעבדות המחקר של יבמ

המרכז לחקר הגנום בניו יורק (NYGC) ויבמ (IBM) יוצאים במיזם משותף לקידום הרפואה הגנומית, בעזרת מערכות ווטסון (Watson) של יבמ. יבמ והמרכז לחקר הגנום יבחנו אב-טיפוס ייחודי של ווטסון, שנבנה למשימות חקר הגנום, ככלי סיוע לרופאים אונקולוגיים המבקשים להעניק למטופלים טיפול בהתאמה אישית.

חוקרים ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה מעורבים בקידום המחקר של החברה בתחום ההתאמה האישית של רפואה אונקולוגית, המבוססת על ניתוח פרופיל גנטי ורצפי גנים של הגידול הסרטני, והצלבת הנתונים האישיים האלה עם מאגרי מידע מדעיים, מאמרים מקצועיים ונתוני טיפולים קודמים.

לדברי ד"ר איה סופר, מנהלת תחום הניתוח האנליטי של Big Data והמיחשוב הקוגניטיבי במעבדות המחקר של יבמ, "כיוון שסרטן נגרם משינויים בגנום האנושי, כל גידול מאופיין במבנה גנומי ייחודי משלו. האתגר הניצב בפני הרפואה האונקולוגית המותאמת אישית, נוגע לזיהוי הסטייה הגנטית המולידה את הסרטן. זאת, על מנת שאפשר יהיה לרשום לחולה את התרופה המתמקדת באופן מיטבי בסטייה זו". לדברי ד"ר סופר, "המדענים במעבדה בחיפה פועלים על מנת לזהות את הרצפים הגנטיים העשויים להוות את המטרות הטובות ביותר להתערבות תרופתית".

העבודה מתבצעת בשיתוף פעולה עם מדענים של הענק הכחול במעבדה ביורקטאון, ניו יורק. אלה, מצידם, מתמקדים במציאת התרופות המבטיחות ביותר לכל רצף מטרה כזה.

בשלב הראשון, יבחנו המרכז בניו יורק והארגונים השותפים עימו, את יכולותיו של ווטסון לסייע בהתאמה אישית של טיפולים לחולי סרטן המוח, מסוג glioblastoma, הקוטל מדי שנה כ-13,000 אנשים בארה"ב בלבד. למרות שורת פריצות דרך בגילוי מאפיינים גנטיים של סוגי סרטן דוגמת זה, רק חולים מעטים נהנים מטיפולים מותאמים אישית, התפורים על מנת להתמודד עם המוטציות המיוחדות של הסרטן הפוגעות בכל חולה וחולה. רופאים אינם נהנים עדיין מהכלים ומיכולות ניתוח המידע, הנדרשים על מנת להציג אופציות טיפוליות המותאמות למבנה ה-DNA של כל חולה. על מנת לפתח את האופציות האלה, יש לנתח ולהתאים בין נתונים אודות רצפים גנומיים, מאמרים בעיתונות המדעית ורשומות רפואיות – הכל בעידן שבו כמות המידע הרפואי מוכפלת מדי חמש שנים.

המיזם המשותף מיועד להאיץ את התהליכים המורכבים האלה, לזהות דפוסים ברצפי גנים ונתוני רשומות רפואיות, ולהציג תובנות שיסייעו לרופאים המטפלים להביא את בשורת הרפואה הגנומית לחוליהם.

המערכת החדשה של ווטסון, הפועלת בסביבת ענן, מתוכננת על מנת לנתח מידע גנומי ולהצליב אותו עם הספרות המדעית והרפואית, ועם בסיסי נתונים של תרופות וטיפולים. עומק הניתוח והמהירות בה מסוגלת המערכת לסרוק נתונים בפורמט מובנה ובלתי מובנה, יאפשרו להגדיל את מספר החולים הנהנים מאפשרות גישה לטיפולים התפורים על פי מבנה ה-DNA שלהם.

"מאז מופה לראשונה הגנום האנושי, לפני יותר מעשור שנים", אמרה ד"ר סופר, "התקדמנו משמעותית בהבנת המאפיינים הגנטיים של מחלות. האתגר האמיתי הניצב בפנינו הוא להבין ולמצוא את ההיגיון שמאחורי כמויות עצומות של מידע גנטי ולתרגם את המידע הזה לטיפולים טובים יותר לחולים". ד"ר סופר סיימה באומרה כי "אנו מקווים כי שילוב הידע והמומחיות של הרופא, יחד עם העוצמה של מערכות מיחשוב קוגניטיבי, דוגמת ווטסון, יאפשר לנו להגיע להתאמה אישית אמיתית של הטיפול בסרטן".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים