סנ"צ איציק שופן, ראש מפלג חקירות פשעי מחשב במשטרה: "ישראל היא צרכנית גבוהה של פדופיליה ברשת"

"הרשת הגדילה את כמות הפעילות הפדופילית בישראל ויצרה מסחר ער בתוצריה, הבאים בעיקר ממדינות עולם שלישי. ישראל היא צרכנית גבוהה של פדופיליה ברשת, ויש למשטרה אינטרס להילחם בתופעה. צריך להניף דגל אדום חברתי ואכיפתי בנושא", כך אמר סנ"צ איציק שופן, ראש מפלג חקירות פשעי מחשב (יחידת לה"ב 433) במשטרת ישראל.

סנ"צ שופן הופיע בכנס בנושא לוחמת מידע שנערך אתמול (ג') במסגרת "סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון" באוניברסיטת תל-אביב. הוא הביא בתור דוגמה את המקרה של אבינועם ברברמן, שנאשם בפדופיליה תוך שימוש ברשת לצרכיו. "ברברמן היה עתודאי", אמר, "שירת בצבא ביחידת מיחשוב מובחרת, חי חיי זוגיות ואפילו עבירות תנועה לא היו לו. הוא ניצל את מומחיותו ופעל ברשת מול ילדות בנות 8-12". לדבריו, "יכולתו להימצא בקשר עם אלף ילדות באמצעות הרשת היא לא פצצה מתקתקת – אלא אלפי פצצות המתפוצצות בכל יום". שופן ציין, כי ברברמן יצר עם עשרות מהילדות הללו, באמצעות הרשת, קשר בעל אופי מיני, ואת כמה מהן אנס, בביתו או בביתן.

"הקורבנות לא התלוננו, הן היו אילמות, אף הורה לא זיהה בעיה בהתנהגות ילדותיו", אמר. "פצצות מתקתקות אלה קיימות ברשת. מדובר בבתים נורמטיביים, שההורים לא ידעו שפדופיל ביקר אצלם בבית".

לדבריו, הפרשה נחשפה הודות לערנות של הורה, שראה את בתו בת ה-8 מתכתבת עם בחור "בן 22". כך, החוקרים הגיעו לכמה מהילדות שעמן ניהל ברברמן "רומן וירטואלי" במשך חודשים, עד שהצליח לשכנען להיפגש עמו.

בהתייחסו לפשיעה ברשת באופן כללי, אמר סנ"צ שופן, כי "מדובר בנושא מורכב, ולאו דווקא מהפן הטכנולוגי. החקיקה והפסיקה הקיימות בנושא הן מעטות. היכולת של פושע אחד לייצר אפקט דומינו ממחשב קצה אחד היא דבר בעייתי". הוא הדגיש, כי "לא המחשבים מבצעים פשיעה ברשת, אלא אנשים. מאחורי תחנת הקצה, המחשב ש-'ביצע עבירה' – יש בן אדם".

לדברי שופן, המפלג שבראשותו מצוי בקשר עם גופים מקבילים בעולם, בהם האינטרפול. "במאבק בפשיעה הקיברנטית נדרש שילוב כוחות תוך-ארגוני, בין ארגונים ובין מדינות. אנו חברים בפורום G8, ונותנים מענה מיידי לאיומים ברשת המגיעים מישראל. זה פתרון יעיל וטוב – אך לא מספק", אמר. "אני בספק האם יש לישראל היכולת לספוג נזקי ה-11 בספטמבר קיברנטי".

מומחים במסווה מטעם ארגוני פשיעה

"הפשיעה הקיברנטית היא משולש שצלעותיו הם ארגוני פשע, הלבנות הון ומימון טרור, וכסף מזומן", המשיך. "זהו גוף המאיים בצורה ממשית על חברות ומדינות. הוא בעל יכולת כלכלית שמביאה ליכולת טכנולוגית, ומניב לארגוני הפשע והטרור משקל סגולי, כוח ורווח". לדבריו, "ארגוני הפשע מנצלים את יכולת ההונאה שברשת באמצעות הפעלת מומחי מחשב לצרכיהם. בעבר, ארגוני פשע לקחו יועצים משפטיים ורואי חשבון, ובשנים האחרונות הם שוכרים האקרים".

"האיום הטמון ברשת אינו עוד בנער החפץ בבמה פרסומית", אמר סנ"צ שופן. "אנחנו מזהים יותר ויותר חדירה של גורמי פשיעה לרשת. מדובר בכלכלה שחורה בהיקפים העולים על הפשע הקונבנציונלי".

הוא הוסיף, כי בין שאר פעילויות הפשע המאורגן בעולם, המשטרות זיהו חדירות לארגונים מסחריים של מומחי מיחשוב במסווה, שהיו שלוחים של אותם ארגוני פשע. מגמה נוספת, ציין, היא של ארגוני פשע במסווה של ארגונים לגיטימיים, המספקים שירותי אחסון ואבטחת מידע. "למעשה, הם מייצרים את פתח השליטה בכלכלה האפורה באותו ארגון או מדינה", אמר. מגמה נוספת בתחום זה היא, לדבריו, גיוס מומחי מיחשוב לארגוני פשע, שאינם יודעים שהם עובדים בעבור ארגונים פליליים.

שופן אף אמר שהרשת משמשת כערוץ תקשורת לתעבורת מסרים סמויה לארגוני הפשיעה, ובנוסף "משמשת פלטפורמה לייצור הון עוקף חוקי חילוט". לדבריו, "גם אם נפעיל בארץ יכולות לחלט את החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע, תמיד תהיה להם יכולות לייצר הון עוקף חוקי חילוט. זה מאפשר את המשך פעילותם. לכן נחוץ הצורך לטייב את שילוב הזרועות מול ארגוני אכיפה בעולם".

קולות אלקטרוניים – כשרים?

תרחיש נוסף שהועלה במפלג, אף שטרם התקיים, הוא פשיעה בכל הנוגע לבחירות מקוונות. שופן ציין את מרדכי ("מנטש") צרפתי, שסומן ‏כיעד מספר אחת של משטרת ישראל. זאת, לאחר שבשנות השבעים, בין שאר פעילויותיו הלא חוקיות – הימורים, סחר בסמים ופרוטקשן – היה מנטש "הבוס של מפא"י" בדרום תל אביב. בתור בעל חברה לאיסוף קלפיות בבחירות, הוא "דאג" לסידור תוצאותיהן. "יש לבדוק היטב את כשרות ההצבעה המקוונת", אמר שופן, והזכיר שכבר אירעו תקלות בהצבעות אלקטרוניות בתוכניות טלוויזיה.

שופן ציין, כי, ככלל, קיים קושי בפענוח פשיעה קיברנטית. הוא ציין מספר מגבלות המערימות על כך, בהן פערי חקיקה בין מדינות, קושי בתפיסת ראיות שמקשה על סנכרון הפעילות האכיפתית, חברות שנפגעות מפשיעה מקוונת ולמרות חובתן לדווח – בוחרות להשתיק את הפגיעה, העדר שלטון מרכזי ברשת וחוסר הלימה בין האכיפה המשטרתית, הפרקליטות ובתי המשפט.

"לעתים יש איומים שונים ברשת המצריכים כלים ויכולות אכיפה שאולי במראה ראשוני יפגעו בזכויות אזרח, אולם, לטווח הארוך, יועילו בהיבט הציבורי הכולל", סיכם סנ"צ שופן. "המשטרה משתדלת לאכוף את העבירות ברשת, במגבלות החקיקה".