IDC: ב-2009 נוצרו 800 מיליארד ג'יגה-בייט של מידע דיגיטלי – גידול שנתי של 62%

המיתון העולמי לא ניכר בכמות המידע הדיגיטלי שנוצר בעולם בין 2008 ל-2009: ממחקר של IDC עולה, כי באותה השנה גדלה כמותו בקרוב ל-800 אלף פטה-בייט, המהווים עלייה של 62% לעומת השנה הקודמת. יתרה מזאת, על פי המחקר, שמומן על ידי ענקית תשתיות המידע EMC, בשנה הנוכחית יתווספו ליקום הדיגיטלי עוד 1.2 מיליון פטה-בייט, משמע: 1.2 זטה-בייט. המספר המתאר את נפח המידע שייוצר השנה, בבייטים, ייראה כך: 1,200,000,000,000,000,000,000.

המחקר על היקום הדיגיטלי עוסק במדידה ובניבוי הכמויות העצומות של המידע הדיגיטלי שנוצר ומועתק מדי שנה, כמו גם במגוון הסוגים שלו. כמות המידע שחושבה בשנה החולפת, שעמדה, כאמור, על קרוב ל-800 מיליארד ג'יגה-בייט, היא שוות ערך ל-384 מיליארד ספרי קינדל (Kindle) מלאים, או 7.77 קוודריליון עסקאות בנקאיות מקוונות או 4.86 קוודריליון ציוצים בטוויטר (Twitter), או 262 טריליון תמונות דיגיטליות.

אנשי IDC מעריכים, כי כמות המידע ביקום הדיגיטלי ב-2020 תגיע ל-35 זטה-בייט. המחקר אף מצביע על פער הולך וגדל בין כמות המידע הדיגיטלי הנוצר לנפח האחסון הנגיש הקיים. כך, IDC מעריכה, כי אם כל נפח מידע דיגיטלי שנוצר ב-2009 היה גם מאוחסן, היה נוצר מחסור ביותר משליש (35%) ברכיבי האחסון הנגישים בעולם. בהתחשב בקצב גידול המידע, חברת המחקר מעריכה, כי הפער בין שני הנתונים הללו יגדל עד סוף העשור ל-60%.

עוד מעריכה החברה, כי 75% מהמידע שייווצר בעתיד יהיה העתקים של מידע מקורי, מה שמהווה הזדמנות פז לחסכון בהוצאות האחסון הארגוניות, עם השימוש בשתי טכנולוגיות – דה-דופליקציה (מניעת שכפול) וכיווץ מידע.

המחקר מעריך, כי עד 2020 יידרשו 25 קוונטיליון (מיליארד בריבוע) רכיבי אחסון שיכילו את המידע ביקום הדיגיטלי בתצורותיו השונות: מסמכים, קבצים, תמונות, רשומות ואותות.

מיחשוב ענן יהיה חלק אינטגרלי מהיקום הדיגיטלי

לפי IDC, מיחשוב ענן יהיה חלק אינטגרלי מהיקום הדיגיטלי בשנים הקרובות. כך, יותר מ-34% מהמידע הדיגיטלי בעולם יאוחסן או יאובטח בשירותי ענן וישונע באמצעות שירותים אלה, בין אם בדואר אלקטרוני ובין אם באמצעות קהילות משתפות מידע. יותר מ-14% מהמידע יתארח במרוכז, ינוהל ויאוחסן בשירותי ענן.

לדברי האנליסטים, הגידול הצפוי בשימוש בשירותי מיחשוב ענן יהפוך חשוב יותר בעשור הקרוב, מכמה סיבות: האחת, השימוש בענן יסייע לצמצום תקציבי ה-IT הארגוניים המוקצים לתחזוקת מערכות לגאסי, מורשת. המשאבים הכספיים שייחסכו, מעריכים החוקרים, יניעו את הארגונים למיקוד בחדשנות, וזה יניב עד 2020 רווחים של יותר מטריליון דולרים לארגונים.

הסיבה השנייה היא שמידע דיגיטלי הנוצר על ידי יחידים מהווה כ-70% מכלל המידע ביקום הדיגיטלי. ב-2010, מעריכים החוקרים, ארגונים ייצרו 240 אקסה-בייט של מידע דיגיטלי, בעוד שפרטים ייצרו יותר מ-900 אקסה-בייט. כך, שירותי הענן יהפכו לחשובים יותר עבור פרטים, ככל שיגדל השימוש במכשירים ניידים וככל שיגדל הצורך בנגישות קלה וניידת לאותו מידע שהפרטים יאחסנו בענן.

סיבה נוספת היא שהשימוש הגדל בטכנולוגיות של מניעת שכפול וכיווץ מידע יהפוך לחשוב יותר ככל שארגונים מחד וספקי שירותי ענן מאידך יחפשו דרכים לניהול אותה כמות עצומה של מידע.

כסיבה רביעית ציינו החוקרים את העובדה שהתפוצצות המידע אינה באה בהלימה לגידול באותו יחס בכמות אנשי ה-IT המטפלים בו, או בכמות המשאבים שיוקצו בארגונים לניהול ולטיפול במידע המאוחסן. IDC צופה פערים הולכים וגדלים בין שלושה שדות: כמות המידע הגדל ביקום הדיגיטלי, כמות רכיבי האחסון שיהיו בעולם וקיבולת האחסון. לעומת זאת, כמות ההשקעות באחסון והגידול בכמות אנשי ה-IT שיטפלו בו תעלה בשיעור צנוע הרבה יותר. לכן, ארגונים יהיו חייבים לחפש דרכים יצירתיות לניהול המידע ההולך וגדל בכמותו, והענן יהיה התשובה לכך.

לדברי צ'אק הוליס, CTO בשיווק הגלובלי של EMC, "הגידול במידע הדיגיטלי ידחוף את המידע לענן כבר השנה". הוליס ציין, כי מנמ"רים ומנהלי אחסון רבים עימם שוחח אמרו לו שהם מוכנים לקראת יציאה לענן פרטי, לצורך ניהול המידע. "זו השנה שבה על אנשי ההיי-טק לגבש ולממש אסטרטגיית ענן", אמר. "אנחנו כבר רחוקים מאוד מהשלב שבו נשאלה השאלה: 'מה זה ענן?'. הענן הוא תחום בשל, והוא יעבוד ברגע שמנהלי האחסון יבינו ויאמינו שהם יכולים לשלוט במידע ולערוך עליו בקרה, אף שהוא מצוי מחוץ לארגון. כבר כיום, טריליון דולרים ביום מנוהלים במגזר הפיננסי העולמי בתצורת ענן. לרוב אנשי ה-IT המצב הזה נראה בסדר. עננים, שמננים, זה לא חשוב, כל עוד אנשי ה-IT חשים בטוחים".