פרופ' יולי תמיר: "יש למגר את מחלת הפרויקטיטיס – פרויקטים שתכליתם למנוע רפורמה"

"פעמים רבות, במערכות ציבוריות גדולות, ביצוע פרויקטים – מוצלחים ככל שיהיו – היא הדרך של המערכות ואנשיהן למנוע מהמנהלים לבצע שינוי משמעותי בארגון. יש למגר את מחלת הפרויקטיטיס – ריבוי פרויקטים שתכליתם למנוע רפורמה בארגון", כך אמרה פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר. תמיר היתה אורחת הכבוד בכנס השנתי ה-14 של העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס נערך היום (ג') במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות כאלף מנהלי פרויקטים ומקצוענים בתחום.

לדברי פרופ' תמיר, "כשאומרים פרויקט בחברה הישראלית – החל מהפרויקט הציוני וכלה בפרויקט כלשהו בתעשייה, חשוב להגדיר מהו". זאת, הסבירה, כיוון שיש להבדיל אותו ממימוש מדיניות ארוכת טווח המביאה לשינוי. "פרויקט הוא כלי יותר נקודתי ממדיניות, שהיא תהליך ציבורי מתגלגל. בניגוד למדיניות, לפרויקט יש נקודות מוגדרות של התחלה, אמצע וסוף". מדיניות רב-מערכתית, אמרה פרופ' תמיר, אינה פרויקט, והדרישה להתייחס אליה כאל פרויקט פוגעת בה. מימוש מדיניות בארגון או במגזר הציבורי הוא תהליך ארוך טווח, ומדידתו בשלב מוקדם מדי תעצור את המהלך בטרם הבשיל".

תמיר הביאה כמה דוגמאות מ-"אופק חדש", תכנית המדיניות שהנהיגה במשרד החינוך, וכמו כן הביאה דוגמה מפינלנד, שם לא מדדו הצלחה של מדיניות שיושמה במשך שלושה עשורים. "מדינות המצליחות במימוש המדיניות שלהן בעולם החינוך, הן אלו המשוחררות מהראייה הפרויקטלית", אמרה פרופ' תמיר.

המחלה הארגונית הזו, אבחנה פרופ' תמיר, נקראת פרויקטיטיס: "התרופה נגד שינוי גדול היא ביצוע של פרויקט. יש להניח, כי הוא גם יצליח, ובכך ימנע את הרפורמה". לכן, הסבירה, יש נטייה לבצע פרויקטים ולא לממש מדיניות ארוכת טווח, כי פרויקטים שכאלה, בוודאי בעולם החינוך – מצליחים לרוב. למרות זאת, סייגה פרופ' תמיר וקבעה, כי לפרויקט יש תפקיד חשוב, והוא לעשות את מה שמערכת ארגונית כלשהי אינה מסוגלת לעשות בעצמה. היא סיכמה באומרה, כי "אסור שפרויקטים יחליפו מדיניות. אסור לברוח מהחלטות של מימוש מדיניות מערכתית וארוכת טווח".

את הכנס פתח יוסי הנדלר, נשיא PMI, העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הוא סקר את פעילות הארגון העולמי ואת זו של הסניף הישראלי, ותיאר את התכניות להמשך השנה. "הכשרה של מנהלי פרויקטים ברמה האקדמית היא מחויבת המציאות", קבע הנדלר וסיפר על כמות המוסמכים לניהול פרויקטים ההולכת וגדלה – הן בישראל והן בעולם. הוא סיים בציינו, כי סקר עולמי שנערך בין עשרות אלפי מנהלי פרויקטים, חשף פער של כ-10,000 דולרים בשכר השנתי בין מנהל פרויקטים מוסמך למנהל פרויקטים אחר. סקר אחר, אמר הנדלר, העלה, כי למרות המשבר הכלכלי העולמי שארע ב-2009, משכורתם של מנהלי פרויקטים בעולם גדלה ב-5% עד 10%.

לאחר מכן חולקו פרסים לפרויקטים המצטיינים ל-2010. במקום הראשון זכתה חברת פלסן, על ביצוע פרויקט הרכב הממוגן – פיתוח של 2,000 ערכות מיגון לכלי רכב עבור הצבא האמריקני באפגניסטן. במקום השני זכה פרויקט המיחשוב והתקנת התקשורת בבית החולים אסותא, שבוצע על ידי טלדור. במקום השלישי זכתה קבוצת ישראכרט, על ההיערכות בטרם חלוקת כרטיס "יהלום". למקום הרביעי הגיע פרויקט המיחשוב של מחלקת הרווחה בעיריית תל אביב-יפו.

את המליאה המרכזית חתמה הרצאתו של ד"ר אלון קליבנוב, על התכנון, הארגון, וניהול המבצע המסובך ביותר בהיסטוריה – הפלישה לנורמנדי ב-1944. לאחר מכן פוצל הכנס למסלולים מקצועיים. אחר הצהריים חתם את האירוע ד"ר חיים שפירא בהרצאתו "פסיכולוגיה של מקבלי החלטות".