גלית פיין, STKI: "על ארגונים לבחון את מיחשוב הענן כצורה חדשה של מיקור-חוץ"
"מעתה, בעת כניסה של כל טכנולוגיה חדשה לארגון, על המנמ"ר יהיה לבדוק אם למששה בבית, או להוציא לענן", אמרה פיין - אנליסטית בכירה ב-STKI, בכנס Outsourcing 2010 ● לדבריה, "בקרוב יצטרכו אנשי ה-IT לתת דין וחשבון להנהלה - מדוע לא נבחנה אפשרות של ענן במימוש כל תשתית, יישום ושירות" ● קבעה: "המנמ"רים הישראלים כבר לא חושבים שהם יכולים להיעזר במודל מיקור-החוץ כדי להוריד עליות"
"ארגונים נדרשים לבחון את מיחשוב הענן כצורה חדשה של מיקור-חוץ", קבעה גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI. לדבריה, "הענן מאפשר לארגונים סקלביליות של משאבי ה-IT – כולל תוכנה, שרתים ואחסון, אשר זמינים ל-IT לפי דרישה ויכולים להיות מתומחרים לפי השימוש בפועל. כך, ניתן לעשות שימוש קל בשרתים שנמצאים בדטה-סנטר ענקיים שיכולים להיות ממוקמים בכל מקום בעולם".
פיין היתה הדוברת הראשית בכנס Outsourcing 2010 שנערך היום (ה') במלון דניאל בהרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים. היא הדגישה, כי "אחד הדברים החשובים בבואנו לספק של מיחשוב ענן, הוא להגדיר היטב את אמנת השירות. שאלה מרכזית נוספת, היא מה כדאי לארגונים להוציא החוצה לענן. כל ארגון יצטרך לעשות בעצמו את החושבים. בכל מקרה, ההמלצה שלנו היא להוציא תהליכים רוטיניים החוצה, בעוד שתהליכים אסטרטגיים יישארו בידי הארגון פנימה".
צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר
פיין אמרה, כי מעתה, בעת כניסה של כל טכנולוגיה חדשה לארגון, על המנמ"ר יהיה לבדוק אם למששה בבית, או להוציא לענן. "בקרוב יצטרכו אנשי ה-IT לתת דין וחשבון להנהלה – מדוע לא נבחנה אפשרות של ענן במימוש כל תשתית, יישום ושירות".
בין היתרונות המרכזיים של מודל הענן, ציינה פיין את הצורך להגדיר מדיניות פעם אחת בלבד, ואחר כך ליהנות מתהליך פשוט ואוטומטי. עוד היא ציינה את הסקלביליות הרבה המתאפשרת באמצעות המודל, צמצום עלויות, הגישה לטכנולוגיות חדשניות באמצעות שימוש בתשתיות של ספקי ענק מומחים. לעומת זאת, החסרונות הבולטים הם: החשש מבעיות באבטחת מידע ותחושה מסוימת של איבוד שליטה פנימית על הנעשה.
פחות מיקור-חוץ
"בשנים האחרונות סובל תחום מיקור-החוץ בארץ מתדמית שלילית. זה בא לידי ביטוי בירידה הדרמטית בכמות העסקאות החדשות", אמרה פיין. לדבריה, שוק ה-IT ירד ב-2009 ביותר מ-13%. "המנמ"רים הישראלים כבר לא חושבים שהם יכולים להיעזר במודל מיקור-החוץ כדי להוריד עליות. כך, רבים מהארגונים עברו לעסקאות קטנות ותחומות מול הספקים, וקשה יותר למצוא הסכמי מיקור-חוץ מקצה לקצה, כפי שהיה בעבר".
בשנת 2010, אמרה, השוק הישראלי התחיל לצאת מהמיתון, והארגונים מנסים עתה לנהל ביעילות את העלויות התפעוליות, תוך הגדלה של שביעות רצון הלקוחות, וניסיון להגדיל באמצעות מודלים עסקיים חדשים את נתח השוק. "מגמה ברורה השנה בשוק היא הכנסת פעילויות שהיו במיקור-חוץ חזרה פנימה. בנוסף, יש פתיחה מחדש של חוזי מיקור-החוץ, ולא מעט פעילות של החלפת ספקי מיקור-חוץ בספקים חדשים. יש תחושה – ואין זה אשמה של מישהו מהצדדים – שלא נעשה בעבר תיאום ציפיות נכון בין שני הצדדים. מנמ"ר אחד עימו שוחחתי היטיב לתאר זאת, ואמר, כי ספקי מיקור-החוץ בישראל לא הצליחו למנף את המתודולוגיות הבינלאומיות שבאמצעותן הם הצליחו ברחבי העולם. הוא דיווח על אי שביעות רצון מפעילות מיקור-החוץ ותחושה שבעצם כל מה שקרה בארגון הוא החלפת עובדי ה-IT של בעובדי ספק, תוך הורדה של 5% בכוח אדם".
עם זאת, ציינה פיין, כי על אף המצב – אין להספיד את תחום מיקור-החוץ. "ספקים עם ניסיון מוכח בתחום התשתיות הוא דבר הכרחי לפעילות אפקטיבית של הארגונים, רק שלהבא צריך להקפיד על תיאום ציפיות והתאמת המודל לצרכים ולנסיבות".
לסיכום, התייחסה פיין לשוק השירותים המקצועיים בישראל. לדבריה, התחום עובר טלטלה עמוקה בשל צמצום תקציבי ה-IT, ומגמת האינסורסינג חוצת המגזרים. "השוק הזה מתחיל להתעורר מחדש – אבל הוא עובר שינוי בשל ההורדה בתעריפים של הספקים והן בשל מכרז החשכ"ל, שמזעזע את השוק עם הגדרות ודרישות חדשות. העובדה שהחשכ"ל מקבל הנחות של עשרות אחוזים בתעריפים של עובדי ה-IT מעידה על המצוקה של הספקים, ונכונותם לתת מחירים נמוכים רק כדי להישאר במכרזים ולשים שם דריסת רגל, וזו מגמה שמעוות את השוק וללא ספק יצטרך להיות כאן תיקון".
דוברים נוספים בכנס היו מוטי אשכנזי – מנהל אגף מיקור-חוץ ב-HP ישראל; צביקה ישראלי, מומחה למיקור-חוץ; רוית דניאלי, מנהלת תחום סיסטם בקבוצת כלנית; רם יוניש, מנהל שיווק, פיתוח עסקי ושירותי QA, טאקט בדיקות; גל חלמיש, מנכ"ל IMMEDIATE; ושמוליק דולצ'ה, מנהל חטיבת התפעול באגף מערכות מידע של משרד המשפטים.
דיווחים נוספים מהכנס יפורסמו ביום א' הקרוב
תגובות
(0)