משרד התקשורת: איננו מעורבים בהוצאת הצווים לסגירת אתרי ההימורים, אך אנחנו תומכים בכך

משרד התקשורת לא היה מעורב בהחלטת מפקדי המחוזות במשטרה להוציא צווים המורים לספקיות האינטרנט לחסום אתרי הימורים, אך הוא תומך במהלך – כך אמר נתי ביאליסטוק-כהן, עוזר למנכ"ל משרד התקשורת, בראיון לאנשים ומחשבים.

הבוקר (ד') החלו ספקיות האינטרנט, בהן 012-סמייל, 013-נטוויז'ן ובזק בינלאומי, לחסום אתרי הימורים בעקבות הצווים, שהוצאו להם על ידי מפקדי המחוזות השונים במשטרה. זאת, למורת רוחם של בכירי איגוד האינטרנט הישראלי, שטענו, כי מדובר בפגיעה חמורה בעקרון ניטרליות הרשת.

בראיון אמר ביאליסטוק-כהן, כי לאור התנגדות ספקיות האינטרנט, "משרד התקשורת קיים כבר לפני מספר חודשים דיונים בנושא עם המשטרה, גופי אכיפה אחרים ומשרד המשפטים. בסופו של דבר, ההכרעה שנפלה הייתה שהסמכות להורות על חסימת אתרים מסיבות כאלה ואחרות נמצאת בידי המשטרה". לדבריו, "אני מאמין שהמשטרה תפעיל את שיקול דעתה ואת הסמכות שלה באופן דמוקרטי, שלא פוגע בתכלית שלשמה ניתנה להם האפשרות להורות על החסימה".

הוא הוסיף, כי "השאלה האם לחסום אם לאו לא הייתה נשאלת כשמדובר על סגירת אתרים פדופיליים. אולם, כמו באתרים אלה, גם כאן יש פגיעה בחוק. המשטרה מפעילה את שיקול הדעת גם לגבי אתרי ההימורים, ואני מניח שגם במקרה הזה הם נועצו במיטב המוחות שעומדים לרשותם וקיבלו החלטה שקולה ומאוזנת".

ביאליסטוק-כהן אמר שקשה לו להתייחס לגופו של עניין, "כי אני לא מכיר את האתרים ואת השיקולים. מרגע שהוכרע שהסמכות בידי המשטרה – לא משתפים אותנו".

האם המשרד לא אמור לאכוף את ניטרליות הרשת?
"ניטרליות של הרשת כן, אבל האכיפה נעשית מול המפעילים ולא מול גורמי אכיפת החוק. התפקיד שלנו הוא לדאוג שהמפעילים לא יחסמו אתרים משיקוליהם הם. עם זאת, אי אפשר להפר את החוק תחת ניטרליות הרשת. לא המפעילים החליטו אילו אתרים לסגור ובאיזה מועד. מי שהחליט על כך היו גורמי אכיפת החוק".

מה דעתך על התנגדות המפעילים?
"הדיון רב המשתתפים התקיים לבקשת משרד המשפטים, לאחר פנייה של המפעילים, שדרשו לראות את מקור הסמכות להחלטות החסימה. הם אמרו שכמפעילים, הם לא יכולים להחליט על דעת עצמנם איזה אתר לחסום ואיזה לא. לכן, ההמלצה הייתה לפנות למחוקק ולדאוג ששיקול הדעת של אגפי האכיפה יהיה כזה שיתיר להם לפעול במסגרת חוקית ברורה ובדוקה, ולא לפחד להגן על אנשים מפני עבירות שנעשות רק בשם הפלורליזם. אנחנו חיים בעולם של איזונים ובלמים".

לדברי ביאליסטוק-כהן, לא מדובר בצעד מקורי-ישראלי: "בארצות הברית גם הרגו את ההימורים ברשת, מבלי לסגור את האתרים אלא על ידי סגירת צינור הכסף. התוצאה היא אותה תוצאה. באותה המידה, אם יגידו שאסור לאתרי סקס לחייב כרטיסי אשראי ישראליים – לא תראה אף אתר סקס עם נגישות אליו".

מה בדבר סוגיית המדרון החלקלק? היום מדובר באתרי הימורים, אבל מחר אלה יכולים להיות אתרים בעלי דעה הפוליטית או אחרת שלא תמצא חן בעיני שר כלשהו.
"אני מקווה שנישאר מדינה רציונלית, שיש בה מקבלי החלטות הגיוניים, מחוקק סביר, ושהציבור לא ייפגע בצורה לא מאוזנת. אני מפנה אותך להצעת חוק של ח"כ אלכס מילר, שנוגעת לשאלת יידוע הלקוחות בדבר התכנים המאיימים שעלולים להיות באינטרנט. מכאן שנעשית גם פעולה חינוכית, ולא רק אכיפתית."

באיגוד האינטרנט ומומחים אחרים אומרים שהצו הוא צעד לא דמוקרטי בעליל. מה דעתך?
"יש ביקורת רבה גם על הכלים הלא-דמוקרטיים שארצות הברית משתמשת בהם כדי לשמור על עצמה ככזו. גם החברה בישראל צריכה לקבוע מהם המהלכים שלה. המחוקקים קובעים את הגבולות והגזרות, ואם נקבע שהימורים הם דבר בלתי חוקי – צריך להיות גוף שיאכוף את זה".

האם אתה סבור שיוגש ערעור על ההחלטה?
"מדובר פה בכסף, בדרך כלל בהרבה כסף. השאלה היא עד כמה השוק הישראלי מעניין את אותם אתרים שנסגרו, מבחינה כספית. אני מקווה שלא יידרש פה ערעור, אבל ניתן לערער לבית המשפט על כל החלטה שמקבלת הרשות, והוא זה שיבחן את הדברים".