יועץ הפרטיות של פייסבוק: "אילו הייתה לאנשים יותר שליטה, הם היו משתפים יותר מידע"

אנשים מצפים שמידע יגיע אליהם במהירות ובמגוון אפליקציות – כך אמר מוזל תומפסון, יועץ הפרטיות של פייסבוק (Facebook), בכנס הפרטיות של ארגון ה-OECD והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. לדבריו, "אילו היו לאנשים כלים ושליטה רבים יותר, הם היו משתפים יותר מידע".

תומפסון הוסיף, כי "בפייסבוק יש טווח של בחירות שונות, אנשים רוצים להיות מסוגלים לשלוט במידע שלהם ורוב האנשים עושים שימוש ברוב הכלים של פייסבוק. המידע היחיד שמופיע בפייסבוק הוא מה שאתה מכניס לשם, ולראייה – 500 מיליון איש שמשתמשים בפייסבוק מנהלים את מה שהם רוצים לעשות שם וחוזרים לאתר מדי יום ביומו. עובדה שהם מעורבים, וזה שונה מכל אתר אינטרנט אחר".

מולו טען פרופ' אלסנדרו אקוויסטי מאוניברסיטת קרנגי מלון, כי הפרטיות הפכה למטרה וכי "אין זה משנה עד כמה נחנך את המשתתפים ונעלה את המודעות – תמיד תהיה בעיה בפרטיות". לדבריו, "הטענה היא שבקרה מוגברת מועילה לפרטיות, אבל כשהמשתמשים מרגישים שהם שולטים במידע – הם יספקו מידע רגיש יותר, בדומה לחגורות בטיחות, שהחגירה שלהן מעודדת לאנשים לנסוע מהר יותר".

בטסי מסילו, מנהלת מדיניות ציבורית בגוגל (Google), דיברה במושב "אגריגציה ואנליטיקה: בונים פרופיל אינדיבידואלי". היא אמרה, כי "יש מערכת אקולוגית שלמה של נתונים אישיים שקיימת באינטרנט. זה לא כישלון. זה אולי חיסרון של השירות שנקטנו, כי למשתמש אין שום מושג שמדובר בנתונים אישיים". לדבריה, "אנחנו צריכים לחשוב מחדש על המדיניות לגבי נתונים אישיים".

עוד אמרה מסילו, כי "אנשים צריכים להיות מעורבים אם הם רוצים ליהנות מהזכויות שלהם. נתונים שאנחנו מחשיבים כנתונים אישיים יכולים לעמוד בסטנדרטים של פרטיות בכך שניתן למשתמש למחוק מידע, לשנות אותו או לערוך אותו. הכלים של גוגל ושל פייסבוק באים לתת יותר שליטה בנתונים שלהם. כשאתה נרשם לשירות, אתה לא מבין את המשמעויות". היא טענה, כי "דבר חשוב הוא להראות למשתמשים איך משתמשים בנתונים שלהם כדי שיוכלו להגן על עצמם".

אלכסנדר דיקס, נציב הגנת הפרטיות וחופש המידע של גרמניה, התייחס בדבריו לכתבה שפורסמה בוול-סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal) ובה נכתב, כי היעד העיקרי של חברה מסוימת הוא ליצור עולם תפור ויעיל יותר על פי הנתונים. הוא אמר, כי "לכל אדם יש זכות להחליט עבור עצמו מתי לשמור על הפרטיות שלו ומתי לא. השאלה המעניינת היא מהם נתונים אישיים ומה לא. קיימת נטייה לשכוח שפרטים כמו כתובות IP, כתובות אינטרנט ועוד יודעות 'לדבר' ביניהן וליצור מידע אישי. יש להבהיר, כי מידע, החל מכתובות מכונה ועד זיהוי של שתל רפואי שנמצא בגוף אדם, דורש טיפול מיוחד, בלי שום קשר להגדרה שלו כנתונים אישיים".

גאס הוסיין, עמית בכיר בארגון privacy international, אמר, כי "אנחנו צריכים לדבר על השאלה 'מהו מידע אישי?' ולהבין לעומק איזה מידע שלנו נשמר, על מנת שנוכל לקבל החלטות מושכלות לגביו. הוא ציין, כי "חברות הטלפון והאשראי יודעות עלינו הרבה יותר מאשר רק שיחות טלפון והרישום שלהן. הן צריכות ליידע את הפרט על כל מה שיודעים עליו. השגיאה שכולנו עושים בפייסבוק היא לחשוב שאנו מתקשרים רק עם חברינו, בעוד שבפועל – אנחנו מתקשרים גם עם פייסבוק, גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft). כל הקריאה החברתית היא שונה. בטוויטר (Twitter) אני יודע שאני מתקשר עם קהל גדול, אבל זה לא אותו הדבר כמו בגוגל ובפייסבוק".

דניאל ויצנר ממשרד המסחר האמריקני אמר, כי "האתגר החברתי והאתי מול הכלים רבי העוצמה הללו נוגע למידת מעורבותו של הפרט, שתלויה ביכולתו להבין את הבחירות שניצבות בפניו".

ד"ר עומר טנא, ראש ועדת ההיגוי של הכנס, טען, כי הבעייתיות היא בברירות המחדל. "ברירת המחדל היא חשיפת המידע האישי של המשתמש, וכדי להגן על עצמו – עליו לנקוט בפעולה אקטיבית", אמר. לטענתו, "ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה: הפעולה האקטיבית היא זו שצריכה לאשר את החשיפה לפרטיות שלי, ולא להיפך".

שבוע הפרטיות הינו יוזמה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות, שהוקמה בשנת 2006, עוסקת בהגנת הפרטיות במידע אישי אודות יחידים המעובד במחשבים. היא שואפת להעלות באמצעות האירוע את נושא הפרטיות והגנת המידע לראש סדר היום הציבורי בארץ, ולחשוף את התעשייה הישראלית לציבור נרחב של קובעי מדיניות בנושא הגנת הפרטיות בחו"ל.

במסגרת שבוע הפרטיות מתקיימים בבנייני האומה בירושלים שני כנסים: כנס של ארגון ה-OECD בהשתתפות סגן מזכ"ל ה-OECD וראש הממשלה, בנימין נתניהו, והכינוס הבינלאומי השנתי של רשויות הפרטיות והגנת מידע, תחת הכותרת "פרטיות: דורות (Generations)". כינוס זה נפתח הבוקר (ד') בנאומו של שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ונוטלים בו חלק נציבי פרטיות של מדינות ותאגידי ענק מרחבי העולם.