השר בן אליעזר: "הפער האיכותי בהיי-טק בין ישראל והעולם הולך ומצטמצם"

"הפער בין ההשקעה במו"פ בישראל ובמדינות העולם הולך ומצטמצם. קיים מחסור חמור במהנדסי היי-טק, דבר העלול לסכן את היתרון באיכות ההון האנושי הקיים בישראל בענף", כך אמר שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר.

השר בן אליעזר היה דובר המפתח בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,500 מבכירי התעשייה. מנחה הכנס היה פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: גיא רז

לדברי בן אליעזר, "תעשיית ההיי-טק מהווה זה שני עשורים את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. היא מהווה תרומה משמעותית מאוד לתעסוקה במשק, לייצוא ולגידול של התוצר המקומי, ומעסיקה כ-170 אלף עובדים". הוא ציין, כי ייצוא היי-טק השנתי עומד על קרוב ל-20 מיליארד דולרים, ומהווה יותר ממחצית מכלל הייצוא מישראל.

בן אליעזר אמר, כי המאפיין את הענף הוא "יתרונות המתבטאים בכוח אדם איכותי, יזמות, חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה ותעוזה. כך הפכה ישראל למובילה עולמית בתחום, דבר שחשוב כפליים בימים אלה, שבהם דעת הקהל העולמית לא ממש בעדנו".

"אני עד למוניטין העצום של תעשיית ההיי-טק הישראלית כשאני נפגש עם אנשי מקצוע בעולם", המשיך. "בסיור מקצועי שערכתי לפני חודש הופתעתי מההיכרות העמוקה של ארגונים במשק שם עם התעשייה שלנו וממידת ההערכה הרבה שלהם אליה".

השר הוסיף, כי "משרד התמ"ת והמדען הראשי הם שחקנים מרכזיים בהתוויית מדיניות המו"פ, ומשקיעים בכך כספים לא מעטים. בשנים שבהן פועלת לשכת המדען הראשי פותחו כלי סיוע רבים ומגוונים: המדען מעודד חדשנות טכנולוגית מרמת המדען הבודד ועד לתוכניות לחדשנות בחברות גדולות; משרד התמ"ת מקדם שיתופי פעולה בינלאומיים עם מדינות וגופים; המשרד מסייע, באמצעות מינהל סחר חוץ, לעידוד הייצוא של חברות ולמשיכת השקעות זרות ארצה".

בן אליעזר ציין, כי "אמנם, ישראל נפגעה פחות יחסית למדינות אחרות בעולם מהמשבר הכלכלי – הצגנו ב-2010 צמיחה מרשימה, של 4.5% – אולם אסור לנו להיות שאננים. שער הדולר הנמוך פוגע בתחרות של היצואנים ומחייב למצוא פתרונות פיננסיים יצירתיים". בנוסף לפער בהשקעה במו"פ בין ישראל והעולם והמחסור החמור במהנדסי היי-טק בישראל, הוא אמר, כי "פריצת שווקי מזרח אסיה מהווה איום נוסף על יתרונה התחרותי של ישראל. המדען הראשי החדש יצטרך להתמודד עם כל האתגרים הללו ולהביא את המו"פ בארץ לשיאים חדשים".

השר סיים בציינו את המענקים שאושרו לאינטל (Intel) ולטאואר (Tower) ואמר, כי "הדבר יביא להגדלת הייצוא במיליארד וחצי דולרים ולגידול בתעסוקה, בעיקר בפריפריה". בן אליעזר הוסיף, כי "יש להדק את שיתוף הפעולה בין המגזרים הפרטי והממשלתי בעולם ההיי-טק. על התעשייה לשמר את היתרון הטכנולוגי ואת חלקה הנכבד בייצוא". לדבריו, "המפתח להמשך הצמיחה ולשמירת מעמדה של ישראל כמובילה טכנולוגית הוא זיהוי הענפים הטכנולוגיים הבאים, העמקה בהם, מיצוי הפוטנציאל שלהם והפיכתם ליתרון כלכלי משמעותי. רק פיתוח ההיי-טק יעודד את כושר התחרות בשווקי העולם ויסייע לשמור על האיכות והמובילות הטכנולוגית של ישראל בעולם".

"השנה קטפנו את הפירות"

הכנס נפתח בדבריו של יהודה זיסאפל, יושב ראש נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. "הייתה זו שנה חשובה, שבה קטפנו את פירות המאמצים שעליהם עמלנו שנים רבות", אמר. לדבריו, "הצלחנו לקיים שיתוף פעולה מוצלח בין הכנסת, הממשלה, התאחדות התעשיינים, האוניברסיטאות והמכללות, על מנת לקדם את ההיי-טק".

"שדולת ההיי-טק בכנסת תפסה תאוצה, והצלחנו להכיר בהון אנושי כ-'השקעה מזכה' במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ובלמנו חוקי עבודה פופוליסטיים", הוסיף זיסאפל. "הנכס הכי חשוב זה העובדים, ויש להפעיל את ההון האנושי בגמישות". הוא ציין גם את שיתוף הפעולה עם הממשלה לקידום הענף: "השר בן אליעזר הבטיח לפרוס את חסותו על התחום בתפקיד הבולדוזר. אנחנו זוכים לסיוע ממשלתי גם בקידום תוכנית אופקים להיי-טק. הקצאות המדען הראשי מסייעות גם הן".

זיסאפל סיים בציינו, כי הוא מקווה להגדיל מדי שנה את כמות מהנדסי ההיי-טק מהפריפריה המסיימים אוניברסיטה ב-1,000, בנוסף ל-3,300 הקיימים כיום.

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יושב ראש שדולת ההיי-טק בכנסת, אמר, כי יש בארץ היצע אנושי נכבד, "ולכן – יש להגדיל את כמות מהנדסי ההיי-טק. לצערי, רבים הולכים ללמוד במקצועות שלאחר מכן לא ימצאו בהם עבודה, למשל עורכי דין, שיש בארץ יותר מ-50 אלף מהם. חלקם יכול וצריך ללמוד הנדסה ולהשתלב בתעשייה".

הוא הוסיף, כי "תעשיית ההיי-טק היא מפוארת. היא הייתה פה לפני גילוי הגז ותישאר גם לאחר גילוי הנפט".