ג'וזף זיסקין, יבמ העולמית: "חלק מחברות הטלקום תהפוכנה לספקיות שירותי הענן"

"חלק מחברות הטלקום תהפוכנה לספקיות שירותי מיחשוב הענן. השאלות הן איפה אותן חברות, מה יכולות הביצוע שלהן ועוד. יהיו שחקנים עולמיים שעיקר העסק שלהם יהיה אספקת שירותי ענן, ויהיו כאלה בתעשיית הטלקום שיביאו דברים מיוחדים משלהם לשירותי הענן ויבנו אותם סביב היכולת שלהם למדרג שירותים ולנהל את תהליך אספקתם", כך צפה ג'וזף זיסקין, סגן נשיא לאסטרטגיה ביבמ (IBM) העולמית.

זיסקין דיבר בכנס "צו 8 לברצלונה", שהתקיים אתמול (א') בבניין יבמ בפתח תקווה. האירוע נערך לקראת כנס הסלולר העולמי שייערך בברצלונה בשבוע הבא. זיסקין פועל במסגרת יחידת האסטרטגיה המרכזית של הענק הכחול, המתאמת את עבודת הקבוצות העסקיות השונות, תוך התמקדות בקשר בין אסטרטגיית הפיתוח ומימושה.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר זיסקין, כי "האפשרות להציע קטלוג שירותים ולנהל אותם ברמת החברה והיכולת לחייב לקוחות על פי צריכת שירותים כאלה הם כלים שמציבים את חברות הטלקום בעמדת זינוק מצוינת לעולם הענן. בסופו של דבר, הרשת היא רכיב ליבה של כל פתרון ענן והיכולת לספק אותו במחיר אטרקטיבי היא עתיד עסקי הטלקום. זה תחום תחרותי: חלק מהמתחרים יצליחו – ואחרים לא. רשתות יהיו רלוונטיות, אך הרלוונטיות הזאת לא תהיה בהכרח נחלתם של ספקי הרשתות של היום. הם יושפעו מרגולציה, משוק ההון, מאופי התחרות ומרמת הבשלות של השוק".

מהן המגמות העיקריות בעולם ה-IT כיום ולאן פניו?

"הצמיחה שלנו, ושל כלל ספקיות המיחשוב, תגיע בחמש השנים הקרובות בראש ובראשונה ממיחשוב אנליטי ומהפקת מידע מכמויות גדולות של נתונים. זה משתלב בתפיסתנו של עולם חכם יותר, עולם ממוכשר ומקושר יותר. לצד זאת, תבוא צמיחה מעסקי מיחשוב ענן, בצד התמקדות בתחומי תעשייה מוגדרים. היבט אחרון הוא התמקדות גיאוגרפית והסטת השקעות למדינות BRIC (ר"ת ברזיל, רוסיה, הודו וסין), המזרח הרחוק, מזרח אירופה ואפריקה.

בעוד חמש שנים נראה עולם שונה מזה שמוכר כיום. אם נבחן את התפתחות מיחשוב הענן, את הגידול במספר הפריטים הקשורים לרשת, במורכבות, בשילוב המערכות – חיוני להיות מסוגלים לנהל את המורכבות של הרכיבים האלה. המטרה היא להבטיח קיומה של תשתית מיטבית לאספקת השירותים ולבניית השירותים במתכונת כלכלית תוך שמירה על איכות השירותים האלה. אנחנו חייבים להתמקד בניצול משאבי המיחשוב ובמיטוב של הטיפול בנתונים שנוצרים על ידי כל המערכות, הדברים והחפצים הקשורים לרשת ולהפיק מהם ערך חדש שיאפשר לשפר את איכות החיים.

כשאנחנו מסתכלים על מיחשוב ענן, אנחנו בוחנים איך מביאים שירותים לשוק, איך חושפים אותם, מקצים משאבים, מחייבים בגין שימוש עבורם ואורזים אותם. אנחנו מספקים את הפלטפורמות הנדרשות. התמקדות בפעילות ובשירותים מקדמת חדשנות, תוך מיטוב של הרשת, ושל אספקת שירותים".

מצרים נחשבה בעבר אחד מיעדי הצמיחה של חברות רב לאומיות רבות. מה יקרה שם, לאור המצב, בהיבט של יבמ?

"אין תגובה".

מה העתיד של עולם הטלקום?

"השאלה היא מהם השירותים שאותם נצרך בעתיד ואיך תשתתף תעשיית הטלקום בשירותים האלה. האם, למשל, היא תפעל מעבר לשירותי הליבה בתחומים בעלי ערך מוסף גדול יותר. אנחנו גם מסתכלים על השוק במונחים של מבנה התעשייה בשוק גיאוגרפי מוגדר. כל שוק גיאוגרפי מביא מאפיינים משלו: לשוק הישראלי מאפיינים שונים מאלה של הספרדי. אין אסטרטגיה אחת שמתאימה לכל השווקים האלה.

הבדלי רגולציה בין מדינות שונות יוצרים הבדל במודל הפעילות של חברות התקשורת. המודל בקוריאה, לדוגמה, שונה מהמודל בסין או ביפן. בכל מדינה מפעילים מדיניות שמיועדת לקדם את צרכי האוכלוסייה שלהם".

מה אתה ממליץ לחברות סטארט-אפ ישראליות שפועלות בעולם הסלולר?

"בהיבט הרשת, המעבר הוא ממיטוב תעבורת הקול למיטוב נתונים. תפיסה זו מתחברת למיחשוב אנליטי. הטכנולוגיה עוברת מקווי לאלחוט ומיטוב אספקת תכנים הופכת חשובה יותר ככל שיש מעבר למדיום אלחוטי. כאן, נפתח מקום לניתוח נתוני הרשת. אנחנו רואים מעבר לרשת שכולה מבוססת IP, וזאת הזדמנות לתעשיית התקשורת להציע פתרונות ברמות ערך מוסף גבוהות יותר, למשל שירותים המסופקים מעל התשתיות של מפעילי הרשת.

גם רשתות חברתיות הן שירותים שפועלים מעל התשתיות הבסיסיות. יש להן דינמיקה שמזמינה שימוש בכלי ניתוח וכן דרכים להפקת תובנות וליצירת ערך. הן מאפשרות לממש ערך ולהתבונן באפקט הרשת.

יבמ יכולה לעזור לחברות סטארט-אפ והחברות האלה יכולות לעזור לנו. אנחנו מפתחים את סביבת השותפים, הנדרשים להציע ולספק את הערך במסגרת עולם חכם: ערים חכמות, בתי חולים חכמים וכו'. אנחנו מחפשים אנשים וחברות המציעים יכולות שנדרשות לבנות מערכות מורכבות, שיש להם פתרונות שלמים, שמפעילים תשתיות. אנחנו בוחנים חברות הנדסה ובניין כשותפים אפשריים".

כנס "צו 8 לברצלונה" נערך זו השנה השלישית, ופתח אותו מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל. הוא אמר, כי תעשיית הטלקום חשובה לענק הכחול ועשירית ממכירותיה נעשית בשוק זה. ניסנסון הוסיף, כי במרכז המו"פ של יבמ בישראל, שהוא הגדול ביותר בעולם מחוץ לארצות הברית, שליש מהפעילות נעשית בעולם הטלקום. הוא ציין את פעילות יחידת ה-GTU (ר"ת Global Technology Unit), שפועלת מול חברות טכנולוגיות ישראליות לביסוס שיתופי פעולה עם יבמ העולמית.

רמי קליש, שותף-מנהל ומייסד קרן פיטנגו, אמר, כי מקורו של חלק ניכר מהייצוא הישראלי, שעומד על 70 מיליארד דולרים בשנה, בתעשיית ההיי-טק, וככזה – הוא מנוע חשוב בכלכלת המשק. "בהיי-טק אנחנו מובילים, יוזמים ומביאים חדשנות, אבל מסתבר שאיננו עושים עבודה טובה בשדות אחרים", אמר קליש. לדבריו, "ההיי-טק יכול למלא תפקיד חשוב במיצוב התדמית של ישראל בעולם".

יעל שני, אסטרטגית מיתוג ומייסדת הכנס, דיברה על אסטרטגיית מיתוג של מדינות. לדבריה, מיתוגה של מדינה יכול לסייע לא רק לה עצמה, אלא גם לחברות הפועלות בתחומה. היא ציטטה נתוני מחקר שנערך בנושא, שבו דורגו 100 ממדינות העולם. שני ציינה, כי קנדה, שדורגה ראשונה, הגיעה למקום זה בין השאר בשל אירוח משחקי החורף והיות RIM, יצרנית הבלקברי (Blackberry), קנדית.

דוגמה הפוכה, לדבריה, היא חוזק המיתוג של בריטניה. כך, למרות פרשת דליפת הנפט הענקית של בריטיש פטרוליום (BP) – המותג לא ניזוק. שני ציינה שהסקר נערך בקרב אלפי מנהלי עסקים בעולם ואמרה, כי הוא בחן כמה היבטים: כיצד המדינות צלחו את המשבר הכלכלי, מה מצב מערכות החינוך והבריאות בהן, יחסן לסביבה וכן היבטים פוליטיים, עסקיים, תיירותיים, היסטוריים ותרבותיים.

היא סיימה בציינה, כי ישראל חוותה קפיצה דרמטית כשדורגה במקום ה-30, לאחר שב-2009 דורגה במקום ה-41. הדירוג של ישראל התבסס על שילוב של מקום ראשון בתת-הדירוג היסטוריה, מקום שמיני בהיי-טק, מקום 14 בעסקים ומקום 23 באיכות חיים.

דוברים נוספים בכנס היו אליעז לביא, סגן נשיא מרוול (Marvell); פרופ' איתמר רבינוביץ', לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית; עידו אהרוני, קונסול ישראל בניו-יורק ומנהל פרויקט מיתוג ישראל במשרד החוץ; יאנג סאם מה, שגריר דרום קוריאה בארץ; וחאבייר גרסיה דה וידמה, סגן שגריר ספרד בישראל.