הנשיא פרס: "צירוף ערביי ישראל לענף ההיי-טק – צו השעה"

"אין דבר בחוק הישראלי המפלה את הערבים. מה שמפלה את הערבים זה הפער הכלכלי ואנחנו מוכרחים לתקן האפליה הזו. צירוף ערביי ישראל לענף ההיי-טק הוא בבחינת צו השעה", כך אמר שמעון פרס, נשיא המדינה, שדיבר היום (ד') באירוע השקה של אתר אינטרנט לקליטה, מיון והשמת אקדמאים ערבים בענף ההיי-טק, www.maantech.org.il – פרויקט מען-טק. "מען" פירושו "יחד" בערבית. האירוע נערך במלון דן בתל אביב, בהשתתפות עשרות מנכ"לי ספקיות היי-טק ו-IT. את היוזמה לשילוב ערבים בהיי-טק המקומי הגו הנשיא פרס וג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו (Cisco), כאשר נפגשו לפני מעט יותר משנה בכינוס הכלכלי העולמי בדאבוס.

לדברי הנשיא, "האפליה לא תתוקן אלא אם יהיו איים של היי-טק גם במגזר הערבי ויהיו עובדים ערבים בהיי-טק הישראלי. צירוף ערביי ישראל לענף ההיי-טק מהווה ברכה חברתית, ברכה למשק הישראלי. יש ערבים מצטיינים גם בתחומי המדעים ואין שום סיבה שלא ישתלבו. זה צו השעה. תיקון האפליה יתבסס על המדע והטכנולוגיה".

הנשיא פנה בקריאה לאקדמאים הערבים: "אני קורא לצעירים הערבים להשתתף ביוזמה. כוונותינו רציניות וכנות. זה מצב שלWin Win – זה טוב למגזר הערבי, טוב למדינה, טוב למשק וטוב לחברות ההיי-טק".

פרס הוסיף, כי "אני רואה הכרח בצמצום פערים במדינת ישראל. מתחילים להרגיש במחסור של כוח אדם טוב להיי-טק והתחום זקוק לאנשים. לכן היוזמה הזו בעיניי אינה קשורה בפילנתרופיה, אלא בצורך משמעתי כלכלי של המשק הישראלי, אשר חי היום על הטכנולוגיה וההיי-טק וזו עיקר פרנסתו".

עוד אמר פרס, כי "היוזמה הזו מבוססת על שיתוף פעולה ולא על היררכיה. כל מי שמוכן להצטרף – יתקבל בברכה. אני שמח על המהלך הזה והוא יכול להפוך למודל לחיקוי להרבה מקומות אחרים בעולם. זה דגם חדש של שיתוף פעולה. אני מאמין גדול ברצון טוב, פחות מאמין בחוקים ובכללים".

הנשיא הודה לנציגי חברות ההיי-טק שהצטרפו ליוזמה ואמר כי "אלה 20 חברות ההיי-טק החשובות ביותר של ישראל. זה לא פשוט, אבל מדובר בעשיית צדק, בתיקון שגיאות עבר – כמו גם בעשיית עסקים טובים. המגזר הלא ממשלתי אסף עוצמה עצומה יותר מאשר הממשלות עצמן והוא המגזר שאותו חשוב לרתום למשימה הלאומית. לממשלות ישנם תקציבים אך לא כסף והן גם תמיד בגירעון…".

הוא סיכם באומרו, כי "הייתי רוצה לראות אתכם עושים זאת מתוך שכנוע פנימי. אפשר לעשות את המהפכה השקטה הזו. כל העניין מבוסס על רצון טוב".

אפרת דובדבני, מנכלי"ת בית הנשיא, אמרה כי "בית הנשיא שם לו למטרה לקדם אוכלוסיות שאינן נמצאות במעגל התעסוקה המרכזי ושאין להם נגישות אליו. בסיורים שמקיים הנשיא בשטח עולה זעקה של אוכלוסיות להצטרף למעגל התעסוקה וקשה להם להגיע. הזעקה הזו נשמעה היטב והיום היא באה לידי ביטוי בהשקת היוזמה. יש כאן איחוד של אינטרסים יוצא דופן, בין רצון של בעלי חברות לשלב, לבין הצורך של האוכלוסייה הערבית להשתלב. אני קוראת מכאן לחברות נוספות במשק להצטרף ליוזמה".

זיקה אב-צוק, מנהלת תחום ההשקעות הציבוריות באירופה ובמדינות מתפתחות, סיסקו, אמרה כי "מאות סטודנטים ערבים מסיימים לימודי טכנולוגיה מתקדמים ולא מצליחים להשתלב בעבודה. אנו מתחייבים להיות עבורם כתובת ולסייע בתהליך. גם אנו נרוויח מכך פעמיים – הצעד הזה יעשיר את ההון האנושי בחברות ההיי-טק ויתרום לחוסנה של החברה הישראלית".

מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, אמר כי "ההשתתפות במיזם היא בעיקר אינטרס שלנו, היא נותנת לנו אפשרות להגיע לכוח אדם איכותי נוסף שיצטרף לענף ההיי-טק וזה בעצם טוב לכולם". הוא הוסיף כי "תמיד יהיה צורך באנשים טובים נוספים לחברות כמו אלה שלנו, ואין לי ספק כי האמצעים שמעמיד המיזם לרשותנו יסייעו לנו באיתור האנשים האלה". עוד הוסיף ניסנסון כי "יש לזכור שכמעט כל אחד מאיתנו היה פעם במעמד של מיעוט. אם נזכור זאת, זה יסייע לנו בהתייחסות למועמדים ממגזר המיעוטים. אני זוכר, למשל, את התחושה של להיות בסיטואציה של מיעוט כשהגעתי ארצה בגיל צעיר והייתי צריך להתערות כאן". הוא סיים בציינו כי "חלק חשוב במשימה שעומדת בפני החברות במיזם היא לא רק להגיע אל האנשים ולהביא אותם אל חברות ההיי-טק – אלא גם לקלוט אותם בצורה הטובה ביותר. כך הם יהיו גם גורם משיכה לעובדים נוספים מקרב המגזר שלהם".

יהושע בקולה, מנכ"ל HP ישראל, אמר כי "HP מאמינה שמגוון רחב של עובדים הוא ערך חיוני כדי להמשיך ולהוביל את התחום בו אנחנו עוסקים והוא משפיע, בין היתר, על חדשנות, יצירתיות והמצאה לכל אורך חיי המוצר. בישראל אנחנו עוסקים כבר היום, בגיוס עובדים ממגזרים שונים לתפקידי פיתוח, ייצור ועוד, ומבצעים פעילות ממוקדת כדי להגביר גיוס מועמדים נוספים ושימורם בחברה. על מנת להצליח בפעילותנו זו, מינינו גורם אחראי על גיוס זה, אשר במסגרת תפקידו הוא מלווה את התהליך משלב היוזמה, דרך שלב הגיוס וכמובן שימור העובדים. פונקציה זו מסייעת מאד להצלחת התהליך והניסיון שלנו מוכיח כי מדובר בשילוב מנצח עבור כולם: עבור העובדים עצמם, עבור HP כחברה וכמובן עבור החברה הישראלית. אנו מחויבים להמשיך בתהליך ומאמינים בהצלחתו".
ערבים נרתעים מהגשת מועמדות

מנתונים שהוצגו באירוע עלה כי כיום רק אחוזים בודדים בלבד של אקדמאים ערבים נקלטים בחברות ההיי-טק הישראליות, למרות שהם סיימו לימודים במקצועות הרלוונטים לתחום – מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, הנדסת תוכנה, חמרה והנדסת חומרים. מתוך נתונים של "קו משוה" עולה כי רק 3%-4% מהאקדמאים הערבים מועסקים בחברות ההיי-טק הישראליות. הסיבות לנתונים אלו: רתיעה של המועמדים הערביים מפניה והגשת מועמדות; חשש של המועמדים מתשובה שלילית וחוסר היכרות ופתיחות של התעשייה הישראלית עם הצעיר הערבי. קשיים אלה, נמסר, מהווים חסמים המקשים על סיכוייו של הצעיר והצעירה הערבים להתקבל למשרות בחברות אלה.

במסגרת הפרויקט הושק אתר אינטרנט, בו יוכלו סטודנטים ערבים לשלוח את קורות חייהם לחברות שהצטרפו ליוזמה. במקרה הצורך יעבור הסטודנט הערבי מסלול העשרה לעזרה בכתיבת קורות חיים ומיומנויות נוספות. מחלקות משאבי האנוש של החברות שהצטרפו למיזם יהוו "בנק" של משרות פנויות לשילובם של ערביי ישראל בהיי טק. תהליכי המיון וההעשרה יופעלו על ידי מנפאואר ועמותת קו משווה לקידום שוויון בתעסוקה.

באירוע נכחו: מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל (Intel); דני ענבר, מנכ"ל סנדיסק (SanDisk); בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל; משה ליכטמן, סגן נשיא עולמי, מיקרוסופט (Microsoft); ראסל אלוונגר, מנכ"ל TowerJazz; מיקי שטיינר, מנכ"ל סאפ (SAP) ישראל; מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל; אלי קמפו, מנכ"ל LivePerson; אמיר פלג, מנכ"ל TaKaDu; זאבי ברגמן, מנכ"ל נייס (NICE); שי און, מנכ"ל CA ישראל; רפי מאור, מנכ"ל ECI; מיכל בלומנשטיק-ברוורמן, מנכ"לית RSA ישראל; יוסי ורדי, יזם היי-טק; ארז בנוביץ', מנכ"ל MIT; אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר.

חברות נוספות שהצטרפו למיזם אך מנהליהן לא השתתפו באירוע הן: צ'ק פוינט (CheckPoint), אורקל (Oracle), אמדוקס (Amdocs) ומלאנוקס (Mellanox).