יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יד ושם העלה לאוויר מערכת CRM של מיקרוסופט

אנשי ה-IT של יד ושם העלו לאוויר מערכת ניהול קשרי לקוחות חדשה, Dynamics CRM, מתוצרת מיקרוסופט (Microsoft). השלב הראשון של ההטמעה החל לפני כשנה וחצי והסתיים באחרונה. בימים אלה החל השלב השני של הפרויקט, במסגרתו יחברו אנשי ה-IT של יד ושם את ה-CRM למערכות IT נוספות של המוסד.

היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע, כי הוא נאמד במאות אלפי שקלים. זאת, למרות שבפרויקטים דומים מושקעים לרוב מיליוני שקלים. הסיבה לעלות הנמוכה יחסית טמונה בכך שמוסד יד ושם קיבל את המערכת דרך ערוץ מכירה המכונה "רישיון חינוך", במסגרתו מספקת מיקרוסופט הנחה ברישוי תוכנה ומערכות לארגונים העוסקים בחינוך.

בין שאר המודולים של המערכת שיושמו ביד ושם, נמנה גם מודול לניהול פניות הציבור המאפשר לטפל בנושא בשקיפות מלאה. המערכת משמשת 150 עובדים ביד ושם, חלקם אנשי Call Center וחלקם עובדי יד ושם. בניגוד למרכזי ניהול שירות לקוחות אחרים, ביד ושם הבינו כי הכשרתם של נציגי שירות לעבודה במתכונת של מיקור-חוץ לא תהיה יעילה – בשל הייחודיות של הטיפול בפניות הציבור בנושא. כך, המערכת משמשת בין השאר לניהול, טיפול ומעקב בפניות שונות, המכילות כמה בקשות שונות, הדורשות עבודה עם כמה מערכות IT של יד ושם, כגון תיקון פרטי נספים מחד, ובקשה לקבלת מידע בנושא אחר.

כך, המערכת משמשת, בין השאר, לטיפול בפרויקט שהושק לפני ימים אחדים לאיסוף וקטלוג דיגיטלי של פריטים אישיים מתקופת השואה. במסגרת מבצע "לאסוף את השברים", שמתקיים בשיתוף ממשלת ישראל, נאספים ומקוטלגים באופן דיגיטלי מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אומנות מתקופת השואה שנמצאים בידיהם של אנשים פרטיים בארץ. כך, הוקם מוקד פניות בטלפון 1-800-257777, לצורך קליטת בקשות למסירת חומר. מרכז הפניות פועל בהיקף מסיבי בימים אלה, במסגרת הקמפיין.

לדברי מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם, המוסד שם לו למטרה להעמיק את הקשר עם הציבור, בין באמצעות מערכת ה-CRM האמורה, ובין במגוון פעילויות ברשת. זאת, כחלק מהרצון להנחיל את זיכרון השואה בקרב הציבור בארץ ובעולם. כך, אמר, לקראת יום הזיכרון לשואה מתקיים אירוע וירטואלי בפייסבוק (Facebook), בו המשתתפים יכולים להנציח בדף יד ושם ברשת החברתית נספה שואה באמצעות קיר זיכרון. המשתתף באירוע הווירטואלי יקושר לשמו ותמונתו של נספה שואה מן המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של יד ושם. שמו ותמונת הפרופיל שלו יופיעו על קיר הזיכרון הווירטואלי לצידו של שמו ותמונתו של יהודי שנרצח בשואה. עד כה, אמר ליבר, נרשמו לאירוע הווירטואלי יותר מ-2,000 איש. "פייסבוק הוא לא תחליף לאתר האינטרנט שלנו וגם לא למאגרי המידע", אמר ליבר, "אלא עוד ערוץ תקשורת המסייע להנצחת השואה".

בהיבט אחסון הנתונים, מערכות ה-IT של יד ושם פועלות בסביבת אחסון מתוצרת EMC. אלו מטפלות ביותר מ-500 טרה-בייטים של נפח נתונים, כמות שגדלה השנה בעשרות טרה-בייטים של נפח. יד ושם, כמו מוסדות שימור מורשת ותרבות אחרים בעולם, שותפה לפרויקט שימור מורשת גלובלי של EMC, במסגרתו ענקית האחסון מספקת למוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מערכות אחסון מתקדמות במחיר נמוך. השנה, אמר ליבר, שוב שודרגו מערכות EMC, על ידי אנשי הסניף הישראלי של החברה. הפרויקט הביא להרחבת נפח האחסון הכולל של המוסד, וכן הוטמעה במסגרתו מערכת למניעת שכפול נתונים של דטה דומיין (Data Domain), המחליפה מערכת קיימת מסוג NEXSAN. עוד הוטמעה מערכת גיבוי של EMC, המטפלת באופן שוטף בגיבוי בנפח של 200 טרה-בייט. פרויקט האחסון והגיבוי מסתיים בימים אלה.

עוד ציין ליבר, את הרחבתו של הפרויקט המשותף של יד ושם עם מרכז המו"פ של גוגל (Google) בישראל בראשות פרופ' יוסי מטיאס, להנגשת ארכיון המידע שלו, שהושק בינואר השנה. בזכות פרויקט זה, יכולים גולשים מכל העולם למצוא פריטים מתוך ארכיון יד ושם באופן ישיר וקל יותר מבעבר, באמצעות חיפוש רגיל במנוע החיפוש של גוגל. בנוסף, מנוע החיפוש של גוגל שובץ ישירות בארכיון יד ושם, תוך שמירה על התבנית והמראה של האתר, כדי לאפשר חיפושים ישירות בארכיון האתר בצורה מדויקת יותר. לדברי ליבר, "המטרה המיידית היא להנגיש את המידע לצעירים – ובראש ובראשונה את עדויות הניצולים".

המדובר, אמר ליבר, בצעד ראשון של העברת הארכיב הגדול של יד ושם לענן של גוגל, במסגרתו הועלו כבר יותר מ-130 אלף תמונות – כשחלקן הגדול עבר דיגיטציה ותיוג. בנוסף, במסגרת הפרויקט נוספו יכולות חיפוש שונות לתמונות, לרבות היכולת לזהות כיתובים בתוך התמונות עצמן – באמצעות טכנולוגיית OCR, להוסיף תגובות ולנהל דיונים לצד התמונות במסגרת אתר יד ושם. "היעד הסופי הוא להעלות לענן את רוב הארכיב של יד שם", אמר.

במסגרת השלב השני של הפרויקט, ציין ליבר, "הטמענו יותר מ-5,000 תוספות לבקשת הציבור. כך למשל, במידה וגולש מזהה בתמונה את ביתו, אז הוא יכול לציין זאת, או לתקן טעות, או לציין פרטים אישיים על משפחות שחיו באזור, ועוד". הוא סיכם בציינו, כי "הפרויקט הוא עוד דרך להניע אנשים למעורבות בתיעוד שלנו ולסייע לנו לגייס את הטכנולוגיה לטובת הנחלת זכר השואה".

בהיבט תיעוד הנספים, אמר ליבר, כי כארבעה מיליון נספים מזוהים ומתועדים בארכיון יד ושם, אף שבפועל יש יותר רשומות אודות הנספים. אלא שהרשומות נחקרות כל העת על ידי אנשי יד ושם, שכן בחלקן הן כפולות. "בעשור האחרון הצלחנו להוסיף 1.5 מיליון שמות למאגר השמות ובכך הגדלנו את המידע שיש לנו על הנספים ב-60%", אמר.

בנובמבר 2004 השיק יד ושם את המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באינטרנט עם כ-3 מיליון שמות. עם העלאת מאגר השמות לאינטרנט, המוסד יצא  במבצע הצלה חדש ורחב היקף לאיסוף שמות חסרים מהציבור הרחב וכן הואץ תהליך מיחשוב השמות שמקורם במסמכים ארכיונים. כ-55% מתוך 4 מיליון השמות הידועים כעת (2.2 מיליון) מקורם ב-"דפי עד" – טפסים ובהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים שממלאים קרוביהם או מכריהם. מקור יתר השמות הוא במסמכים ארכיונים ובפרויקטים הנצחתיים של קהילות וניצולים. הקושי העיקרי באיסוף השמות הוא באיתור שמותיהם של יהודים שנרצחו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות לשעבר היות ושם, בניגוד למצב שהיה במערב אירופה, הרצח היה במקום המגורים של היהודים ולא נעשו רשימות גירוש על ידי הנאצים.

מאגר שמות קרבנות השואה נגיש באתר האינטרנט של יד ושם, וניתן לערוך בו חיפושים באנגלית, עברית ורוסית. יד ושם מסייע לניצולי השואה במילוי דפי עד בביתם. הסיוע ניתן על ידי רשת של מתנדבי יד ושם הפרוסה ברחבי הארץ.