אינטל הציגה טכנולוגיית טרנזיסטורים חדשה ואת מעבדי ה-IvyBridge, שמבוססים עליה
בניגוד לטרנזיסטורים הקודמים, השער בטרנזיסטור החדש עוטף מעין סנפירים ● במקום לזרום באופן שטוח מתחת לשער, זורם הזרם בטרנזיסטור החדש על שלושת צדדי הסנפיר, ובכך מגדיל את זרימת המתח ומאפשר מעבר מהיר יותר בין מצב פעיל ללא פעיל ● כך ניתן להשיג מהירויות הגבוהות עד 37% יותר מאשר בדור הקודם, תוך חסכון משמעותי בצריכת המתח - עד 50% פחות בבדיקה ברמת ביצועים שווה לעומת מעבדי ה-32 ננו-מטר הנוכחיים
אינטל (Intel) הציגה טכנולוגיית טרנזיסטורים חדשה בשם Tri-Gate, שאותם היא מכנה "המעבדים התלת-ממדיים הראשונים בעולם". ההכרזה בוצעה במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ד') בסן פרנסיסקו.
בניגוד לטרנזיסטורים הקודמים, השער בטרנזיסטור החדש עוטף מעין סנפירים. במקום לזרום באופן שטוח מתחת לשער, זורם הזרם בטרנזיסטור החדש על שלושת צדדי הסנפיר, ובכך מגדיל את זרימת המתח של הטרנזיסטור כשהוא במצב פעיל ומאפשר מעבר מהיר יותר בין מצב פעיל ללא פעיל. כך ניתן להשיג מהירויות הגבוהות עד 37% יותר מאשר בדור הקודם, תוך חסכון משמעותי בצריכת המתח – עד 50% פחות בבדיקה ברמת ביצועים שווה לעומת מעבדי ה-32 ננו-מטר הנוכחיים.
ביל הולט, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל קבוצת הטכנולוגיה והייצור באינטל, שהציג את הטכנולוגיה החדשה, ציין שמדובר בסיום של מחקר שהתחיל לפני כ-10 שנים. "בעזרת הטכנולוגיה החדשה אנחנו יכולים להמשיך ולפעול לפי חוק מור", אמר. חוק זה, שקרוי על שם גורדון מור, קובע שמספר הטרנזיסטורים שניתן לכלול במעבד מכפיל את עצמו בכל שנתיים. "יתרה מכך", הוסיף, "לעומת שיטות אחרות שמיועדות להוציא ניצולת מלאה מהטרנזיסטור, שיטת הסנפירים שלנו מוסיפה בסך הכול 2%-3% לעלות הייצור לעומת שבב דומה רגיל, וניתן למקם עד שישה סנפירים כדי לשלוט טוב יותר במאפייני המהירות וצריכת הכוח של המעבד".
מרק בוהר, עמית בכיר באינטל, הציג באירוע סרטון אודות הטכנולוגיה החדשה, ואמר שהשיפור בביצועים והחיסכון באנרגיה שמציעים טרנזיסטורי Tri-Gate אינו דומה לחידושים שיצאו בעבר. "יתרונות החיסכון באנרגיה עולים בהרבה על היתרונות שהורגלנו לראות במעבר מדור אחד לבא אחריו מבחינת תהליכי הייצור", ציין. לדבריו, "זו פריצת דרך שתספק למתכננים שלנו את הגמישות ליצור התקנים חדשים הרבה יותר חכמים ותאפשר לייצר התקנים שטרם התאפשרו עד היום".
מור עצמו אמר במסיבת העיתונאים, כי. "במשך שנים היו מגבלות ליכולת ההקטנה של הטרנזיסטורים. השינוי הזה במבנה הבסיסי הוא גישה באמת מהפכנית – הוא מאפשר את המשך קיום החוק על שמי ושמירה על קצב החדשנות ההיסטורי".
כאמור, בהתאם לחוק מור, הציגה אינטל את הטכנולוגיה החדשה שנתיים אחרי השקת מעבדי ה-32 ננו מטר מעבדים חדשים שייוצרו בתהליך של 22 ננו-מטר וישתמשו בטכנולוגיית הטרנזיסטורים החדשה. למעשה, המעבדים החדשים, שמכונים Ivy Bridge, אמורים להגיע ליצרניות המחשבים כבר במחצית השנייה של 2011, ומחשבים ראשונים שיכללו את המעבדים הללו יגיעו לשוק בתחילת 2012. אינטל נמצאת כעת בתליך שבו היא מתאימה חמישה מפעלים ברחבי העולם לייצור מלא בהתאם לטכנולוגיה החדשה, בהם מפעל FAB 28 בקריית גת. תהליך זה אמור להסתיים בדצמבר השנה.
דדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר בקבוצת הארכיטקטורה של אינטל, הציג במסיבת העיתונאים פיסת סיליקון שמכילה מעבדי Ivy Bridge וכן מחשב נייד, שרת אינטרנט ומחשב נייח שפועלים עם המעבדים החדשים. לדבריו, תהליך הייצור ב-22 ננו-מטר יגיע בעתיד גם אל מעבדי האטום (ATOM) של החברה. "בעזרת הטכנולוגיה החדשה נהיה מאוד תחרותיים בתחום הסטנדרטי של המיחשוב, אבל גם בהתקנים החדשים שיוצאים לשוק. היינו תחרותיים עד כה, ועם המעבדים החדשים נהיה תחרותיים יותר. ערכנו בדיקות פנימיות שלנו בהשוואה ל-ARM והיינו מרוצים מאוד מהתוצאות".
הוא ציין, כי "אנחנו לא רואים ב-22 ננו-מטר את קצה יכולת הייצור. אני, באופן אישי, מקווה לראות עוד במהלך הקריירה שלי ייצור בתשעה ננו-מטר".
סוף סוף כתבה עלינו...