האלוף עמי שפרן: "השינויים במזרח התיכון מחייבים להפעיל את אמצעי התיקשוב המתקדמים ביותר"

"בשנה האחרונה חווינו שינויים רבים בפניו של המזרח התיכון. שינויים אלו עשויים להשפיע על שדה הקרב העתידי, וזוהי חובתנו להעמיד ולהפעיל את אמצעי התיקשוב המתקדמים ביותר על מנת לאפשר את יכולותיו ואת עליונותו של צה"ל בכל תרחיש אליו נידרש", כך כתב האלוף עמי שפרן, ראש אגף התיקשוב, בפקודת יום ליום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל.

"ששים ושלוש שנים חלפו מאז הכריז דוד בן גוריון על הקמתה של מדינת ישראל, שנים בהן הקמנו וביססנו מדינה מתקדמת המתגאה בהישגיה בתחומי המדע והטכנולוגיה, התעשייה והחברה", כתב האלוף, "אולם גם היום, יש שאינם מכירים בזכותנו לחיות ולהתקיים כאן חופשיים ובטוחים. צה"ל הינו צבא חזק, איכותי ומוסרי, שעוצמתו איננה מוטלת בספק. לאגף התיקשוב ולחיל התיקשוב חלק חשוב בעוצמתו של צה"ל וביכולתו להכריע את מלחמות העתיד".

האלוף הוסיף, כי "תרומתו של אגף התיקשוב באה לידי ביטוי הן בפעילויות המבצעיות והן בפעילויות היום-יום, בהתבססות על מערכות תיקשוב מתקדמות, המגבירות את האפקטיביות המבצעית של צה"ל. התבססות זו מחייבת אותנו לעשות ככל הנדרש על מנת שנהיה בכשירות ובמוכנות מירבית, לכל מיתאר ולכל תרחיש אפשרי בכל זירה".

בהתייחסו לנופלים, כתב האלוף שפרן, כי "כבכל שנה, בטרם יחלו חגיגות העצמאות, נזכור את המפקדים והחיילים אשר נפלו בהגנה על המדינה, נאמץ ונחבק את המשפחות השכולות, נאחל החלמה לפצועים, ונייחל להחזרת השבויים והנעדרים. זכרו את מורשת הנופלים. בזכותם אנו כאן היום, ממשיכים את דרכם להגשמת חלום בניין העם והארץ".

האלוף מסיים את פקודת היום בפניה לחייליו. "מפקדי וחיילי אגף התיקשוב: נפעל כולנו יחדיו, במסירות ובנחישות, להגשמת ייעודו של צה"ל, אגף התיקשוב וחיל התיקשוב, להגנה על מדינת ישראל ולשמירה על ביטחון אזרחיה ותושביה. אני סומך עליהם ומשוכנע שתדעו לעמוד בכל אתגר ובכל משימה שיוצבו בפניכם".

אתר ההנצחה ביהוד

548 חיילי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התיקשוב, נפלו מאז שנות ה-40' של המאה הקודמת ועד היום – כך נמסר מצה"ל לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת גם 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות מחתרות ההגנה, האצ"ל והלח"י.

אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב נמצא במרכז העיר יהוד, שמאמצת את אגף התיקשוב. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם 80 חללים, שאינם מחיל הקשר והתיקשוב, אלא שהיו בני העיר יהוד. טקס זיכרון נערך באתר, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב, כי "מחר (ב') הוא היום בו עם ישראל מתכנס בתוכו, מזכיר וזוכר את פועלם של חללי צה"ל, אשר מסרו את נפשם על מזבח הקמת המדינה והמלחמות שלאחר ממכן. זה לא רק יום של 'יזכור'. מטרתו לציין שעדיין איננו נחים על זרי הדפנה של השלום והביטחון".

ענבר היה קשר"ר (קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי), מפקד יחידה 8200, ולאחר מכן הועלה לדרגת אלוף, כראש המו"פ במשרד הביטחון. הוא הוסיף, כי "מי שזוכר את העבר ואת הנופלים מקבל מהם את הדחיפה להמשיך לעבר פני העתיד. אנו נמצאים בתקופה מיוחדת, שמזכירה במידה מסויימת את מלחמת השחרור, שכן האויבים עדיין רוצים להשמידנו, ואנו נערכים לקראת תקומת המדינה עם כל הכוח והאוץ הנדרשים ליצירת עתיד טוב יותר".

"חללי חיל הקשר והתיקשוב", אמר ענבר, "נפלו בקרבות ובמלחמות כאשר הם איפשרו את הדבר החשוב ביותר, אשר בלעדיו לא מתקיים צבא – את היכולת לממש מערך שליטה ופיקוד על הכוחות הלוחמים. חיל הקשר והתיקשוב הוא גם לוחם וגם תומך לחימה ובלעדיו לא ייתכנו צבא ומערכת ביטחון". חיילי התיקשוב, אמר ענבר, "נמצאים בכל מקום – בשדה הקרב, במערכי המיחשוב והתוכנה, במערכי התקשורת, במערך הצופן והביטחון, במערך התקשורת הלווינית ובמערך הלוחמה האלקטרונית. הם מאפשרים לצה"ל יכולות מבצעיות מתקדמות, בעידן הלוחמה מבוססת רשת".

בית הספר לתיקשוב חנך אתר הנצחה ראשון

בית הספר הארצי לקשר ולתקשוב, בה"ד 7, חנך בשבוע שעבר אתר הנצחה ומורשת חדש לזכר חללי הבה"ד לאורך השנים. טקס החנוכה התקיים בנוכחות אל"מ מיקי בוסקילה, מפקד הבסיס, שלמה ענבר, נשיא העמותה לזכר חללי חיל ואגף התקשוב, והמשפחות השכולות. לאחר הטקס נטעו המשפחות וסגל הבסיס עצי פרי לזכר כל אחד מחללי הבה"ד.

ברכה שטרק, נציגת המשפחות השכולות, הודתה למפקדים על חנוכת האתר ועל תמיכתם. "אתם מפקדי בה"ד 7 והמפקדים בכלל, אתם אלה שנותנים לנו את הכוח להמשיך על ידי התמיכה בנו ובהנצחת בנינו", אמרה שטרק, "אתם אלה המעבירים לדורות הבאים את מורשת הבנים ואלה שמלמדים את הדור הבא ללכת לאורם, ללמד את מורשתם ולהעריך את מה שעשו. אנחנו מודים לכם על כך".

אל"מ בוסקילה אמר, כי "הקמת אתר הנצחה ומורשת היו מהדברים הראשונים בהם התעסקתי בכניסתי לתפקיד. הנחלת מורשת הנופלים היא חלק מהפעילות שמתבצעת כאן בבה"ד וזכרם מלווה אותנו בכל צעד ושעל. כל אחד הונצח באתר זה בכבוד הראוי לו".

אתר ההנצחה החדש בבה"ד נמצא במרכז הבסיס ומכיל בתוכו את ההיסטוריה של הבסיס משנות ה-60' ועד היום, חדר עם מידע ותמונות של כל אחד ואחת מהנופלים ובנוסף חדר גדול שמכיל ספריה גדולה ומספר מחשבים לצורכי לימודים והנצחה.

אבני דרך היסטוריות

תחום הקשר עבר כמה אבני דרך בשבעים שנות פעילותו: שירות הקשר בהגנה הוקם ב-1937, ובאותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון, אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב-1938 הופעלה מזוודת השידור הראשונה מספינת המעפילים פוסידון ב', על ידי הגדעונים – אלחוטני העפלה. אותה שנה יובאו ארצה 150 יונים מבלגיה, ששימשו כיוני דואר. ב-1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה "קול ציון הלוחמת", על ידי האצ"ל, וב-1940, זו של ההגנה.

בשנת 1942 הפלמ"ח הפעיל את רשת המורס "תמר" ורשת מורס ארצית, "אבינועם". אותה שנה הוקמו בתי ספר לאימון אנשי קשר בתל אביב ובשפיים, וכן הוקמו שתי תחנות רדיו מחתרתיות במדינות ערב, בדמשק ובקהיר, שהעבירו ידיעות למעפילים. עוד ב-1942 הוקם עורק רדיו במורס בין איטליה לארץ ישראל, ששימש להבאת מעפילים בשנים 1945-1948. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב-1947.

ב-1948, עם סיום המנדט הבריטי בארץ, התשתית של שירות הקשר היתה מחתרתית, מרבית היישובים היו מקושרים בקשר אלחוטי נייח ועדיין השתמשו באמצעי קשר של איתות ראייה. תשתית ציוד הקשר הנייד הייתה דלה ולצבא בשלבי הקמתו היה חוסר ניסיון וידע בהפעלת הציוד. ערב מלחמת העצמאות, מנה שירות הקשר כ-150 תחנות אלחוט נייחות. את משימות הקישור הראשונות במלחמה מילא הגדנ"ע. נערים ונערות שרכבו על אופניים, או נעו ברגל, שמשו כרצים והעבירו תשדורות בין העמדות השונות והיישובים.

חיל הקשר הוקם באוקטובר 1948, והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השניה. ראשיתו של החיל היא בשנים שטרם הקמת המדינה, אז שימשו יוני דואר ומכשירי קשר בפלוגות הקשר של ההגנה, כרכיבי מפתח שסייעו למלחמה מול הבריטים והערבים וכן סייעו לספינות המעפילים שהגיעו ארצה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע "חורב", כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מן הפיקוד העליון.

בחלוף השנים, ב-1999, החל פרויקט "ורד הרים", הסלולר המוצפן הראשון בעולם. אגף התיקשוב הוקם ב-3 במרץ 2003, ובמסגרתו נערכו בצה"ל מאות פרויקטים בתחומי ה-ICT.