עמי שלזינגר, התעשייה האווירית: "משרד ההגנה האמריקני – הלקוח הגדול בממשל של קוד פתוח"

"משרד ההגנה האמריקני נחשב כיום ללקוח הגדול ביותר של מערכות קוד פתוח, כולל מערכות קריטיות. גורמי הפיתוח במשרד משתפים פעולה וחולקים ידע עם הקהילה כולה", כך אמר עמי שלזינגר, מרכז נושא הקוד הפתוח בתעשייה האווירית.

שלזינגר דיבר במסלול אנטרפרייז שנערך במסגרת הוועידה השנתית לקוד פתוח OPEN של אנשים ומחשבים. הוועידה התקיימה בסוף השבוע במלון דיוויד אינטרקונטינטל בתל אביב. מנחה המסלול היה עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בדיני אינטרנט. בהרצאה של שלזינגר השתתף גם אורי ברקן, מרכז תחום הקוד הפתוח באלביט.

ב-2009 החליט משרד ההגנה האמריקני, בתמיכה של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, לעבור לקוד פתוח. על פי נתונים ששלזינגר מסר בהרצאתו, תקציב ה-IT של הפנטגון נאמד בכ-35 מיליארד דולרים – התקציב הגבוה ביותר מבין כל סוכנויות הממשל הפדרליות. "בשנים האחרונות גדלו ההוצאות של משרד ההגנה האמריקני על תוכנה בצורה משמעותית", אמר.

לדבריו, "המשרד מספק שירותי רכש ופיתוח לכל זרועות וגופי הביטחון בארצות הברית. יש לגופים הללו דרישות זהות או דומות מספקי התוכנה וה-IT שלהם, אך הרישיונות הקנייניים לא מאפשרים לו לעשות שימוש חוזר (Re-use) בתוכנות שהוא רוכש או מפתח בעזרת קבלני משנה. בעיקר מסיבה זו, אם כי גם בגלל סיבות נוספות, הפך משרד ההגנה האמריקני בשנים האחרונות לאחד המשתמשים הגדולים בתוכנות קוד פתוח". "יתרה מזו", הוסיף שלזינגר, "המשרד הבין מהר את יתרונות הקוד הפתוח כמתודת פיתוח ומיהר לאמץ אותו בפרויקטים רבים. סביב פעילותו נוצרה קהילת מפתחים, וגם התעשיות הביטחוניות האמריקניות, השמרניות בדרך כלל, מסתגלות למגמה ומשתתפות בפיתוח פלטפורמות פתוחות".

"מבין זרועות הביטחון של ארצות הברית, הצי הוא אחד המשתמשים היותר בולטים של מערכות קוד פתוח", אמר שלזינגר. הוא ציטט בכיר בצי האמריקני שאמר, כי "נגמרו הימים שבהם טכנולוגיה עם תוכנות קנייניות שלטה בשוק. החלטנו שלא נשלים יותר עם מציאות שבה הכלים יכתיבו לנו להחזיק חומרה, תוכנה ומידע כפולים".

"85% מהארגונים בעולם עובדים עם קוד פתוח"

יניב לייבוביץ', מנהל אזורי ברד-האט (RedHat), שפתח את המסלול, אמר ש-85% מהארגונים בעולם עובדים עם מערכות קוד פתוח, כאשר 30% מהם עובדים עם מערכת ההפעלה לינוקס (Linux).

לדבריו, רד-האט מחויבת מאוד לנושא שיתוף הפעולה לקהילה. "המושג Open Data תופס תאוצה, אבל כל עוד הוא לא מבוסס על סטנדרטים פתוחים ומשותפים לכולם, זה לא יעבוד", אמר לייבוביץ'.

"אנחנו רואים את עצמנו שחקן מרכזי בקהיליית הקוד הפתוח", סיים. "אנחנו שואבים ממנה הרבה, אבל נותנים ככל האפשר".

"משתמשי הקוד הפתוח – קהילה לכל דבר"

גלעד בן יוסף, אוונגליסט של קוד פתוח, אמר שמשתמשי הקוד הפתוח הפכו לקהילה לכל דבר, ומרביתם משתמשים בו באופן שגרתי, כחלק מהמגמה לצמצום עלויות בתחזוקת תוכנה, שמאפיינת את כל השוק.

בהרצאתו סקר בן יוסף את מחזור החיים של מערכות הקוד הפתוח, תוך הצגת חמישה מודלים, שכל אחד מהם מתאים לתחום פיתוח אחר.

אבולוציה בעולם הטלקום

ערן גל, מנכ"ל חברת Xorcom, שמתמחה בתכנון ובהטמעת פתרונות טלפוניה לעסקים של חברת אסטרסיק, מבוססות IP עם שילוב רשת הטלפוניה הקיימת. גל הרצה על האבולוציה והמהפכה שמתחרשות בעולם הטלקום לאור כניסתם של שחקנים חדשים, קטנים, ששינו את כללי המשחק.

"במשך עשור היינו עדים למהפכה של ממש כאשר ראינו כיצד חברות ענק נופלות בגלל כניסתן של חברות קטנות לשוק", אמר. "שם המשחק הוא הרצון של הארגונים לחסוך כסף בפרויקטי טלפוניה, וכאן היה יתרון בולט לחברות קטנות כמו אסטריסק".

לנצל את הקוד הפתוח מבלי לפרסם סודות מסחריים

עו"ד קלינגר הרצה על בעיות משפטיות שארגונים מתמודדים איתן בכל הנוגע להתבססות על טכנולוגיית הקוד הפתוח. "האתגר העיקרי", אמר, "הוא הרצון מחד לנצל את יתרונות הקוד הפתוח, אבל מאידך – יש אתגר להימנע מחשיפת סודות מסחריים".

כמואל גיליידוב, יועץ לענייני קוד פתוח, דיבר על שילוב טרנד ה-Big Data בפרויקט הקוד הפתוח הישראלי. הוא ציין, כי הוא מייצג קבוצה של מפתחים בתחום זה המפתחת פתרונות בסיסי נתונים מבוססי מיחשוב ענן בסביבת קוד פתוח.