ברוך גינדין, גרטנר: "יש ירידה במעמד ההיי-טק – ודרושים בדחיפות התערבות וסיוע מהממשלה"
ה-ICT הוא כבר לא ספינת הדגל של ההיי-טק, והוא פינה את מקומו לביו-טק ולקלינטק, אמר גינדין, יועץ טכנולוגי אזורי בכיר בגרטנר לאזור EMEA ● גינדין מנה מספר בעיות בהיי-טק הישראלי, בהן ירידה במיזמים חדשים, כרסום במקורות הכספיים ו-"איבוד גובה" בגיוסים, וקרא לממשלה להתערב, "שאם לא כן, נימצא בבעיה"
"בעבר, ה-ICT היווה שני שלישים מההשקעות בהיי-טק, אולם לא עוד. כיום, ההשקעות ב-ICT מכלל ההשקעות בהיי-טק עומדות על שליש וספינות הדגל בהיי-טק הן תחומי הביו-טק וקלינטק. יש ירידה במעמדו של ההיי-טק", כך אמר ברוך גינדין, יועץ טכנולוגי אזורי בכיר בגרטנר (Gartner) לאזור EMEA.
גינדין, לשעבר מנכ"ל גרטנר המזרח התיכון, חלק את רשמיו האישיים ואת דעתו הפרטית על תעשיית ה-ICT המקומית במסגרת כנס KickOff 2012, המציין את פתיחת שנת הפעילות העסקית 2012. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (א') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, והנחה אותו פלי הנמר, נשיא הקבוצה. במסגרת האירוע חולקו אותות הצטיינות ל-28 מנמ"רים, סמנכ"לי טכנולוגיות ומנהלי אבטחת מידע בארגונים. האירוע נערך בסימן ציון מלאת 30 שנים להקמת אנשים ומחשבים.
בהתייחסו לתעשיית הסטארט-אפ הישראלית אמר גינדין ש-"יש ירידה במיזמים חדשים; חל כרסום במקורות הכספיים של המדען הראשי ויש ירידה ביחס בין תקציבו לתקציב המדינה; אין שינוי בכמות אספקת ההון האנושי המגיע מהמוסדות להשכלה גבוהה; יש ירידה רב-שנתית בהשקעות המשך של קרנות הון-סיכון; 42% מכוח העבודה ההנדסי מועסק על ידי חברות רב-לאומיות; יש מחסור קבוע של 7,000 מפתחים; שנים לא היו הנפקות של חברות סטארט-אפ, אלא רק מימוש של שוויין על ידי מיזוגים ורכישות; חלקו היחסי של ה-ICT בתוך ההיי-טק קטן". נקודת האור, לדבריו, היא פעילותו של חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, לקידום התחום, שמצאה ביטויה ביוזמות חקיקה לטובת הענף.
צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר
גינדין ציין, כי הגיוסים של חברות ההיי-טק הישראליות מאבדים אף הם גובה, "וחלקן של קרנות ההון-סיכון הישראליות בקרב כלל המשקיעים בחברות אלה קטן אף הוא. חלקן של קרנות ההון-סיכון בהשקעות הולך ויורד. הן היו מנוע צמיחה ועדיין אין להן תחליף". לדבריו, "אם לא תהיה היענות ממלכתית, נימצא בבעיה, כי זה משתלב עם המגמה של הירידה בתקציב המדען הראשי ביחס לתקציב המדינה. מדובר באחד המנועים המוצלחים במדינה".
הוא התייחס גם לתעשיית הסמי-קנדקטורס ואמר שהיא מעסיקה קרוב לשליש מעובדי ההיי-טק בארץ. לדבריו, כ-20 אלף ממהנדסי ההיי-טק מועסקים בתעשייה זו ומהווים כ-30% מכלל המהנדסים. "זו תעשייה עתירת השקעות", אמר גינדין. "היא מהווה מקור הכנסות מוביל להיי-טק הישראלי. חלק גדול מעסקי ההיי-טק הגיע מתעשיית השבבים. ההכנסה על כל אינץ' מרובע של שבב ירדה במהלך השנים מ-35 דולרים ל-25 דולרים. כעת צריך יותר כסף על מנת לשמר את התעשייה הזו".
מגמות בעולם ה-IT
בהמשך ציין גינדין כמה מגמות סביב עולם ה-IT הארגוני, ביניהן עליית תחום המדיה וגידול משמעותי של עולם המשחקים, בתוך עולם התוכן. הוא ציין, כי המחשה לגודל עולם המשחקים היא הצפי שלפיו בתוך שנים ספורות יגיעו כל אחד מעולמות הענן והמשחקים למחזור שנתי של 80 מיליארד דולרים. "עולם המשחקים הוא תחום עצום בפני עצמו, חלקו מופנה למזרח הרחוק, כי הם צרכנים אמיתיים של זה. תעשיית המשחקים נוסקת".
הוא אף עמד על כמה טכנולוגיות שיאפיינו את העשור הנוכחי: מיחשוב ענן, רשתות חברתיות בארגונים, מיחשוב מודע הקשר, המתפתח בשל התפתחות הרכיבים הניידים, ומיחשוב המנתח דפוסי התנהגות. "הכול מצטרכן, הכול מיידי, אז בארגונים הולכים לשינוי – לכיוון הפרסונלי", אמר. מגמות נוספות אותן ציין הן וירטואליזציה ו-BI.
גינדין סיים את דבריו בהמלצה למנמ"רים לעבור למיחשוב ענן. "גם אם מנמ"ר כלשהו לא ירצה להיות שם, המציאות תחייב אותו לעשות זאת", אמר. "מדובר בתפיסה שמביאה לחיסכון תפעולי ניכר. מיחשוב ענן מהווה הזדמנות לחברות פיתוח ישראליות".
תגובות
(0)