אלישע ינאי, איגוד האלקטרוניקה והתוכנה: "היעד – להכפיל את היקף ההיי-טק בתוך מספר שנים"

"היעד הלאומי של מדינת ישראל הוא להכפיל את היקף ההיי-טק המקומי, שעומד כיום על 25 מיליארד דולרים, ל-40-50 מיליארד דולרים בתוך 4-5 שנים. זהו יעד בר השגה, זה לא חלום", כך אמר אלישע ינאי, יושב ראש ונשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל.

ינאי דיבר בפתח המליאה המרכזית של הכנס השנתי של האיגוד. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהשתתפות יותר מ-1,300 מבכירי תעשיית ההיי-טק בישראל. מנחה המליאה המרכזית היה פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים.

לדברי ינאי, "יש ליצור חברות היי-טק גדולות. צריך לצאת מעידן האקזיטים. סטארט-אפ מעסיק 10 מפתחים ואילו חברה גדולה, בריאה ויציבה מעסיקה עוד 50 איש סביב אותם מפתחים". הוא ציין, כי "אני לא נגד חברות הסטארט-אפ. הן קולטות מדי שנה כמחצית מבוגרי האקדמיה, ועל כך יש לברך אותן". עם זאת, אמר, "קיים הבדל משמעותי בין חברה מלאה שמפתחת, מייצרת ומוכרת למודל הסטארט-אפ, שמשמעותו מכירה מוקדמת. אולם, יש לדאוג לחברות המצויות בצמיחה". הוא אף קרא לתעשיית ההיי-טק "לצאת לפריפריה וכך ליצור צדק חברתי אמיתי" ואמר ש-"נדרש לסייע לחברות היי-טק שמחזור המכירות השנתי שלהן עומד על 20 מיליון דולרים, כדי שהן תצמחנה ותגענה ל-100 מיליון דולרים ויותר".

הסיוע, אמר ינאי, יגיע בעזרת ותיקי התעשייה, כאלה שפרשו מהחברות הגלובליות הענקיות, דוגמת אינטל (Intel), סיסקו (Cisco) ומוטורולה (Motorola), וכן בכירי התיקשוב בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות. "אנשים אלה ישמשו ככוח משימה באותן חברות קטנות יחסית וילמדו אותן כיצד להתנהל בעולם 'של הגדולים', העולם הגלובלי, בתחומים שונים דוגמת ניהול ספרים, ניהול מלאי, שיווק ושינוי מבנה פנימי של החברות". "מדובר בנושאים טריוויאליים", ציין ינאי, "אבל הם אלה שיגרמו לחברות הקטנות להפוך לגדולות". לדבריו, "החברות הקטנות מלאות ברוח יזמות ובחלוציות. זה טוב, אבל על מנת לצמוח לטווח הארוך נדרשת תרבות ארגונית מסודרת. המהלך הזה אפשרי – אנחנו נעזור לאותן חברות לממש את יעדן". ינאי ציין, כי "יש בישראל 3,000 חברות היי-טק ורק 500 מתוכן הן חברות גדולות. נדרש להגדיל את הנתון הזה משמעותית".

"הטובים להיי-טק"

ינאי אף הבטיח ש-"נגדיל את היקף הייצוא של ההיי-טק הישראלי. כיום הוא עומד על 25 מיליארד דולרים, כאשר מדי שנה הענף קולט לתוכו 8,000 בוגרי אקדמיה. ב-1996 עמד הייצוא של ההיי-טק הישראלי על 6.5 מיליארד דולרים, כאשר במקביל, רק אלף איש סיימו לימודים טכנולוגיים באקדמיה. נגיע ל-40-50 מיליארד דולרים בתוך 4-5 שנים. יש משבר כלכלי, הוא לא פועל לטובתנו, אבל שוק ההיי-טק העולמי הוא גדול ומגלגל מדי שנה יותר מחמישה טריליון דולרים. אנחנו בו לא יותר מאשר אזובי הקיר. המהלך הזה לא פשוט – אבל אפשרי. בואו נממש את היעד הזה, ומהר, שכן הגדלת היקף יצוא ההיי-טק המקומי תקדם את כלל כלכלת ישראל".

עוד הוא אמר, כי "יש הרבה מאוד בעיות וכדאי לשפר. דבר אחד ברור: היעד המיידי להגדלת העושר של המדינה הוא על ידי העלאת התל"ג של כולנו, שעומד כעת על 30 אלף דולרים לנפש, ל-50 אלף דולרים לנפש. זה אפשרי". ינאי קרא למערכת הפיננסית ולממשלה להתגייס כדי שתחודש תוכנית יוזמה ב', שסייעה בעבר לתעשיית ההיי-טק. "יש לסייע לחברות מלאות, כאלה שעוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק".

"בעבר הייתה הסיסמה 'הטובים לטיס'", ציין ינאי. "אחריה המגמה הייתה ללכת לעריכת דין. כיום הדור הצעיר קובע ומצביע בבירור שהמגמה היא היי-טק. החבר'ה הצעירים מעדיפים לעבוד בסטארט-אפים, כיוון שאלה שקובעים הם החברים שלהם, שמפתים אותם עם התנאים והכסף הגדול. מכאן נוצרת מגמה שמחלישה את התעשייה, כיוון שהסטארט-אפים לא יוצרים מקומות עבודה כמו שחברה מלאה, יצרנית ובעלת ותק יוצרת. יש לסייע לשינוי מגמה זו בכל דרך, לסייע לחברות צומחות, ובכך להגדיל את היקף תעשיית ההיי-טק, שרובה פונה ליצוא. כך נסייע לכלכלת ישראל ולתושביה".

ינאי סיים באמרו, כי "כדי לקדם את תעשיית ההיי-טק, יש לפעול בשלושה מימדים: להכפיל את מספר החברות הגדולות, לגייס את ותיקי תעשיית ההיי-טק לסיוע ולעזרה בשיווק ובניהול ולגייס את המערכת הפיננסית הממשלתית לחידוש תוכנית יוזמה ב'".

"ההיי-טק מביא למדינה כסף"

כמו ינאי, גם שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, ציין בדבריו במליאה ש-"היקף מכירות שנתי של 40 מיליארד דולרים הוא לא חלום. זהו יעד בר השגה. זה תלוי בנו וקצת בממשלה. אני מאמין שנגיע לכך בשנים הקרובות, ניישם את מה שאנחנו יודעים לעשות, תוך ניצול מימד החדשנות ומה שסביבה, ונסייע לחברות יותר גדולות, שיהיה משהו מעבר לאקזיטים".

"הממשלה בחלקה שותפה לכך, והמלאכה ארוכה וקשה", הוסיף. "אם הממשלה חפצה בכלכלה חסונה במדינה, עליה לטפח את התעשיות עתירות הידע. אנחנו מביאים כסף, כי 90% מהתוצרת שלנו מיוצאת לעולם הרחב".