תא"ל אילה חכים, לוט"ם: "התיקשוב הפך לגורם משמעותי בצבא, ומהווה יותר מאשר מכפיל כוח"

"התיקשוב בצה"ל לא נולד עם הקמת אגף התיקשוב, במרץ 2003. נהפוך הוא, ניתן להתייחס לנקודת זמן זו כנקודה שבה התיקשוב הגיע לרמת בשלות והבנת הארגון את משקלו הסגולי של ה-ICT בצה"ל. כיום התיקשוב הצה"לי עבר משלב המאפשר לשלב של מעצב", כך אומרת בראיון מיוחד במלאת 30 שנה לאנשים ומחשבים תת-אלוף אילה חכים, מפקדת יחידת לוט"ם (היחידה לתיקשוב ולטכנולוגיות מידע) שבאגף התיקשוב.

לדברי תא"ל חכים, העומדת בראש היחידה מאז 2010, "אנו, אנשי אגף התיקשוב, יכולים כיום להשפיע בצורה משמעותית גם בשלבי החשיבה והתכנון בצה"ל. בעבר, העיסוק העיקרי היה שינוע של מידע ממקום למקום, בעיבוד המידע ובמיכון תהליכים קיימים. כיום, עושר טכנולוגיות המידע מאפשר לתיקשוב להיות מעורב יותר, להשפיע על התהליכים המתהווים בצבא, על התפיסות החדשות, ולהעצים את הכפלת הכוח מן הבסיס".

מה השתנה בעשור האחרון בתחום?
"במהלך העשור האחרון אנו חווים כמה מגמות חדשות ומועצמות, המובילות לשינוי במיצוב התיקשוב בצה"ל. המגמה הראשונה והבולטת היא הכמות וממד הזמן. משמע, החיים ברשת הכפילו בכמה רמות את כמות האנשים העושים במערכות ה-IT שימוש יום יומי. תפוצת המידע עברה מתפוצה של 'אחד לאחד' בעידן המכתבים והפקסים למצב של 'רבים לרבים', בשל לחיצה על מקש ה-Enter. לכך, יש להוסיף את קבועי הזמן המיידיים הנדרשים ומצופים מהתיקשוב. על מנת לעמוד בכל זאת, נדרש מאיתנו לספק ארכיטקטורה רשתית ואפליקטיבית תואמת, שתהיה דינמית ומסתגלת בהתאם לצרכים המתפתחים במהירות. צה"ל אינו ארגון רגיל ואינו דומה לארגונים אחרים בארץ. צה"ל הוא ארגון גדול, שזקוק למערכות איתנות, יציבות ובעלות שרידות מרבית. עלינו לבחור בחוכמה את ההרכב הנכון של הטכנולוגיות המתאימות לצרכים המיוחדים של צה"ל, לפתח על בסיסן ולהטמיע זאת בצורה מושכלת.

השינוי במרכזיות התיקשוב בצה"ל משליך, ללא ספק, על ההתייחסות לממד האנושי במערך הטכנולוגי, החל משלב ההכשרה, כמו גם מהצפיות הגבוהות ממנו. בעידן המודרני, כשצה"ל מגביר את הסתמכותו על ה-ICT, נחשף מערך של כוח אדם מהשורה הראשונה, התומך בתהליכים מקצה לקצה. אנו תובעים מאנשים אלה ראייה דו-שלבית: מצד אחד להגביה עוף ולראות מספיק רחוק כדי לכוון את צה"ל לעתיד, ומצד שני – להיות עם שתי רגליים יציבות על הקרקע, על מנת להבטיח את ההווה. על מנת לעמוד בדרישות, יש לאתר את כוח האדם הזה בפינצטה, להכשיר אותו ולטפחו לאורך זמן. זהו אתגר חשוב, אשר מהווה חלק מרכזי בעיסוקם של המפקדים במערך".

מה לגבי השיתופיות והקישוריות הבין-זרועית?
"תהליך נוסף שתפס תאוצה בעשור האחרון הוא שיתוף הפעולה הפנימי, הבין-זרועי, בכל היבטי התיקשוב. הכוונה היא לרמת התשתית, היישום, המידע והתהליכים. הססמה שטבע אגף התיקשוב עם הקמתו, 'להילחם ולחיות ברשת', קרמה עור וגידים, ואכן כיום אנו כבר שם. עידן הסייבר גורם לנו לעדכן את הססמה ל'להילחם, לחיות ולהגן ברשת'. כיום, אנשי המטה הכללי והמפקדים ברמת הפיקוד הבכיר מכירים בערך ה-IT, עוסקים באפשרויות הגלומות בהן, ומתבססים על התפוקות של ה-IT בקבלת ההחלטות שלהם. כפועל יוצא, אנו נדרשים להיכנס לעולמות תוכן חדשים, שכמעט לא עסקנו בהם בעבר, ובדגש על עולם הקישוריות.

בעבר, התיקשוב פיתח את פתרונות ה-IT בראייה פנימית, כמעט ללא תלות בגופים האחרים. מצב זה הוביל לקשיים בקבלת תמונת מצב משותפת ומסונכרנת, לאי אחידות בנתונים, ומכאן – לקשיים בהתבססות על תוצרים אלה בעת קבלת החלטות רב-מערכתיות. בתחום זה בוצעה קפיצת מדרגה משמעותית ביותר. כיום הקישוריות ממומשת ברבדיה השונים – שפה משותפת, תהליכים מוגדרים וטכנולוגיות תומכות. רבדים אלה נוצרים תוך כדי דיאלוג פורה, והביאו לפלטפורמה להעברת מסרים על בסיס מינוחים משותפים.

כפועל יוצא מכך, תוכניות העבודה של כלל הזרועות מסונכרנות מבחינת תוצרים, המיועדים להבטיח את התוצר המשותף בזמן שנקבע. המהלכים המתואמים מאפשרים לנו להביא את התשתיות הנדרשות – תקשורת, תשתיות אפליקטיביות, שרתים ועוד – במענה לצורך, עוד טרם התהוותו.

מגמת הקישוריות תימשך בכל הרבדים, ועל מנת שתהא יעילה – עליה להיות מנוהלת חכם. אגף התיקשוב מוביל את הקישוריות האסטרטגית ונכנס להובלת הקישוריות הטקטית ותומכת הלחימה".

כיצד צה"ל מתמודד עם השוני בתוכני התעבורה – לא עוד נתונים, אלא גם קול וחוזי?
"החל ממחצית העשור הקודם, אנו נדרשים להתמודד עם עושר הולך וגדל של סוגי המידע העוברים ברשת. עובדה זו מציבה בפנינו לא מעט אתגרים. הראשון – רוחב הפס הנדרש לשם כך גדל, ואנו מתמודדים עם סוגיה זו לא רק בעולם הנייח, כי אם גם בדרג הנייד, קרי בקרב הכוחות המצויים והנעים בשטח. אתגר נוסף הוא הקשר בין הסוגים השונים בפריטי הידע, לדוגמה קישור טקסט, תמונה, חוזי ועיגון כל אלה על מפה. הדרישה לקישורים אלה רק עולה וגוברת, ולא רק במקומות הנייחים.

לצד אתגרים אלה נדרש להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של נפחי המידע. מדובר לא רק באחסונם, בארכובם ובהגנה עליהם, אלא גם בהפקת ערך ומיצוי מהם, משמע BI. קיימת חשיבות גם למידע מן העבר, על מנת לספק ניתוחים צופים פני העתיד. בניית המערכות התהליכיות נדרשות לסוגיות אלו כבר בעת תכנונן".

ניידות היא מגמה מרכזית באזרחות, מה לגבי העולם הנייד בצה"ל?
"הניידות לא פוסחת עלינו בצבא. חלק מן ההתמודדות שלנו נובע מן ההכרה כי נעשה וייעשה יותר ויותר שימוש ברכיבים ניידים מסוגים שונים. נידרש להתאמת היישומים שאנו מפתחים באופן שיפעלו על אמצעים אלו. המפקדים צריכים לקבל את המידע הרלוונטי עבורם למקום שבו הם נמצאים. אתגר אחד נוגע לקשר שנידרש ליצור בין הרכיב הנייד למקורות המידע שלו, ואתגר נוסף הוא עולם אבטחת המידע, שאותו נידרש לבצע מקצה לקצה".

ארגונים באזרחות משקיעים יותר מבעבר ב-DRP וב-BCP. מה בצבא?
"רציפות תפקודית היא תחום שמוקדש לו שימת לב רבה בצה"ל. BCP ו-DRP נדרשים להיות מטופלים בכמה רבדים, החל מן התשתית הבסיסית ביותר, המידע, היישום והאנשים התומכים את התהליך. כאשר מדברים על נושאים אלו נדרש למפות את הנכסים החיוניים, ולאחר מכן יש לבצע תעדוף. לא כל התשתיות והיישומים יזכו לאותה רמת DR. עד לאחרונה עסקנו בשרידות של רכיבים ומערכות. כיום הגישה שונתה, התעדוף נדרש להתבצע בראיית תהליכים, קרי נדרש להבטיח רמה זהה של רציפות לכלל הרכיבים השותפים לתהליך מבצעי. השינוי חל לא רק בקרב הגופים הטכנולוגיים. הנהגת הצבא מבינה, כי לאור השימוש הרב בתיקשוב בצה"ל, נדרש להשקיע הן חשיבה והן עשייה בתחום זה.

אנו משדרגים את יכולות ה-DR שלנו, משקיעים בתחום ומבצעים גיבויים. הדבר מבוצע תוך מימוש תפיסות חדשות לגבי מיקום השרתים, מיקום המשתמשים, מיקום הגיבויים והטכנולוגיות החדישות המאפשרות מיצוי מטבי. חלק בלתי נפרד מן המענה יבוצע כחלק מן העלייה של צה"ל לנגב".

תוכניות ה-ERP הכלל-צה"לי השתנו שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות.
"ה-ERP ממשיך לתפוס תאוצה בצה"ל. השנה עלו מערכות ERP חדשות בזרוע היבשה ובאכ"א, ובקרוב מותנע מהלך מרכזי לטובת הדרג הנפרס. בסוף השנה האחרונה הועברה האחריות על ERP מזרוע היבשה אלינו, לאגף התיקשוב. יש בכך היגיון ארגוני וטכנולוגי. המטרה היא לייצר מערכות על אותה פלטפורמה, על מנת שנוכל בקלות למצות את הנתונים, להתיכם, לייצר תובנות ולהקל על קבלת ההחלטות בצה"ל".

ולסיום, נושא התופס תאוצה באזרחות, בשל אירועי השבועות האחרונים – אבטחת מידע.
"עידן הסייבר והאיומים לא פוסחים על צה"ל. העובדה שמערכות ה-IT בצבא הן מערכות סגורות, אין פירוש הדבר שיש להגן עליהן פחות. האחריות על ההגנה במרחב זה מוטלת עלינו. אנו בונים את הכוח שלנו כך שיהיה מוגן מפני מתקפות סטנדרטיות וייעודיות. כל נושא ההגנה נדרש להיות משולב בכל פרויקט ובכל שלבי חייו, ומעבר לכך נדרשת מעטפת ייעודית. אנו לומדים כל העת את מפת האיומים ומעצבים את המענה מולם. נדרשת יד רגישה ומכיילת על מנת לזהות מה קורה בכל רגע נתון. האיומים אינם תופעה חדשה, החדש הוא המהירות, העצימות וגודל האיום. לצד המענה הטכנולוגי אנו פועלים במלוא המרץ ביצירת מודעות לתחום אבטחת המידע הן בקרב אנשי התיקשוב, הן ברמת המפקדים וכמובן גם ברמת משתמשי הקצה בצה"ל. בנושא זה נכון הכלל – 'חוזק השרשרת כחוזק החוליה החלשה', ואנחנו מקפידים שגם החוליה החלשה תהיה חזקה".