רוני דיין, משרד החינוך: "הטכנולוגיה לא זמינה וקיימת עבור מערכת החינוך"

"אנחנו שואפים לשינוי מערכתי-טכנולוגי שישפיע על כל המורים וכל הצוותים הפדגוגיים של בתי הספר", כך אמר רוני דיין, מנהל גף יישומי מחשב במינהל המדע והטכנולוגיה של משרד החינוך. דיין דיבר בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה שקיים מכון מופ"ת.

לדבריו, "אנחנו מבינים שישנה שונות בין מורים שונים בבית הספר, ושונות קיימת אף בין בתי הספר לבין עצמם, ולכן – מהלך שכזה מתרחש בשלבים. אנחנו מנסים להחדיר לכל בית ספר טכנולוגיה שמתאימה ליכולותיו. ההתקדמות מתואמת, כאמור, לאותה שונות שקיימת בין בתי הספר וישובים שונים. אנחנו מקווים ומתכוונים לכך שתוך שלוש שנים נביא את השינוי הטכנולוגי לכל מקום במערכת החינוך".

דיין ציין, כי "התוכנית לא מתקדמת ללא קשיים. חשוב להבין שתקשוב בבתי הספר לא מסתכם בהזמנה של קו אינטרנט כזה או אחר. מדובר בפריסה מורכבת. לכאורה, הטכנולוגיה זמינה וקיימת עבור מערכת החינוך, אבל זה לא כך. עומדות בפנינו מגבלות לוגיסטיות ואחרות שלא תמיד קשורות למשרד החינוך. במקרים רבים העניין קשור ברשויות המקומיות ובגופים אחרים".

טכנולוגיה מקרבת
פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל (Google) ישראל ומנהל אזורי לשיתופי פעולה מדעיים באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, פתח את הרצאתו בכנס באמרו שהטכנולוגיה היא אמצעי ולא מטרה. "הטכנולוגיה לא באה להחליף את המורה", אמר. "גם אצלנו, בגוגל, דורשים עתה יותר מאי פעם שלעובדים שלנו תהייה היכולת לתפקד בראש ובראשונה כבני אדם, דהיינו – לתקשר, לעבוד בצוות ולדעת להתאים עצמם לסביבה".

הוא הוסיף, כי התחזיות הקודרות שהטכנולוגיה מובילה לניכור ולבידוד אינן מתממשות. "התחזית בה אנשים הופכים לאוסף פרטים שהתקשורת ביניהם הולכת ומתמעטת, וכל אחד שקוע בעצמו ובענייניו, לא מתגשמת. נהפוך הוא, הן בסביבת העבודה והן במסגרות החינוך אנחנו רואים יותר תקשורתיות בין האנשים, כאשר הטכנולוגיה מעצימה את הצורך של אנשים לתקשר ולשתף". "לאור זאת", טען מטיאס, "התפקיד של המורים והמחנכים הופך חשוב יותר – הטכנולוגיה והזמינות הגבוהה שלה מביאה עימה אתגרים והמחנכים נדרשים לסייע בניווט והכוונה".

לדברי מטיאס, החזון של גוגל הוא לארגן את המידע בעולם. "גוגל חותרת להפוך את המידע לזמין ושימושי באופן אוניברסאלי", אמר. הוא הדגיש שהחברה לא מתמקדת בחיפוש מידע אלא בגישה למידע ולידע. "לחפש מידע זה לא מספק. אנשים רוצים להגיע לידע ועם הזמן להשיג תבונה רבה יותר, כך שלמידה, ידע וגישה למידע הם נושאים שבליבת העשייה שלנו. זו המשימה של גוגל", ציין.

אקדמיה וירטואלית
גוגל, אמר מטיאס, תומכת בפלטפורמות וטכנולוגיות שמסייעות לחינוך ולהשכלה. הוא סיפר למשתתפי הכנס על התמיכה שמעניקה החברה לפרויקט האקדמיה הווירטואלית, Khan Academy, על הייחוד שביוזמה החינוכית והיתרונות שבה. לדבריו, הפרויקט כולל הרצאות שמוגשות בסגנון פשוט, כמו פעם – באמצעות לוח וגיר שמופיע בסרטון. הוא ציין שמספר בתי ספר בארצות הברית כבר משלבים את תכני האקדמיה בתוכנית הלימודים שלהם. "הזמינות של שיעורים וירטואליים מעולים בכל מקצועות הלימוד, חלקם אף בעברית, מהווה תמיכה חשובה בתוכנית הלימוד של כל בית ספר, והיא אף מאפשרת לתלמידים ללמוד באופן עצמאי, בזמן ובקצב המתאים להם, ולסגור פערים שצברו בחומר הלימוד".

עוד אמר מטיאס בהרצאתו, כי גוגל מעודדת את עובדיה לקחת לעצמם זמן לצורך קידום יוזמות עצמאיות למען הקהילה והחברה. כדוגמה הביא מטיאס את היוזמה של מהנדס גוגל מהמרכז של החברה בתל אביב, שהחל לסייע למוזיאון יד ושם להנגיש את תכניו לציבור בארץ ובעולם. הפרויקט החל בהעלאת סרטוני עדויות של ניצולי שואה ליו-טיוב (YouTube) והמשיך בכך שלפני שנה עלה לאוויר ארכיון התמונות המלא של המוזיאון. לדבריו, "היוזמה של מהנדס החברה צמחה לכיוונים מפתיעים והיוותה בדיעבד אבן פינה להקמת Google Cultural Institute, ששם לעצמו לשמר, לקדם ולהנגיש תרבות ואומנות". מטיאס מנה מספר פרויקטים שעלו באחרונה במסגרת זו: הנגשת מוזיאונים מובילים בעולם במסגרת Google Art Project, סריקת המגילות הגנוזות וארכיון נלסון מנדלה.

יוזמה חינוכית נוספת עליה סיפר מטיאס הגיעה משתי מהנדסות מהמרכז בתל אביב, ששמו לעצמן למטרה לקדם את הטכנולוגיה בקרב נערות ונשים בישראל ולעודד אותן לפנות לתחום הטכנולוגי. לדבריו, אחת לחודש מגיעה למשרדי גוגל קבוצת נערות מבתי ספר שונים בארץ. הנערות שומעות על טכנולוגיה, עורכות סיור בסביבת העבודה וזוכות להעלות את חששותיהן בפני נשים שעוסקות בתחום. "בין היתר, שני רעיונות מוטעים ששומעים מהנערות הם שסביבת העבודה בהיי-טק קשה ומנוכרת ושהעבודה בתחום אינה מאפשרת הקמה או תפקוד ראוי של האישה במשפחה", אמר.

טאבלט לכל תלמיד
ח"כ לשעבר דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת בליגיר, שמפתחת תוכניות לימוד באמצעות טאבלטים, סיפר למשתתפים על פרויקט לימודים באמצעות טאבלטים שנערך השנה במספר בתי ספר בבת ים. לדבריו, בשנה הבאה תחל התוכנית בארבעה ערים נוספות.

"תפקידה של מערכת החינוך הוא להכין את הילדים לחיים, ולא ניתן לעשות זאת ללא חשיפה לדיגיטציה של המידע", אמר. צוקר הוסיף, כי "מי שמשקיע במחשבים אחרים מלבד הטאבלטים משקיע בדינוזאורים. אני רואה את כיתות המחשבים בבתי הספר. רבות מהן נעולות ולא שמישות. לעומת זאת, הטאבלט הוא מאוד אטרקטיבי עבורם – ממשק המגע האינטואיטיבי, הניידות וגם המחיר הזול".

לדבריו, הצורך להביא את הפתרון של בליגיר לכמה שיותר תלמידים הביא לכך שהטאבלט המוצע "אינו פתרון סיירת מטכ"ל אלא פתרון גבעתי וגולני, שמתאים לרוב העם". "אני עדיין לא יכול לדווח באיזו מידה הפתרון שלנו אכן תורם להישגים גבוהים יותר", אמר צוקר, "אבל אני יכול לספר שהייתי על סף בכי כשראיתי קבוצה של תלמידים אתיופים שקיבלו את הטאבלטים זוכים לשנות את המיצוב שלהם בבית הספר בזכות הטאבלט".

לסיום הוא אמר, כי "המנהלים ובתי הספר שהחליטו לצאת מהמערה ולהביא לקירוב של בתי הספר לעולמם של הילדים הם צודקים ואמיצים. הילדים רוצים קצת כיף בחוויית הלימוד. מדוע לא להעניק להם זאת? הטאבלט הוא מכשיר של כיף, יש בו פייסבוק (Facebook), אנגרי בירדס (Angry Birds), וכן, גם ספרי מתמטיקה והיסטוריה. כיף לא צריכה להיות מילה מגונה במסגרות החינוך".

כה אמר הרב גוגל
הרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ומשפט בקריית החינוך אמי"ת בכפר בתיה, סיפר על המסקנות הראשונות מתוכנית לימוד במשלבת טאבלט בכיתות. "הטאבלט מאפשר לתלמידים נדבך מרכזי בלמידה – לימוד עצמי", אמר. "בנוסף, אנחנו משלבים מקרן אינטראקטיבי, שמשמשת אותנו לצורך העברת שיעורים פרונטאליים שמהווים השלמה ללימוד העצמי. אנחנו חותמים מעגל לימודי זה בשיעור מסכם ואינטגרטיבי".

לדבריו, טאבלט שונה מדף עבודה בכך שהוא לוקח את התלמיד מחוץ לגבולות הכיתה, מוציא אותו לספרייה ומנגיש עבורו מרחב גדול של ידע. "כשחסר ידע, הרב גוגל יודע הכול", אמר הרב קורצוויל. הוא הוסיף, כי מההתנסות בבתי הספר, מסתמן שבטאבלט טמון יתרון עבור תלמידים המאובחנים כבעלי קשיי קשב וריכוז. לדבריו, הטאבלט מסייע הן לתלמיד והן למורה. "התלמיד זוכה לסדר וארגון, כאשר בהתקן מרוכז חומר הלימוד כולו. המורה זוכה ביעילות גבוהה יותר בעבודתו, שכן הוא לא נדרש עוד לבזבז זמן רב על פענוח כתבי יד. מעבר לכך, התלמידים מגישים את עבודותיהם באופן מקוון והם זוכים לראות את ציוניהם בתוך זמן קצר במערכת המיחשוב".

הרב קורצוויל סיים את הרצאתו באזהרה, כי לימוד באמצעות הטאבלט הוא טוב רק אם יש בידי המורים מערכת שליטה מרכזית ואמצעים לגלישה מבוקרת באינטרנט. "האינטרנט טוב כשהוא מסונן", אמר.

הכנס נחתם בהרצאתו של ד"ר עוזי מלמד, יושב ראש פורום מופ"ת לתקשוב בחינוך ובהוראה, שסיפר על קבוצות תקשוב של נוער אותן הוא מוביל. לדבריו, מטרת הקבוצות היא להבין את אופני השימוש של הנוער בטכנולוגיה, לשמוע מה מלהיב ומסקרן אותם ולהפיק מכך רעיונות ודרכים למימושם בצורה מושכלת במערכת החינוך.

משתתפים נוספים שהרצו בכנס הם: ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת, ד"ר יובל דרור מהמכללה למנהל, תא"ל מאיר מסטאי, ראש חטיבת תקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, אורי בן ארי, נשיא קרן אתנה להעצמת מורים, וד"ר נאווה לויט בן-נון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.