דני ברקו, ווטרפול: "יש צורך גובר במערכת ניהול מרכזית שתספק תמונת מצב קיברנטית-לאומית"

"מערכת ניהול מרכזית עשויה לשמש כלי חשוב בקבלת החלטות בזמן אמת", אמר ברקו, ראש תחום שיווק מוצרים בחברה ● הוא עמד על הבעייתיות הכרוכה במערכת שכזו ואמר ש-"היא בבחינת מערכת שליטה ובקרה - שו"ב - לשו"בים, מצב שמייצר פוטנציאל לפרצה משמעותית, שלא הייתה בעבר" ● עם זאת, הוא ציין שטכנולוגיות מהדור החדש יכולות לפתור את הבעיות הללו - ולכן חשוב להשתמש בהן

"יש צורך הולך וגובר בשימוש במערכת ניהול מרכזית, שתרכז את כלל האירועים, על מנת לספק תמונת מצב קיברנטית-לאומית. מערכת שכזו עשויה לשמש כלי חשוב בקבלת החלטות בזמן אמת", כך אמר דני ברקו, ראש תחום שיווק מוצרים ב-ווטרפול (Waterfall).

ברקו השתתף ברב-שיח בנושא תיקשוב צבאי. רב-השיח נערך לפני ימים אחדים בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, לקראת כנס C5Israel, שיתקיים ב-18 ביולי במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה.

"הבעיה הטמונה בשימוש במערכת ניהול מרכזית אחת שכזו, שהיא בבחינת מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) לשו"בים, היא בכך שמצב זה מייצר פוטנציאל לפרצה משמעותית, שלא הייתה בעבר", אמר ברקו. לדבריו, "כאשר מחברים רשתות שונות יחדיו, 'מזמינים' פגיעות של כל אחת מהן לאחותה ולמערכת הראשית. אם כל מערכות השו"ב מחוברות – מספיק שאחת הרשתות תיפגע כדי ששאר הרשתות המחוברות תיפגענה אף הן, כמו בתגובת שרשרת. לכן, יש חשיבות רבה לשימוש בכלי אבטחת מידע ובטכנולוגיות מוכחות ומתקדמות מהדור החדש, שיוכלו למזער נזקים פוטנציאליים מעין אלה".

בהתייחסו לנושא הקישוריות הבין-זרועית אמר ברקו, כי "חלק מהרשתות מחוברות כבר כיום, בצורה כזו או אחרת. בכל רשת אחודה חשוב לייצר חוצצים עדכניים, בעלי יכולות אבטחה, במקביל לביצועים גבוהים בין סוגי רשתות. זאת, על מנת להבטיח את זמינות המידע המקוון בזמן אמת. במקביל, יש לוודא שפגיעה ברשת אחת לא תפגע באשכול השלם, ו/או בכל אחד מחלקיו".

"חשוב להשקיע גם בהגנה על המגזר האזרחי"
"עולם הסייבר מטשטש את ההבדלים בין המגזר הצבאי למגזר האזרחי", הוסיף. "המגזר האזרחי חשוף למתקפות סייבר מתקדמות שפוגעות או עלולות לפגוע בו באופן דרמטי". הוא העיר, כי "לצערנו, יש דיספרופורציה ברמת ההשקעה בהגנה קיברנטית בין המגזרים".

"בניסיון לענות על האתגרים החדשים, חשוב להשקיע משאבים גם במגזר האזרחי, שכן השפעתם של גופים אלה מכרעת בהיבט האיכות של חיי האוכלוסייה האזרחית", אמר ברקו. "יש תחומים שאינם מטופלים כיום, כגון מגזרי הבריאות, התחבורה, התקשורת ועוד. לצד התוויית מדיניות לתחומים אלה נדרשת אכיפה".

לדבריו, "במיוחד בישראל, ישנה חשיבות מכרעת להגנה על גופי התשתית הלאומיים, דוגמת חברת החשמל, מקורות, בזק, הוט (HOT), חברות הסלולר, אל על, צים וכמובן ארגונים ביטחוניים. כל אלה נדרשים להטמעת פתרון של חברה ישראלית, פתרון המפוקח בארץ. יש חשיבות הולכת וגדלה בצורך לוודא שהחברה שמספקת את פתרונות האבטחה מסוגלת להבטיח שכלל הרכיבים שבשימוש לא עברו שינוי והפכו מרכיבים תמימים למכונות ריגול וכלים למתקפת סייבר".

ברקו סיכם באמרו, כי "פגיעה בגופים אסטרטגיים כמו תחבורה ותקשורת מחייבת ראייה הגנתית כוללת. זו מחויבת לדרוש מדיניות אחודה להצטיידות, כזו שלוקחת בחשבון את מקור הפתרון, משמע – ספק ישראלי שמבטיח חסינות מרבית. יש להטמיע פתרון מוכח ועובד, שמספק מענה מיטבי לאיומי הסייבר ההולכים וגדלים על גופי תשתיות קריטיות לאומיות".

מתעניינים בתיקשוב במגזר הביטחון? הירשמו לכנס C5Israel 2012

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים