גדי זינגר, אינטל: יש חשיבות לאומית לכך שמערכת החינוך תכשיר את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי

"יש חשיבות אסטרטגית לאומית לכך שמערכת החינוך תכשיר את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי", אומר גדי זינגר, מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל (Intel) בישראל. "לצערי, חסרים בתעשייה כיום כמה אלפי מהנדסים, כי מערכת החינוך לא מצליחה לייצר מספיק כח אדם. כרגע זה עוד לא משפיע על יכולת הגיוס שלנו, אבל אני חושש שבתוך כחמש שנים גם אנחנו ניפגע מזה".

זינגר אמר את הדברים בפגישה שקיים עם מערכת אנשים ומחשבים, בהשתתפות נשיא ויזם הקבוצה, פלי הנמר. כדי לסייע בצמצום הפער בין הביקוש למהנדסים ובין ההיצע, אמר זינגר, כי אינטל משקיעה מאמצים רבים בחינוך המדעי-טכנולוגי. "עד כה הכשרנו 60 אלף מורים ומעל 400 אלף תלמידים במסגרת תוכניות החינוך של אינטל בישראל. אנו מקפידים להיפגש עם מנהלי בתי ספר ולהדגיש בפניהם את חשיבותו של החינוך הטכנולוגי".

בנוסף, אמר, "אנו שותפים לקיום תחרות מדענים ומפתחים צעירים, תומכים ב-20 מעבדות מחקר במוסדות אקדמיים שונים ומחלקים מלגות לסטודנטים מצטיינים. אנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה ולטעמי הוא יכול להיות יותר הדוק. אינטל מחפשת כל הזמן דרכים לצפות איך ייראה דור המיחשוב הבא והאקדמיה היא המקום שבו אפשר ללמוד דברים אלו".

אינטל מעסיקה בישראל כ-8,000 עובדים, המהווים כ-10% מכלל המועסקים בתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה בארץ. זינגר מנהל כמה אלפי עובדים, המועסקים בארבעה מרכזי פיתוח שמפעילה פה ענקית השבבים: מרכז הפיתוח הראשי בחיפה – המתמקד בתוכנה וחומרה, מרכז פיתוח לרכיבי חומרה ביקום, מרכז המתמחה בפיתוח רכיבי תקשורת ופועל מפתח תקווה, ומרכז העוסק בתוכנה ורכיבי רשת ותקשורת, הממוקם בירושלים לצד מפעל שמפעילה החברה לייצור עבור תעשיית הזיווד והשבבים.

גדי זינגר הוא מהעובדים הוותיקים של אינטל ואחד הישראלים הבכירים ביותר בה. באחרונה, עם מינויו לתפקידו הנוכחי, שב זינגר לארץ לאחר שנים בהם מילא תפקידים במטה החברה שבקליפורניה. בטרם חזרתו לישראל, ניהל את פיתוח ה-SOC לקווי המעבדים מרובי הליבות של אינטל.

"לאינטל ישראל תפקיד מרכזי בפיתוח הטכנולוגיות של אינטל העולמית", קבע זינגר. כך, ציין למשל, כי צוותים מישראל היו שותפים בפיתוח מעבדי ה-Sandy Bridge – שהחלו את דרכם בשם הקוד "גשר", ואת מעבדי ה-Ivy Bridge – שהיו הראשונים שייוצרו בליטוגרפיה של 22 ננו-מטר.

בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בנושא עולם הניידים והטאבלטים, אמר זינגר, כי אין זה מדויק להגיד שאינטל "איחרה את הרכבת". כבר ב-2004, הסביר, "היה ברור לנו שהטלפון החכם הוא הדבר הבא. ההתלבטות היתה על איזו תצורה להמר. יש לנו מוצרים מצוינים בשוק ואני בטוח שבעתיד תהיה לנו פעילות ונוכחות רבה יותר בעולם הזה".

הוא ציין, כי אינטל פיתחה את שבב ה-Cloverview – שמיועד לעולם מחשבי הלוח, ואת טכנולוגיית ה-Thunderbolt – שמהווה ממשק מהיר במיוחד לחיבור ציוד היקפי למחשב. זאת, אמר זינגר, בנוסף להשקעה בתחום הניידים, כאשר הלהיט הגדול הוא כמובן האולטרה-בוק. "אינטל מפעילה ארגון שלם שממוקד בפיתוח מוצרים לתחום", הוסיף.

בשנה שעברה ייצאה אינטל 2.2 מיליארד דולרים מישראל, ומאז 1999 ייצאה כ-22.4 מיליארד דולרים. סך כל ההשקעות של אינטל בארץ הגיעו עד כה לכ-9.4 מיליארד דולרים, מול השקעה כוללת של ממשלת ישראל בהיקף של 1.3 מיליארד דולרים. מאז 2004 רכשה אינטל כ-10 חברות והיא ממשיכה לחפש ולאתר טכנולוגיות חדשות. "אנחנו משקיעים המון בתוכנה – אינטל היא כבר מזמן לא רק חברת חומרה", אמר זינגר לסיכום. "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מפתחים עצמאיים, מהם אנו שואבים רעיונות חדשים ומזינים אותם גם ברעיונות שלנו. יש אצלנו אנשים מצוינים בתחום וישראל בהחלט מובילה בו".