שר האוצר, יאיר לפיד: "תקציב המדען הראשי נמוך מדי; הפגיעה בחינוך הטכנולוגי – חטא קדמון"

"הממשלה פועלת בימים אלה כדי לקדם את ענף ההיי-טק כי הוא חשוב מאוד לצמיחה של ישראל ומהווה גרעין העתיד של הכלכלה שלנו. לשם כך דרוש כסף. התקציב הבסיסי של המדען הראשי נמוך, אפילו נמוך מדי, וצריך לתקן את המצב הזה, אבל הוא תמיד מקבל השלמות במהלך השנה התקציבית. אני יכול לומר בבטחה שהוא, וכתוצאה מכך ענף ההיי-טק כולו, המקור הראשון אליו אנחנו פונים כשאנחנו באים לחלק רזרבות תקציביות", כך אמר שר האוצר, יאיר לפיד, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים.

לדברי לפיד, הסיבה המרכזית לחשיבות הרבה שהוא מייחס להיי-טק היא "החדשנות, שמבוססת על מחקר ופיתוח, והיא העתיד של המדינה. אני יודע היטב שהאפשרות להגיע לצמיחה נומינלית של 5% ויותר לשנה יכולה להתממש רק באמצעותה. ישראל ידועה בחדשנות שלה, מפורסמת בהיותה אומת סטארט-אפ, ומעידים על כך האקזיטים הרבים של חברות ישראליות. צריך לנהל את אומת הסטארט-אפ נכון ואם זה יקרה, נוכל להפוך להיות 'אומת האיכות' (Quality Nation). אני רואה את הכלכלה העתידית של ישראל מבוססת על תעשיות עתירות ידע לצד תעשיות פחות חכמות ונותני שירות שיספקו מוצרים ושירותים איכותיים. שילוב כזה יקפיץ אותנו לרמות צמיחה גבוהות ביותר". על פי שר האוצר, ריבוי החדשנות יעזור גם לתעשיות הלואו-טק. "בעזרת פיתוחים חדשים, התעשיות האלה יוכלו להכניס ציוד שיגדיל את היעילות והאיכות ויגביר את כושר התחרות של המוצרים – הן בטיב והן במחיר", אמר.

דיברת על החדשנות, אבל יש בעיה של כוח אדם. ענף ההיי-טק משווע לעובדים מקצועיים. איך פותרים את זה?
"אני מודע לבעיה. אני יודע שיש מחסור באנשי מו"פ ובאנשים טכניים. הסיבה לכך היא שאין לנוער הישראלי זיקה לטכנולוגיה. ביטלו את החינוך הטכנולוגי, וזה חטא קדמון. הרצון להיות מהנדס או מתכנת מגיע דרך שם וצריך להתחיל זאת כבר בבית הספר היסודי. אנחנו מתכוונים להחזיר את החינוך הטכנולוגי ולהגיע לכך שכמו מדינות מובילות דוגמת גרמניה ובריטניה, כ-40% מהתלמידים יהיו בבתי ספר מקצועיים. אני מאמין שבתי הספר האלה יגדילו את מספר התלמידים שירצו להמשיך ללמוד מקצועות טכניים באוניברסיטאות. לא נורא אם יהיו לנו פחות עורכי דין ובוגרי מדעי החברה והרוח, ויותר מהנדסים ואנשי מחשבים".

כשאתה אומר שיש למקד את הכלכלה הישראלית על חדשנות ומו"פ אתה בעצם אומר שיש להגדיל את הפערים החברתיים והדיגיטליים. מה עם פיתוח של תעשיות הלואו-טק, כדי שתהיה עבודה גם לאנשים פחות מוטי טכנולוגיה?
"לא נוכל לייצר בארץ חולצות טי או דברים דומים, כיוון שלעולם לא נוכל להתחרות עם יצרנים במזרח הרחוק, במזרח אירופה ואפילו במדינות קרובות אלינו כמו מצרים וירדן. עובדה שתעשיית הטקסטיל בארץ קרסה. אני לא נגד פיתוח תעשיות קונבנציונליות, אבל צריך לעשות זאת רק במידה שהן יעשו שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בתהליך הייצור.

נכון שלא כל אחד יכול לעבוד בהיי-טק, אבל התעשייה הזאת יוצרת מעגל שני ומעגל שלישי, שגם העובדים בהם ירוויחו יותר ממה שהרוויחו בעבר. מעצב השיער שיספר את העובדים של צ'ק פוינט (Check Point) ירוויח יותר מזה שיספר את עובדי נגב קרמיקה, הטבח והמלצר במסעדה שמשרתת את אנשי אמדוקס (Amdocs) או נייס ירוויחו יותר מאלה שמאכילים את העובדים של אסם או עלית.

ככל שיעלו המשכורות של אנשי ההיי-טק הם יהיו מוכנים לשלם יותר עבור שירות איכותי, מה שיחייב את המעסיקים להעסיק אנשים יותר איכותיים. למשל, בעלים של מכון כושר שירצה למשוך לקוחות עם כיסים עמוקים יהיה חייב להעסיק מדריכי כושר טובים מהממוצע, ומסעדה שמשרתת עובדי היי-טק רבים תצטרך להעסיק מלצרים וטבחים בוגרי קורסים, ולא כל אחד".

לסיכום אמר שר האוצר כי הוא מודע לתקופה הבעייתית שעוברת בימים אלה על ענף ההיי-טק, אולם הוסיף כי "מדובר בקשיים זמניים ומיובאים. הם חלק מבעיות כלליות שחווה הכלכלה שלנו: המשבר שעדיין נמשך במערב אירופה וצפון אמריקה, השווקים המסורתיים של ישראל, פוגע בייצוא. כך גם העובדה שהשקל חזק וחוסר היכולת שלנו להשפיע על הכלכלה העולמית, כי אנחנו קטנים מדי. אנחנו מנסים לפתור את הבעיות האלה".