"חברות ישראליות מגייסות בשנה כמיליארד ש"ח מתמריצים ממשלתיים בינלאומיים למו"פ"

היקף המענקים הכולל מהם נהנית התעשייה הישראלית בפרויקטי מו"פ בינלאומיים עומד על כמיליארד שקלים בשנה – כך עולה מאומדן שביצע דרור יגר, מנהל מחלקת התמריצים של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel. על פי יגר, התעשייה הישראלית מגישה כ-250 הצעות לפרויקטי מו”פ בינלאומיים בשנה. היקפו הממוצע של פרויקט הוא 2.5 מיליון דולר והיקף המענק הממוצע שניתן עבורו במסגרת תמריצים ממשלתיים מסתכם ב-45%.

לדבריו, "כמחצית מהפרויקטים הישראליים הזוכים מבשילים למוצרים, שירותים ותהליכים שמייצרים לחברות הישראליות מכירות בפועל. ממחקר שערכה מתימו”פ, סוכנות הביצוע של ישראל לקידום שיתופי פעולה טכנולוגיים תעשייתיים ובינלאומיים, התברר שחברות שהשתתפו בפרויקטי מו”פ הגיעו לביצועים הגבוהים ב-30% מחברות מקבילות שבחרו במסלול רגיל. מנתונים אלה ברור שסיכויי ההצלחה בקבלת מימון להצעות לפרויקטי מו"פ גבוהים בצורה דרמטית ביחס לערוצי מימון אחרים. נתון זה חשוב במיוחד על רקע חולשת קרנות ההון-סיכון בארץ ובעולם ועל רקע הבעיות בהן נתקלים יזמים בדרכם לגיוס הון".

יגר ציין כי מספר ההצעות הגדול ביותר לפרויקטי מו"פ בינלאומיים מגיע מענפי ה-ICT והפרויקטים התעשייתיים, ולאחר מכן מענפי הטכנולוגיה הסביבתית והביו-טכנולוגיה. הנתח הקטן ביותר נתפס על ידי הצעות לפרויקטים בתחום האנרגיה. להערכתו, 40% מהחברות הישראליות שיוצרות שיתופי פעולה עם גופים במדינות היעד עושות זאת על מנת להרחיב את הבסיס הטכנולוגי שלהן, 30% עושות זאת לצורך צמיחה עסקית ו-30% – בכדי להשיג את שתי המטרות גם יחד.

"יצירת שיתופי פעולה עם גופים בשווקי היעד העולמיים יכולה להשיג מטרה משולשת", הבהיר יגר. "ראשית, היא מאפשרת למצות את פוטנציאל הצמיחה של החברה באותם שווקים ולהכניס חדשנות גם בפעילות השיווקית עצמה. שנית, היא מאפשרת לייצר, להרחיב ולהעשיר את החדשנות בפתרונות ובמוצרים של החברה, כתוצאה מהפריה הדדית עם חברה שבאה מתרבות טכנולוגית ועסקית אחרת. שלישית, היא פותחת את הדלת בפני קבלת מימון ותמריצים ממסגרות כמו Horizon 2020 וקרנות דו לאומיות. השיקולים האסטרטגיים העיקריים שמובילים חברות ישראליות לשיתופי פעולה אלה הם הקטנת החשיפה הפיננסית, צמצום הסיכון הטכנולוגי, קיצור זמן ההגעה לשוק וגיוס של שותף מחויב".