דני איילון: "ההסברה הישראלית ברשת זקוקה לשדרוג רציני"

"מבצע צוק איתן לימד אותנו שנושא ההסברה הוא לא אבוד ואפשר להילחם מול הגורמים העוינים. בעזרת המחשוב, הפעילות באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, התדמית של ישראל וצה"ל לא נשחקה במהלך ימי הלחימה", כך אמר דני איילון, לשעבר סגן שר החוץ ושגריר ישראל בוושינגטון.

איילון, ראש הארגון הוולנטרי האמת על ישראל, דיבר בכנס שנערך אמש (ג') במכללה האקדמית תל אביב-יפו בנושא "מידע ומערכות מידע בעקבות צוק איתן". הנחה את הכנס ד"ר טל פבל, מומחה לאבטחת מידע, מרצה במכללה ומנכ"ל Middleeasttrends.

הארגון אותו מנהל איילון לא טומן את ידו בצלחת בהקשר של ההסברה הישראלית ומנהל ערוץ יוטיוב (YouTube) פעיל עם סרטונים רבים, שזוכים לאלפי צפיות, אתר אינטרנט ודפי פייסבוק (Facebook).

ד"ר רות גפני, ראש התוכנית לניהול מערכות מידע בבית הספר לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית תל אביב-יפו

למרות הרוח האופטימית, לדברי איילון אסור לשקוט על השמרים. "על אף הפקת הלקחים שנעשתה, אין ספק שההסברה הישראלית עדיין צריכה לעבור שדרוג רציני. זה עניין של משאבים. בממשלה, כמסגרת ארגונית, יש בירוקרטיה ולכן, הפתרון הוא להגדיל מאוד את יכולת ההסברה ושיתוף הפעולה של המגזר השלישי", אמר. "גם במלחמה הבאה ישחקו הסייבר והרשתות החברתיות תפקיד מרכזי ביותר ועלינו להיערך לכך, על ידי מתן תקציבים לגופים שעוסקים בזה".

הוא סקר את הכשלים שהיו לדבריו בהסברה הישראלית מאז מבצע חומת מגן, שלדבריו הביאו בין היתר לסרטו של מוחמד בכרי, ג'נין ג'נין, ולחוסר האונים של צה"ל מול הניצול המיידי והנכון של אנשי המרמרה, ששידרו תמונות מתוך הספינה בזמן אמת.

איילון קרא לממש את המלצות ועדת וינוגרד ומבקר המדינה ולהקים רשות לאומית להסברה – מהלך שהוחל בו כבר כמה פעמים ונכשל מסיבות פוליטיות.

"במלחמה, המוזות שותקות אבל ההאקרים לא"

פתחה את הכנס ד"ר רות גפני, ראש התוכנית לניהול מערכות מידע בבית הספר לניהול וכלכלה של המכללה. היא אמרה כי "הארגונים תלויים יותר ויותר במערכות המידע. העולם הקיברנטי נתן לנו את לוחמת הסייבר, והארגונים האזרחיים צריכים ללמוד איך להגן על המערכות שלהם".

דינה באר, מנכ"לית איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: כפיר סיון

דינה באר, מנכ"לית איגוד האינטרנט הישראלי, סיפרה על פעילות האיגוד בזמן צוק איתן והסיוע שהוא העניק במשך ימי המבצע לספקיות האינטרנט שמשרתות את הגולשים בארץ. כמו כן היא תיארה את ההתמודדות עם מספר מתקפות סדרתיות שהיו במהלך המבצע. "בזמן המלחמה השתמשנו בסלוגן 'המוזות שותקות אבל ההאקרים לא'", אמרה. "ואמנם, ישראל ספגה במהלכה מאות אלפי מתקפות מדי יום על אתרים שונים. היו אף מספר ימים שבהם מערכות תפקדו באופן חלקי".

"אין לנו ספק שהסייבר יהיה שחקן מרכזי במלחמה הבאה. הנושא הולך וגדל בכל שנה, מאחר שסף הכניסה לתחום הזה נמוך מאוד וההסתתרות הופכת קלה יותר ויותר", הוסיפה. "אף על פי שנראה כאילו מדובר בהאקרים, מאחורי המתקפות עמדו מוסדות ומדינות".

באר ציינה כי הסייבר מקבל נפח רחב בשיח התקשורתי וכי מספר כלי תקשורת נפלו קורבן להשתלטות על אתרים בעצמם.

פעילות נוספת של האיגוד עליה סיפרה באר היא הניסיון להפחית את המינון של ההסתה ברשת, שהגיעה לשיאים חדשים בזמן צוק איתן. "קיבלנו בכל יום מאות פניות מגורמים שונים, ובפעולה משולבת עם הרשתות חברתיות הצלחנו לעצור את התופעה המזעזעת הזו", אמרה.

DRP Active Active

דורון יצחקי, מנהל התשתיות והשירות בשירותי בריאות כללית. צילום: כפיר סיון

דורון יצחקי, מנהל התשתיות והשירות בשירותי בריאות כללית, הציג בפני המשתתפים את טכניקת הגיבוי DRP Active Active. "אם עד היום תפיסת ה-DRP הכתיבה קיומם של אתר אקטיבי ואתר גיבוי פסיבי, מתוך תקווה שבזמן חירום הכול יעבוד, הרי שארגונים מתחילים לעבור להפעלת אתר גיבוי פעיל שעובד במקביל לאתר הראשי", ציין יצחקי. "כדי שזה יקרה חייבים למפות את כל התהליכים הקריטיים ולבצע תרגולים שוטפים, כולל ניתוק פיזי של יישומים קריטיים מאתר האם הרשמי והרצתם במשך 24 שעות באתר הגיבוי, כדי לוודא שזה עובד".

חתם את הכנס רמי אפרתי, מנכ"ל FIRMTAS ולשעבר בכיר במטה הקיברנטי הלאומי. הוא ציין את האנונימיות של ההאקרים, בניגוד לשדה הקרב הפיזי, בו יודעים בוודאות מי האויב, ואת העובדה ש-"לא פעם הם שכירי חרב של מדינות שונות בעולם". לדבריו, "במלחמה הבאה יהיה הסייבר הרבה יותר משמעותי, והוא ישבש מערכות שיפריעו לתפקוד היום יומי של האזרחים – מה שלא קרה עד כה".

"כל מי שיש לו Wi-Fi בבית הוא יעד למתקפה. הרשתות אלה עושות את החיים של ההאקרים קלים יותר. הם לא צריכים להתאמץ כדי לפגוע במערכות גדולות אלא מדובר במערכות נקודתיות-אישיות, שאינן מאובטחות. הגולש הפרטי, האזרח, הפך להיות חלק ממלחמת סייבר כוללת והוא הנפגע הישיר", אמר אפרתי.

רמי אפרתי, מנכ"ל FIRMTAS ולשעבר בכיר במטה הקיברנטי הלאומי. צילום: כפיר סיון

הוא הדגיש כי הפגיעה אינה רק בשיבוש המערכות אלא גם בסכנת ההשתלטות של האקרים על אתרים ואפליקציות שמהווים מקור מידע אמין לציבור בזמן מלחמה ומעבירים מידע לא נכון. "מה שקרה בווטסאפ (WhatsApp) הוא עוד הוכחה לכך שכיום קשה לדעת מהו מידע אמין ומה לא", הדגיש. "גם אמצעי התקשורת המסורתיים לא יכולים לבדוק כל מידע בזמן אמת. לכן, יש להקים חדרי מצב לאומיים שיקבלו מידע אמין ומדויק מה קורה בשטח ועל סמך זה מקבלי ההחלטות יוכלו לפעול. מידע לא מדויק עלול להוביל להחלטות שגויות, שיביאו לאסון".