המדען הראשי, אבי חסון: "הורדנו את ההשקעות הממשלתיות במו"פ מתחת למסה הקריטית"

"הורדנו את ההשקעות הממשלתיות מתחת למסה הקריטית", אמר אבי חסון, המדען הראשי. הוא ציין שהצמיחה של ההיי-טק נמוכה מזו של המשק ככלל וטען כי לממשלה "אין עודפות" על המשק הפרטי.

חסון דיבר בכנס "30 שנה לחוק המו"פ – עבר, הווה, עתיד", שנערך על ידי משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', EY ישראל ובית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, שם נערך האירוע.

בהתייחסו לנסיגה בתמיכה הממשלתית במו"פ אמר חסון כי "אם תסתכלו על המו"פ לעומת התמ"ג – היינו באזור ה-2.5% עד 4%. אנחנו אמנם עדיין ראשונים בעולם, אבל כנראה שהדרום קוריאנים יעברו אותנו. ועדיין, הורדנו את ההשקעות הממשלתיות מתחת למסה הקריטית".

במהלך הכנס הציג חסון את חזונו לשנים הקרובות. "ב-20 השנה הקרובות, המשימה שלנו תהפוך לקשה ומורכבת יותר", אמר. "באינדיקטורים של חדשנות ומידע, אנחנו בחוד החנית וזה מאוד קשה לשמור על זה. באותה מידה, לא פחות חשוב להמשיך ולמשוך למעלה את שאר הכלכלה. בשנים האחרונות ההיי-טק צומח לאט יותר מהמשק. חייבים להביא את הפריון הגבוה לתעשיות חדשות. זה מה שמוזכר בחוק החדש, שננסה להעלות בכנסת הבאה. מטרות החוק לא השתנו והוספנו מטרה אחת: הגדלת הפריון. היא הייתה שם גם קודם אבל לא בצורה מפורשת, וחייבים להוסיף שתי מילים: פריון וחדשנות".

הוא אף התייחס לתפקידו כגוף ציבורי ביחס לתפקוד הסקטור הפרטי. "אני כופר ביכולת הממשלה לזהות נכונה מה הדבר הנכון הבא", אמר. "לממשלה אין יכולות עודפות על פני הסקטור הפרטי. מצד שני, אנחנו הרבה יותר טובים מהסקטור הפרטי בלנהל ולבלוע סיכונים. הרעיון שכסף ממשלתי יושב במקומות מסוכנים אינו מובן מאליו, אבל בארץ זה חלק מה-DNA שלנו".

בהמשך דבריו תיאר את תרומת לשכתו למשק ולתוצר בישראל: "דמיינו לעצמכם מכונה שאתם מכניסים לה מטבע ומהצד השני יוצאים 10 מטבעות. יש מכונה כזאת והיא נקראת המדען הראשי, וזה מוכח אמפירית. האימפקט הכלכלי הוא ההסתכלות שלנו. המשימה שלנו ל-20 השנים הבאות היא למצות את הערך הכלכלי ולקחת את הנכס הזה לשלב הבא".

חסון אף התייחס לרפורמה עליה שקד בחודשים האחרונים, במסגרתה אמורה הייתה לקום רשות לאומית לחדשנות. "חשבנו שנכון לשכלל את המודל, לשמר את הדברים הטובים בחוק המו”פ אבל ליצור גוף ממשלתי שהוא חדשני, נסייני: אם תוכנית לא עובדת – לסגור אותה. את כל הדברים האלה עוד נעשה. לא הרמנו ידיים ונמשיך לעשות ככל שביכולתנו כדי לתקן את חוק המו”פ", הוסיף.

"הקיצוץ בתקציב מנוגד למה שצריך להיעשות"

דובר נוסף באירוע היה פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים ובית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. גם הוא ציין את סוגיית התקציב הממשלתי המופנה למו"פ ואמר כי "החל מ-2003 בוצע קיצוץ משמעותי בתקציבי המדען הראשי, מסדרי גודל של יותר משני מיליארד שקלים בתחילת שנות ה-2000 ל-1.3 מיליארד, כאשר בפועל, התעשייה צמחה במונחים נומינליים ב-7%. זהו נתון שעומד בניגוד לדברים שצריכים להיעשות. בניתוח שערכנו בנתוני המו”פ של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצאה נקודה נוספת: כיום יש תוספת של 1.6 שקל בהוצאות המו"פ הפרטיות על כל שקל שהוציא המדען. מכאן שחלוקת הכספים לא מהווה תחליף, אלא תוספת".

עו"ד ברי לבנפלד, שותף בכיר במשרד יגאל ארנון ושות’, דיבר על השפעת חוק המו"פ על עסקות בינלאומיות. "חברה ששואפת להירכש חייבת להתכונן לאקזיט מבעוד מועד אל מול המדען, משום שאם לא תעשה כך, מעורבות המדען יכולה להוות מכשול בעסקה", ציין. "יש לקחת בחשבון שאין ארוחות חינם – אם לוקחים כסף מהמדען חייבים לעמוד בהתחייבויות. צריך להודיע על שינויים, לתת דו"חות, אם אתה מתכוון לייצר בחו"ל צריך ליידע על זה. אם הרוכש מבקש לייצר בחו"ל, המדען לא יכול לדעת עליו ולכן יש לעדכן גם על כך".

רו"ח איתי ז'טלני, שותף ומנהל תחום תמריצים גלובאליים ב-E&Y ישראל, דיבר על הרפורמות והשינויים להם החוק זקוק ותקועים בשל התנודות הפוליטיות. "ערב התפטרות הממשלה היו על שולחן הכנסת הרבה מאוד תהליכים לשינוי. כולם נעצרו", ציין. לדבריו, "במהלך השנים הקרובות נראה שינויים במערכת וצריך להיות ערניים למה שהולך לקרות. בסופו של דבר, לא משנה איזו ממשלה תהיה – השינויים יצטרכו להתרחש".

ז'יטלני ציין כי היזמים מוטרדים משני דברים מרכזיים: קבלת התמיכה הכספית מהמדען, תוך שמירה על האוטונומיה בתהליך קבלת ההחלטות בחברה. "יזמים לא רוצים הפרעה בניהול החברה וצמיחתה וזו נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון בעת פנייה אל המדען", אמר.