כל אנשי התוכנה
מפיצים, עיתונאים, אנליסטים ואינטגרטורים ביחד עם אנשי החטיבה של אינטל התקבצו בסביליה על מנת להקיף כמה שיותר חומר בנוגע למוצרי התוכנה החדשים של ענקית הטכנולוגיה ● עופר פרוסנר אסף כמה כותרות מעניינות
כנס Intel Software, שנערך באחרונה בסביליה ושהיה מיועד לשוק ה-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, כשהפעם הצטרפו גם נציגים מהודו), הפגיש מפיצים, עיתונאים, אנליסטים ואינטגרטורים ביחד עם אנשי החטיבה. הרעיון בקיום הכנס היה להקיף כמה שיותר חומר בנוגע למוצרי התוכנה החדשים של אינטל (Intel). האירוע הביא מספר כותרות מעניינות.
את היום פתח ג'יימס ריינסדיר, Director and parallel evangelist and senior engineer, שסיים את הרצאתו מקרה שקרה לו עם אחד הלקוחות של החברה, שבה הסבירו לו שאחת התוכנות לא עובדת כמו שצריך – ומספקת פעם אחת תשובה כזו ופעם אחת תשובה אחרת. ריינסדיר ואנשיו לא הבינו מה העניין, עד שהם הסתכלו על הקוד עצמו – וגילו שהקוד עצמו לא אחיד. להסביר את זה ללקוחות זה היה דבר אחד, אבל לגרום ללקוחות לקבל את זה – זה כבר משהו אחר. אפשר להגיד שמה שאינטל מבקשת לעשות עם המערכת החדשה שלה, הוא לפשט כמה שיותר את הממשקים, בין אם זה בכלים נוחים יותר לפיתוח ובין אם זה בתמיכה שמנסה להיות אבסולוטית מבחינת הפלטפורמות. אינטל לא יכולה לשלוט על המתכנתים, אבל היא רוצה לדאוג שסביבת העבודה שלהם תהיה כמה שיותר מסבירת פנים. "אנחנו עברנו למצב שבו יש לנו מספר פתרונות לכל בעיה, כי אנחנו מבינים שכל מפתח חושב אחרת", אמר ריינסדיר בסשן שאלות ותשובות בסוף היום, ואפשר להגיד שזה מסכם יפה את הפילוסופיה של החברה בה הוא עובד.
היינץ באסט היועץ הטכנולגי ההנדסי בחטיבת הפיתוח של אינטל (Intel), הכריז שהשיפורים בפראלל סטודיו 2016 (Parallel Studio) מאוד מעניינים. אחד מהם הוא העובדה שבאינטל כבר התחילו להתאים את התוכנה שלהם Windows 10, למרות שהגרסה החדשה של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט (Microsoft) כלל לא בשוק עדיין. באופן כללי, נראה שבחטיבת התוכנה של אינטל חושבים כל הזמן על מערכות הפעלה חדשות ואיך אפשר להתאים את התוכנה של אינטל אליהן.
גיל פז, מנהל לקוחות במאגרי תוכנה, הנציגה של אינטל סופטוור בישראל, אמר על המוצרים החדשים שאינטל הציגה: "מה שאינטל הציגה בכנס, מהווה שיפור בכל מה שקשור לסביבת העבודה של מפתחים. השנה הבאה, ברגע שהמוצרים יגיעו אל השוק, תהפוך להרבה יותר קלה בשבילם. באופן אישי, התרשמתי מאוד מה-Inde, שגרסת הפרו שלו מחולקת חינם, ואני בהחלט מחכה לשמוע מהלקוחות שלנו, מה ההתרשמות שלהם.
"כמו כן, אחד הדברים המעניינים שיש בכנס הזה, זה הפידבק שאינטל מקבלת מאיתנו, ובסופו של דבר, גורם למוצרים עצמם להשתפר, דבר שמהניסיון שלי לא קיים בכל חברה, אך באינטל מודגש באופן מיוחד".
כך יצא שבאסט נכנס מאוד חזק לסינטאקס של שפות תכנות ולקודים של המוצרים, בין השאר של C++ ושל Fortran, לנושא של איך לבנות את הקוד. בזמן ששורות קוד אמנם מיועדות לאוכלוסיה ספציפית מאוד, מה שיפה לראות היא הדרך שבה באינטל מבקשים לתת מידע על המוצר החל מהרמה העמוקה ביותר, הקוד והסינטאקס כאמור, ועד להסברים לגבי הרמה הגבוהה יותר, כמו שהסביר אלכס ווגרלה, יועץ טכנולוגי הנדסי ב- ב-Intel software and solutions group, שהסביר על INDE ועל הXDK של אינטל, שניהם כלים שמאפשרים פיתוח של אפליקציות לאנדרואיד ול Windows בצורה קלה מאוד, על מחשב. האספקט המעניין בערכות האלה (שניהם ניתנים להורדה בחינם) הוא האמולציה שניתן לעשות לאפליקציות המובייל, העובדה שלא צריך להוריד SDK נפרדים לכל אחת מפלטפורמות הפיתוח הנפרדות משום שהכל נמצא על ה-XDK. ווגרלה הסביר גם על האינטרנט של הדברים, שבשבילו ייעדה אינטל את ה-System Studio 2015.
כן, אינטל מנסה להיות אינקלוסיבית בכל מה שקשור לסביבות עבודה ולסביבות פיתוח, ואת הסיבות לכך אפשר היה להבין מג'אנל גרווין, CEO באוואנס דאטה קורפ (Evans Data Corp). המצגת שגרווין הציגה במהלך הרצאתה, הורכבה מטרנדים שעלו בסקרי מפתחים, התחום שבו מתמחה אוואנס. המפתחים נשאלו במהלך הסקרים והראיונות שנעשים איתם שאלות שונות העוסקות בגילם, מיקומם, ובעיקר נושאים מקצועיים -ביניהם הפלטפורמות עליהן הם עובדים ושפות התכנות בהן הם משתמשים.
שני דברים מעניינים במיוחד מההרצאה של גרווין היו העלייה הקרובה של Aipac – לפי גרווין, עד שנת 2019 יהיו יותר מפתחים בהודו מאשר בארצות הברית, וכמות המפתחים בכל אזור אסיה והפאסיפיק תהיה יותר מכפולה מזו שבצפון אמריקה למשל. דבר נוסף שמעניין, אך לא לגמרי לא צפוי, הוא העלייה הצפויה של שני תחומים עיקריים – האינטרנט של הדברים והביג דטה, בשניהם נרשמה עלייה גדולה ב-2014 גם בקרב כמות המפתחים שעוסקים בנושאים האלה, וגם בקרב המפתחים שמעוניינים או מתכננים לעסוק בהם.
פריטי מידע מעניינים נוספים, גם הם אולי קשורים לנושא, היה העובדה שהטרגט פלטפורם, הווה אומר, הפלטפורמה אליה מפתחים את התוכנות, עוברת שינוי. מצד אחד – הדסקטופ היה ונשאר הפלטפורמה המועדפת. מצד שני, אם משקללים ביחד את כל מוצרי המובייל (כמו סמארטפונים וטאבלטים, למשל) – עולה שכמות מוצרי המובייל, בטח ובטח אם מסתכלים על אינטרנט של הדברים ככאלה, תופסת את המקום הראשון בקטגוריה. דבר מעניין שני, שלגרווין לא הייתה סיבה למדוע הוא קורה – היה ירידה מפתיעה באחוז כמות המפתחים לאנדרואיד (Android) מתוך כמות המפתחים הכללית, מה שמצביע על התעניינות מחודשת לפיתוח iOS.
תגובות
(0)