מחקר מוכיח: אלימות רבה ברשת הישראלית

האלימות ברשתות החברתיות הפכה כבר מזמן לדבר ידוע לשמצה. מחקר חדש ממחיש עד כמה: בשנת 2014 הופצו ברשתות החברתיות בישראל יותר ממיליון פוסטים שכללו אלימות מילולית, קללות, שפה בוטה, ביטויי גזענות או קריאה לביצוע מעשה אלימות פיזי.

הדברים עולים ממחקר שערכו ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און, ושפרסם המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. המחקר נערך בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI.

דו"ח המחקר סוקר סוגיות בעולם התקשורת, בהן הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר היום התקשורתי, שימושי המדיה ושוק הפרסום, המחאות בתקשורת בנושא יוקר המחייה וניהול משברים ברשתות החברתיות. הוא עוסק אמנם בכל סוגי אמצעי התקשורת, אבל חלק ניכר ממנו מוקדש לרשת.

רק לשני שלישים מאזרחי ישראל יש גישה לרשת

על פי הנתונים, נכון לסוף 2014, יש גישה לרשת ל-5.6 מיליון ישראלים, שהם 67.5% מאזרחי ישראל. לארבעה מיליון מהם יש חשבון בפייסבוק (Facebook). בכל בית יש בממוצע חמישה מכשירים המחוברים לאינטרנט וזמן הגלישה במרכז הארץ (6.2 שעות ביממה) גדול משמעותית מזה שבפריפריה (4.3 שעות).

כמו כן, השימוש במחשבים נייחים הולך ומצטמצם, בפרט כשמדובר בבני 18-34. ככלל, רק 24% מקריאת החדשות באינטרנט ו-21% מהגלישה ברשתות החברתיות נעשות באמצעות מחשבים נייחים. הסמארטפונים והטאבלטים מככבים, עם 45% ו-48%, בהתאמה, כשהלפטופים באמצע (32% מקריאות החדשות ו-30% מהגלישה ברשתות החברתיות).

החוקרים מציינים סקר של בזק שנערך אשתקד ומעיד עד כמה האינטרנט מרכזי בחייו של הישראלי הממוצע. עולה ממנו כי הוא מקדיש 45% משעות הפנאי שלו לאינטרנט, בהשוואה ל-18% בלבד לחברים או למשפחה. הטלוויזיה משתרכת מאחור עם 12%, באותו השיעור עם הספרים, המוזיקה והתחביבים (שלושתם ביחד).

38% ציינו כי הכירו חברים חדשים באמצעות האינטרנט ו-32% גלשו ומצאו בני זוג, בהשוואה ל-17% בדרך ה-"מסורתית" והישירה – היכרות בצבא, באוניברסיטה או בעבודה. מדובר במהפך בולט, שכן לפני חמש שנים, 6% בלבד הכירו בני זוג בעולם הווירטואלי ו-39% – בעולם הפיזי.

העיתונים התמקדו בלפיד, הרשת – בנתניהו

כצפוי, ולמרות הבולטות של הנושא הכלכלי-חברתי, סדר היום התקשורתי בכלל והאינטרנטי בפרט התמקד ביותר מחמישית מהשנה בנושאי ביטחון, בעקבות חטיפת שלושת הנערים ורציחתם, מבצע צוק איתן וירי הרקטות לעבר חלקים נרחבים מהמדינה. אולם, אמצעי התקשורת לא זנחו את יוקר המחייה וגם הוא זכה לנפח סיקור לא קטן.

המחקר אף מראה הבדל בולט במושאי הסיקור בין התקשורת המודפסת לרשת: בעוד שהעיתונים התעסקו השנה בשר האוצר (כיום לשעבר), יאיר לפיד, יותר מאשר בראש הממשלה, בנימין נתניהו, המגמה באינטרנט הייתה הפוכה. הדברים אמורים לגבי העיתונות האינטרנטית ובאופן בולט יותר בכל הנוגע לתוכן הגולשים.

החוקרים אף מתייחסים לנושא המסחר המקוון ומצטטים מחקר של PayPal ממנו עולה כי הישראלים אוהבים לקנות ברשת – אבל מאתרים בינלאומיים, בעיקר מארצות הברית ומסין. ההוצאות על פרסום באינטרנט עלו ב-2014 והיוו 22% מכלל עוגת הפרסום הישראלית – 1% בלבד פחות מאשר העיתונות המודפסת. קרוב לוודאי שב-2015 יחול מהפך, שזו תהיה השנה שבה יעקוף הפרסום באינטרנט את העיתונות המודפסת ויעלה למקום השני – אחרי הטלוויזיה.

נתון בולט נוסף מראה כי שיעור החדירה של הטלפונים הסלולריים בישראל ב-2014 עמד על כ-95%.