הפרלמנט האירופי נגד תיקונים בנטרליות הרשת

סדרה של תיקונים שנועדו להסדיר שוויוניות ביחס לתעבורת רשת האינטרנט נדחתה ברוב קולות על-ידי הפרלמנט האירופי. תומכי נטרליות הרשת, שתבעו שהתעבורה באינטרנט תזכה ליחס זהה מצד כל רשתות התקשורת, כבר ביקרו את ההחלטה ויצאו נגדה. אז מי צודק ולמה למעשה בחר הפרלמנט האירופי להצביע נגד?

המושג "נטרליות הרשת" נולד בארצות הברית בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ונועד לתאר מצב רצוי או אפילו אופטימלי בתעבורת האינטרנט. נטרליות הרשת שואפת לכונן תיקון במקובל כיום בקרב אחדות מספקיות האינטרנט הנוהגות להתערב, להגביל ואף לחסום את מהירותם של פרוטוקולי תקשורת מסוימים. הסיבות להתערבות זו הן ככל הנראה ניסיונות לחבל או להפריע לשירותי הספקיות המתחרות, וכן חיסכון במקרים של תפיסת רוחב פס ניכר שאינו מספק רווח נוסף.

על-מנת להבין את ההתנהלות הזו לאשורה, ניתן להתבונן על המקרה של הגבלת קצב העברת הנתונים בפרוטוקולי שיתוף קבצים כמו BitTorrent. עוד דוגמה אופיינית להפרת נטרליות הרשת היא האטה מכוונת בהעברת נתונים מאתרים השייכים לחברה מתחרה אל לקוחות הספקית.

באופן כללי, בפיקוח על נטרליות הרשת מדובר על ניסיון לנטרל את רצונן של אחדות מספקיות האינטרנט למנף לכדי רווחים את שליטתן בתשתית הרשת באמצעות גביית כספים מבעלי אתרים בתמורה למתן העדפה בהקצאת רוחב הפס.

העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים באינטרנט

נטרליות הרשת הוא אם כן עקרון ביישום רשתות התקשורות אשר קובע שאסורה העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים באינטרנט. רשת נייטרלית היא רשת תקשורת שניתן לחבר אליה כל סוג של ציוד מתאים, שיפעל בכל תקן מתאים, ולקבל בה שירות ללא הבדל בין הפלטפורמות שעליהן מושתתים אתרים או שירותים שונים. רשת נייטרלית אינה מגבילה בשום אופן ומקרה את התוכן המותר, וכן אינה מפלה לרעה סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר באמצעות הגבלת מהירות או כל הגבלה אחרת.

המצדדים בנטרליות הרשת מציגים אידאולוגיה ליברלית וטוענים כי פגיעה בנטרליות אינה הוגנת בבסיסה ומהווה הפרה של הרעיון המהותי שרשת האינטרנט אינה שייכת לאף גורם ומהווה משאב חופשי לתועלת כלל האנושות. אל התמיכה בצורך בנטרליות הרשת חוברות גם מפעילות אתרים גדולים כמו אמזון (Amazon), גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft). חלק מהחברות מנסות לקדם את נטרליות הרשת באמצעות שדלנות המעודדת חקיקה בנושא.

ומי מעוניין בשליטה במידע והתערבות באספקתו לגולשים? חלק מממשלות העולם מעוניינות, באופן לא מפתיע, בשליטה על המידע העובר ברשת, וזאת על מנת לבצע צנזורה. מצדדים נוספים בסינון המידע העובר באינטרנט טוענים שיש צורך לשלוט במידע לצורך הגבלת הפצת תוכן פוגעני כמו תכנים פדופיליים, גזעניים, טרוריסטים וכדומה ברשת. בנוסף, גם ספקיות האינטרנט הגדולות טוענות שמכיוון שהן שהניחו את התשתית בעבור הרשת ועשו זאת על חשבונן, זכותן המלאה להשתמש בתשתית שלהן כך שיובטחו להן רווחים, וזאת ללא התערבות הרשויות.

כתוצאה מכל אלו הופך הוויכוח על נטרליות הרשת לכזה החורג ממסגרת אידאולוגית בלבד, והופך בפועל לקרב ענקים שבו מעורבים אינטרסים שונים וכסף גדול – מאות מיליארדי דולרים.

"צפוי שתוצאות ההצבעה היו כפי שהן"

המצב הקיים כבר כיום – במדינות אירופה, סלובניה, הולנד ופינלנד, קיימים כבר לא מעט חוקים המבטיחים את נטרליות הרשת. בארצות הברית נקבעו בחודש פברואר השנה מגבלות מסוימות (שיש המגדירים אותן ככללים נוקשים) על פגיעה בנטרליות הרשת. במדינות אחרות, כדוגמת הודו, אין שמירה על הנטרליות ברשת כלל.

הפרלמנט האירופי התכנס לאחרונה בניסיון להחליט האם להגביר את הרגולציה המסדירה את נטרליות הרשת ביבשת. רוב ברור של נציגי האיחוד האירופי הצביע נגד התיקונים לחקיקה, שנועדו לחזק את השמירה על נטרליות הרשת.

"היה זה אך צפוי שתוצאות ההצבעה היו כפי שהן", אומר ד"ר כריס מרסדן מאוניברסיטת ססקס, מומחה בריטי לענייני חקיקה. מרסדן מסביר את היעדר ההפתעה מבחינתו בכך שהדבר נובע מהעובדה שרוב המפלגות המיוצגות בפרלמנט האירופי תומכות כבר בחקיקה שגובשה ללא התיקונים החדשים.

הביקורת על ההצבעה כנגד התיקונים לנטרליות הרשת שונות – מיכאל ת'ורר, חבר פרלמנט מגרמניה, סבור למשל שההחלטה מצערת ושהחקיקה שכן התקבלה אינה מספקת הנחיות ברורות לשמירה על נטרליות הרשת. המתנגדים לדחיית התיקונים מצביעים על כך שהחקיקה הקיימת, למשל, אינה מונעת בהכרח "מסלולים מהירים" ו"מסלולים אטיים" – מצב המאפשר לחברות לשלם כסף לספקית כדי לזכות בקצב מהיר ללקוחותיהן. בעיה נוספת שהחקיקה הקיימת לא נותנת עליה את הדעת נקראת Zero Ratings, תופעה שבאה לידי ביטוי למשל בבלגיה שבה חברות מובייל מסוימות מאפשרות ללקוחותיהן גלישה בפייסבוק (Facebook) ובטוויטר (Twitter) מבלי לכלול את הדבר בחבילת הגלישה של הלקוח, או במלים אחרות, בחינם. דבר זה עלול להיות תוצר של קבלת כספים המטים את נגישותם של אתרים או אפליקציות מסוימים לטובת ענקיות תקשורת בעלות יכולות כספיות רבות יותר.

היכולת של אירופה להוביל בתחום הכלכלה הדיגיטלית בסכנה

טים ברנס-לי, מי שנחשב כ"ממציא האינטרנט", מביע גם הוא את דעתו בעד התיקונים. "בלי התיקונים, נמצאים החדשנות, חופש הדיבור, הפרטיות, וגם היכולת של אירופה להוביל בתחום הכלכלה הדיגיטלית בסכנה", כתב ברנס-לי בבלוג שלו.

אל עמדתו של ברנס-לי מצטרפות גם חברות גדולות כמו נטפליקס (Netflix), רדיט (Reddit), קיקסטארטר (Kickstarter), וימאו (Vimeo), סאונדקלאוד (Soundcloud), פורסקוור (Foursquare) ואחרות – שלא כולן מעוניינות להיחשף כנראה בשל העובדה שכולן נחשדות, מן הסתם, בעמדה בשל אינטרסים זרים. החברות שלחו מכתב לנשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, בבקשה שהפרלמנט יקבל את התיקונים. ברברה ואן שוויק, פרופסורית מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית שעזרה בניסוח המכתב, אמרה ל-BBC שהיא מאוד מודאגת לגבי עתיד הסטארט-אפים האירופים והחדשנות ביבשת ללא התייחסות ראויה לנטרליות הרשת.

ואולם בין השאר נשמעים גם קולות מומחים הסבורים שהאינטרנט בהווה שונה משהיה פעם, ושלאור העלות הגבוהה במיוחד של הקמת רשתות ותחזוקתן כיום אי-אפשר לצפות מספקיות שירותי אינטרנט לעשות את עבודתן מבלי להרוויח ממנה כראוי.

החקיקה שהתקבלה בנושא נטרליות הרשת עד כה תתורגם להנחיות מדויקות כדי לאפשר לאכוף את התקנות, והדבר אמור לקרות כנראה בתוך תשעה חודשים. סימני שאלה שונים עומדים כעת בכל הנוגע להולנד, פינלנד וסלובניה, שם כבר קיימים חוקים בנושא ולא ברור אם אלו ישונו או יישארו על כנם.