"לימוד מכונה ועיבוד שפה טבעית – חיוניים לפיתוח האינטרנט של הדברים"

"ההבטחה באינטרנט של הדברים היא לחבר אותנו טוב יותר – מהעבודה ועד לסלון בבית. כדי לעשות זאת יש צורך בעיבוד כמות עצומה של נתונים, כזו שהעולם לא ראה עד כה, לחבר את המידע המובנה והלא מובנה ולהפיק ממנו המלצות לקבלת החלטות. צריך להפיק מהמידע הגיון שכל אחד יוכל להבין ולפעול לפיו. לכן, לימוד מכונה ועיבוד שפה טבעית חיוניים לפיתוח האינטרנט של הדברים", אמרה הארייט גרין, סגנית נשיאת יבמ (IBM) ומנהלת חטיבת האינטרנט של הדברים בחברה.

גרין אמרה את הדברים בכנס Wow (ר"ת World Of Watson) בלאס וגאס. היחידה שאותה היא מנהלת נשענת על היכולות של ווטסון (Watson) במחשוב קוגניטיבי, ב-Big Data ובניתוח אנליטי.

לדבריה, "ב-20 השנים האחרונות הצליחה החברה האנושית להפוך את ההיסטוריה לדיגיטלית, לעשות לה 'ויקיזציה' (מלשון ויקיפדיה – א"ב). השלב הבא הוא למצוא סדר בים הנתונים כדי להפיק תובנות. כמות הנתונים גדלה במהירות: בשנת 2025 יהיו 29 מיליארד דברים מחוברים לרשת והעיסוק סביבם יניב שוק של 11 טריליון דולר".

"לימוד מכונה הוא הבסיס של כל תבונה מלאכותית, כי הוא מאפשר למחשבים ללמוד מבלי שאנשים יתכנתו אותם", ציינה גרין. "בהקשר של ווטסון, המשמעות היא שהוא יוכל לנהל כמות אדירה של תהליכים שונים. הוא יבין מתי מוצר או מכשיר עלולים להתקלקל ויוכל לבצע תחזוקה מתמדת".

רכב בהדפסה תלת ממדית

"עיבוד שפה טבעית הוא יותר מדרך חכמה לתקשר עם מחשבים. זהו שינוי משמעותי ביכולות התקשורת עם המחשבים, שישנה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם העולם הפיזי שמקיף אותנו", אמרה.

כדוגמה נתנה גרין את הרכב האוטונומי המודפס בהדפסת תלת ממד אולי (Olli). בהדגמה נשמע קולו של אולי אומר: "אני רואה 12 נוסעים בתחנה".

"אולי יכול לענות על כל שאלה של נוסעים כמו נהג בשר ודם, ואפילו יותר – משאלות שנוגעות להגעה ליעד ועד להמלצה על הצגות, הצעה להסיע אליהן ואפילו התראה ללבוש משהו חם כי יהיה קריר בערב", הוסיפה.

גרין הציגה גם את ריטה – לוח ישיבות קוגניטיבי שפותח על ידי יבמ ו-Ricoh. הלוח קולט את מה שמדברים בישיבה ויכול להעביר את התוכן שלה בשפה של המשתתפים. היא ציינה כי כיום נמצאים בשימוש 84 לוחות כאלה – כולם במינכן, ובעתיד יהיו מיליונים של לוחות שיוכלו להתחבר.

"האינטרנט של הדברים הוא שוק בצמיחה", הוסיפה. "לראייה, יבמ השקיעה 23 מיליארד דולר במטה ווטסון במינכן ונמצאים בו יותר מ-1,000 המוחות הטובים ביותר שלנו. אנחנו כבר רואים השפעה בשלושה תחומים: בדרך שבה אנחנו מתכננים מוצרים חדשים, מייצרים אותם וצורכים אותם".

"חשוב שנחשוב על האינטרנט של הדברים כמו שאנחנו חושבים על האינטרנט עצמו – כפלטפורמה ששולחת ומקבלת כמות עצומה של מידע מאנשים למכשירים, ממכשירים לאנשים ובין מכשירים", אמרה גרין.

לסיום היא התייחסה לאבטחת האינטרנט של הדברים. "כל מכשיר המחובר לרשת מייצג נקודת כניסה שיש בה פוטנציאל לפגיעות וההאקרים מנצלים פגיעויות במכשירי הקצה. הקוגניטיביות תוכל להגן על מערכות אינטרנט של הדברים ועל הנתונים שנמצאים בהן", ציינה.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.