"התלמידים של היום הם ילידים בעולם הדיגיטלי ואנחנו המהגרים"

"מורים שמאפשרים שיתופיות בתהליכים של ניהול חקר, לא משתמשים בטכנולוגיה למען הטכנולוגיה – ולפדגוגיה יש מרכיב משמעותי", כך אמרה גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים ומתמטיקה במזכירות הפדגוגית, משרד החינוך.

גילמור קשת אמרה את הדברים בפאנל שחתם את כנס EduTech 2017, ועסק בקשר שבין חינוך וטכנולוגיה ובו השתתפו נציגים ממוסדות חינוך ומהאקדמיה שהיו שותפים לניסויים בהכנסת טכנולוגיות שונות לחינוך.

לדבריה, "אומרים שהתלמידים של היום הם ילידים בעולם הדיגיטלי ואנחנו המהגרים. אבל זה נכון חלקית. הם ילידים רק בשימוש בטכנולוגיה לצרכי לייף-סטייל. הם לא יודעים מה לעשות עם טכנולוגיה בחינוך, ואז באים המורים עם טאבלטים שקיבלו באמצעות קרן אתנה. המורים מובילים אותם דרך תהליכי חקר, פרקטיקות מדעיות, נתונים כמותיים".

"באגף למדעים אנחנו עוסקים בתחומי המדעים השונים מ-א' עד יב'. אנחנו בוחנים את תכני תוכנית הלימודים ואחראים להתפתחות המקצועית של המורים".

ברמה הראשונה, אמרה קשת-מאור, "אנו מפתחים את הוראת התוכן המדעי באמצעות המחשות, סימולציות אינטראקטיביות שמאפשרות לעשות מניפולציה על ממצאים ותופעות ולחלץ מהם נתונים ומסקנות. הרמה הבאה היא ההוראה של הפרקטיקות המדעיות, שבמהלכן מורה מנהל תהליך של חקר עם כיתה שלמה – אתגר מאוד גדול".

העתיד – תיכון וירטואלי?

"כמורה מצאתי שהדרך היחידה ללמד ילדים בכיתה מגוונת היא באמצעות סביבות ממוחשבות המאפשרות שיתופיות. בהתחלה זה היה באמצעות אתרי ויקי ו-Google "Docs.

הרמה השלישית, אמרה קשת-מאור, "באה לידי ביטוי בהיבטים הארגוניים שנובעים מהמחסור במורים למדעים, בעיקר בכימיה, אבל גם בפיזיקה ובמתמטיקה ואפילו בביולוגיה מתחיל להיווצר מחסור במורים".

"יש לנו קבוצות בעיקר בפריפריה של מספרים קטנים של תלמידים, שרוצים ללמוד מדע ואין להם אפשרות – או כי אין מורה, או כי הקבוצה קטנה מדי, והדרך להתמודד עם זה היא לכוון אותם לתיכון וירטואלי בו יוכלו ללמוד פיזיקה, מתמטיקה או כימיה ברשת – תהליך שמנוהל על ידי מכון דוידסון שמשלב גם הגעה של התלמידים למעבדות – כי לא כל דבר אפשר לעשות במעבדות וירטואליות, אבל כל שאר הלמידה נעשית בדרך חלקה ועצמאית שמאפשרת לתלמידים בפריפריה".

"כל שלושת המרכיבים: התוכן, התארגנות המורה עם תהליכי החקר והתארגנות מערכת החינוך עם לימודי המדעים, מסתייעים בצורה חיונית וקריטית בטכנולוגיה".

"האתגר הגדול ביותר שלנו במערכת החינוך בתחום המדעים והמתמטיקה במיוחד הוא הפערים – פערים מאוד גדולים", אמרה קשת-מאור. "גם מגזריים, אבל גם סוציו-אקונומיים. הייתי רוצה שלכל ילד במערכת החינוך תהיה הזדמנות שווה, ואם יהיו בפניו או בפניה אמצעים טכנולוגים כמו ברשויות במרכז – עשינו את שלנו".

"האמצעים יכולים לאפשר למורים ללמד בכיתות הטרוגנית בקבוצות. הטכנולוגיה הזה הבסיס שמאפשר זאת. אני פונה למפתחים – כוונו את המהלכים לשם. זה יקדם את כולנו".

איריס וולף, משנה למנכ"ל פדגוגיה, World ORT. צילום: ניב קנטור

איריס וולף, משנה למנכ"ל פדגוגיה, World ORT, אמרה כי "קיימת היום הצפה בתוכניות שמשלבות מדע, טכנולוגיה וחדשנות, וצריך לבחור במשורה. זמן התלמיד וזמן המורה הם המשאב הכי יקר. כמות התוכניות ביחס לכמות בתי הספר גדולה. צריך להחליט במה בוחרים ואיך להכניס את ההטמעה".

לדבריה, "לקראת מבחני פיזה לשנת 2018 שיעסקו בקיימות, נארגן קבוצות לימודים משותפות מהארץ ומחו"ל. לשם כך בנינו סביבה טכנולוגית עם מעבדות וירטואליות מגוונות שממזערות את הפער גם מבחינת מרחקים. הטכנולוגיה שלנו מדמה ככל שניתן את עולם העבודה באמצעות עבודה בצוות על פתרון בעיה אמיתית בתוך סביבה טכנולוגית. המורים שותפים בבחירת התוכן, ומשתתפים בתהליך בתיאום עם תוכנית הלימודים".

הטכנולוגיה מאפשרת לכל מורה להיות סופרסטאר

פרופ' שמעון שוקן, דיקן ומייסד בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה, ומייסד-שותף של תוכנית "עשר אצבעות", אמר כי "אני מלמד קורס חינמי באינטרנט ועד כה לקחו אותו מעל 100 אלף אנשים בכל העולם. זה בערך פי 1,000 ממה שאני מלמד בשנה אחת באקדמיה. מורים מן השורה יכולים ללמד כמו סופר-סטארים".

פרופ' שמעון שוקן, דיקן ומייסד בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. צילום: ניב קנטור

"לפני כמה שנים הקמתי חברה בשם עשר אצבעות המפתחת משחקונים שמלמדים מתמטיקה. היום משתמשים בה כרבע מיליון תלמידים בישראל, ומורים משתמשים בה כדי ללמד מתמטיקה בצורה מגניבה המאפשרת ללמד ברמה הכי גבוהה שאפשר, כי את התוכנה פיתחו פרופסורים למטמיקה, מומחים לחינוך, אמנים, אנשי אנימציה".

"כל תלמיד מקבל מהתוכנה משימות אחרות. אם התלמיד מתבקש לחבר שברים והתוכנה רואה שהוא לא יודע איך לעשות מכנה משותף, התוכנה עוצרת ולוקחת אותו מעט אחורנית כדי ללמוד מכנה משותף".

לדברי שוקן, "מתמטיקה היא המלכה והשפחה של המדעים האחרים – מתמטיקה היא גם החסם לכל המדעים האחרים. ילד ששונא מתמטיקה בכיתה ג' ילמד משפטים או מנהל עסקים ויהיה לו אנטגוניזם לכל מקצוע כמותי אחר. גם בגן ילדים צריך ללמד מתמטיקה כדי לפתוח אופציות שהיו סגורות בשבילם".

פרופסור נאוה בן-צבי, יו"ר הועד המנהל של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. צילום: ניב קנטור

פרופ' נאוה בן צבי, יו"ר הועד המנהל של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, שהנחתה את הפאנל, סיפרה כי בתחילת הדרך היו רבים שחשבו הדבר מיותר. "בשנת 1994 החלטנו באוניברסיטה העברית להשתמש באינטרנט כפלטפורמה ללימודים בשפה העברית והקמנו את אתר סנונית. הסלוגן שלו היה 'לעוף מעבר לדמיון'. כמה שנים אחרי זה, בנינו בית ספר וירטואלי ראשון בארץ – אביב, שהיה שייך לאוניברסיטה העברית ולאורט. נשיא האוניברסיטה העברית צעק עלי 'איך את מכניסה משהו לא אקדמי'. שנתיים אחרי זה קיבלתי את פרס החדשנות".

"המורה לא מיותר. יש לו תפקיד חדש: לחבר, להזיז ולשנות". סיכמה פרופ' בן צבי.