"למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות: מקצוע ההוראה לא ייכחד"

"תפקידו של המורה ישתנה: הוא לא רק יעביר ידע לתלמיד, אלא סביבת העבודה תהפוך להיות שיתופית, וכל אחד מהגורמים בה, כולל התלמידים, ישתף ידע עם הגורמים האחרים", אמר אביב ברוסילובסקי, מנכ"ל טכום אלקטרוניקס

אביב ברוסילובסקי, מנכ"ל טכום אלקטרוניקס. צילום: ניב קנטור

"מקצוע ההוראה לא ייכחד, על אף ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום החינוך. גם בשנים הבאות, המורה יישאר בכיתות, אלא שתפקידו ישתנה. לא עוד נראה רק את המורה מעביר ידע לתלמיד, אלא סביבת העבודה במערכת החינוך תהפוך להיות שיתופית, וכל אחד מהגורמים בה, כולל התלמידים, ישתף ידע עם הגורמים האחרים", כך אמר אביב ברוסילובסקי, מנכ"ל טכום אלקטרוניקס.

ברוסילובסקי קלי דיבר בכנס MULTIMEDIA AVTLV 2017. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לפני ימים אחדים באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות יותר מ-1,000 איש. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, וגידי רחמים, מנכ"ל מינגו.

הרצאתו של ברוסילובסקי התקיימה תחת הכותרת "מולטימדיה בחינוך והדרכה – מגמות, דוגמאות, עתיד". הוא הסביר כי החברה מציעה מערכות טכנולוגיות לעמדות של מורים ומרצים. היא פרושה ביותר מ-27 מדינות בעולם ובין לקוחותיה ניתן למצוא ארגונים מכל הגדלים. הבולטים מבין הלקוחות הישראליים הם האוניברסיטה העברית, צה"ל, הסוכנות היהודית, מכללת ספיר, מכללת עמק יזרעאל, כפר הנוער ויצ"ו קנדה נהלל והמכללה האקדמית על שם קיי בבאר שבע.

הוא נתן סקירה קצרה של ההתפתחויות בתחום החינוך לאורך ההיסטוריה – ממציאת כתבי היד הראשונים והמצאת מכונת הדפוס, ועד למהפכת האינטרנט בכיתות והכיתות האינטראקטיביות. "כיום אנחנו נמצאים בעידן של כיתות ה-Flipped, הכיתות ההפוכות. יש מספר סביבות לימוד והמורה הפך להיות יותר מנחה. הלימוד הוא פחות פרונטאלי והמורה יותר עובר בין קבוצות, מנחה ועוזר לתלמידים להתקדם בעצמם".

עו"ד אייל ברוק. צילום: ניב קנטור

עו"ד אייל ברוק. צילום: ניב קנטור

לדברי ברוסילובסקי, "סביבת העבודה המודרנית במערכת החינוך כוללת מערכות הדמיה, ומדפסות תלת מימד לכל תלמיד ולכל כיתה. כמו כן, הולכת ומוטמעת במוסדות החינוך הטכנולוגיה הביומטרית, במגוון שימושים, כגון נוכחות בכיתות. טכנולוגיה נוספת שמשתלבת בעולם החינוך היא ההולוגרמה".

זכויות יוצרים על קצה המזלג

עו"ד אייל ברוק דיבר על טכנולוגיות מתקדמות והגנה על קניין רוחני בעידן הדיגיטלי. הוא ציין כי "קיימת הגנה על ארבעה סוגים של יצירות: ספרותית (כולל מחשב), מוזיקלית, דרמטית וכלכלית. זכויות היוצרים ניתנות עד 70 שנים אחרי מות היוצר: עד פטירתו הן שייכות לו ולאחר מכן – לקרובי משפחתו".

הוא ציין הגנות שונות על זכויות יוצרים, למשל על סימני מסחר. לדברי עו"ד ברוק, "סימני מסחר הם כלי רב חשיבות לעסק, שעוזר לבדל אותו מעסקים אחרים ולשמור על הזיהוי והבידול למשך 10 שנים, עם אפשרות להארכה. רישום סימן המסחר מאפשר אך ורק לבעליו להשתמש בו".

הגנה נוספת נקראת מדגם, והכוונה היא להגנה על עיצוב מוצר תעשייתי, חדש או מקורי. זו, לדבריו, ניתנת לתקופה של חמש שנים, שניתנות להארכה פעמיים נוספות, עד 15 שנים. הוא אמר כי "יתרונות המדגם הם שמדובר בכלי שיווקי אפקטיבי, הרתעה משפטית, רישום מהיר ועלויות נמוכות".

ברוק ציין גם את הפטנטים ואמר כי "ההגדרה של פטנט היא אמצאה בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה ויש בה התפתחות משמעותית. התוקף של כל פטנט הוא 20 שנים. פטנטים הם נכס רב ערך לארגונים, שמקפיץ את השווי שלהם דרמטית. ישראל נחשבת מעצמת פטנטים".

לסיכום אמר ברוק כי "חשוב שארגונים ישמרו על זכויות היוצרים שלהם, כדי שהנכסים שלהם לא יהיו מועתקים וכדי שיישמרו היתרונות שיש להם באותם הנכסים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים