הקלדה מהמוח – אבן בדרך להשתלטות מלאה של האח הגדול
החברות הגדולות רוצות לדעת מה אנחנו חושבים, ופייסבוק הצהירה על פיתוח טכנולוגיה בתחום ● זה מעלה שורה של שאלות מטרידות לאן יגיע המידע שייאסף מהמוח שלנו, האם הרגולציה תשמור עלינו ומה צריך לעשות כדי שלא יבוצע בפיתוח שימוש לרעה
פייסבוק (Facebook) חשפה בוועידת המפתחים שלה, שנערכה בשבוע שעבר, פיתוח שמשום מה לא ראיתי לו הדים רבים בתקשורת הישראלית: החברה ציינה שהיא עובדת בימים אלה על כלי שיאפשר לנו להקליד מהמוח.
איך זה עומד לעבוד? התוכנית של החברה היא להשתמש בהדמיה אופטית (Optical imaging) כדי לסרוק את המוח שלנו 100 פעמים בשנייה, על מנת לקלוט מה אנחנו "אומרים" בו ולתרגם את הדברים לטקסט. למעשה, בפייסבוק רוצים להגיע בתוך שנתיים להקלדה של 100 מילים בדקה – פי חמישה מכמות המילים שאנחנו מקלידים כיום בסמארטפון.
זאת לא הפעם הראשונה שבה מדובר על כך שמכשירים ופיתוחים אלקטרוניים יוכלו לקרוא וללמוד את הגוף שלנו. חלק מהמכשירים קיימים כבר כיום – למשל אפליקציות שיכולות ולהפיק נתונים בריאותיים מהגוף שלנו – וחברות רבות עובדות על פיתוחים נוספים. אלא שהפיתוח שעליו הכריזה פייסבוק הוא צעד חשוב ומסוכן בדרך שעלולה, אם לא ילכו בה נכון, להוביל להתרחשותם של חזונות בלהות. שהרי אם הפיתוח של פייסבוק יוכל להקליד את מה שאנחנו חושבים, הרשת החברתית הגדולה בעולם, בעלת המשאבים הכספיים העצומים, תוכל לדעת בבירור מה עובר בראשנו ומי יודע מה היא תעשה עם המידע הזה.
יש חשש סביר שזה לא יסתיים בהתאמת מוצרים על פי המחשבות שלנו – דבר בעייתי לכשעצמו. סביר להניח שאם פייסבוק תצליח בכך, חברות אחרות ילכו בעקבותיה ויגיעו למקומות דומים, או אף מעבר. שלא לדבר על כך שהיא תהיה מעוניינת להפיק מהנתונים האלה רווח כספי, על ידי שיתופי פעולה – ושיתופי נתונים – עם חברות אחרות.
לווסת את הטכנולוגיה
שערו בנפשכם מקרה שבו פייסבוק, או כל גורם אחר שהוא, קולטת שאנחנו חושבים בצורה שלילית על מוצר מסוים, שהחברה שמייצרת אותו היא שותפה של פייסבוק ושהיא מעבירה לה את המידע הזה. או אז, אותה חברה תוכל לשווק לנו באגרסיביות, שלא לומר בשטיפת מוח, את המוצר המדובר ואת יתרונותיו.
במקרה הזה מדובר על שימוש מסחרי, אבל יהיה חמור הרבה יותר אם וכאשר התוצרים של המכשירים הללו, שיקראו את המוח שלנו, יגיעו לגורמים פוליטיים או מודיעיניים. מה יקרה אז? האם אנחנו באמת רוצים שהצד הפוליטי היריב לנו ידע מה אנחנו חושבים עליו – ולא מעזים להביע ברשתות החברתיות, למשל? האם אנחנו רוצים שגופי מודיעין – ישראליים או גופי אויב – ילקטו ממצאים מהמוח שלנו? מי ערב שכל השימושים במכשירים ובטכנולוגיות הללו, לכשיסתיים פיתוחם, יהיו לגיטימיים? ומהם בכלל שימושים לגיטימיים בהקשר זה?
שאלות רבות עולות מהנושא הזה ומהפיתוח החדש שעליו הכריזה פייסבוק. את הטכנולוגיה, כך נראה, אי אפשר לעצור, אבל בהחלט אפשר – ואף רצוי – לווסת אותה. לבצע בה פעולות רק לדברים טובים, כמו שיפור החיים שלנו.
הייתי רוצה לתלות את כל זה ברצון הטוב של החברות והיזמים, אבל הם מונעים על ידי שורת הרווח הכספי, ולא תמיד ניצבת לעיניהם שורת הרווח לאנושות, בכל אופן לא במקום גבוה. הייתי גם רוצה שלחילופין, או לצד המגזר הפרטי, תפקח על כך הרגולציה. אלא שכמו במקרים רבים, סביר להניח שגם כאן הפיתוחים הטכנולוגיים יעקפו אותה והרבה לפני שהרגולטורים יתחילו להבין איך מונעים מחברות שימוש לא לגיטימי במידע שמגיע ממכשירים אלה, הן כבר יהיו עמוק בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות יותר.
אז מה עושים? קודם כל, מסרבים להשתתף בניסוי. לא קונים מוצרים או לא מצטרפים לשירותים שיכולה להיות בהם פגיעה בפרטיות במידה כזאת, הרבה יותר מזו שיש בשירותים שניתנים כיום, ולא משתמשים בהם. דבר שני, מייעלים את הרגולציה, מתעלים אותה להתעסק רק במקומות הנכונים, להתחדש כל הזמן, לנסות לזהות את מגמות השוק ולהגיע למטרות של החברות במקביל אליהן, או אולי אפילו לפניהן. בנוסף, מפסיקים את ההתברברויות הביורוקרטיות של הרגולציה ומייעלים את אופן הפעולה של המנגנון שלה. האם זה יקרה? קשה לי להאמין – לא בארץ ולא בחו"ל. יש יותר מדי גורמים אינטרסנטיים ושינויים ארגוניים שצריך לעשות. בינתיים, החברות ימשיכו לדהור בחופשיות, או לפחות כמעט בחופשיות, אל עבר הפיתוחים המטרידים האלה.
תגובות
(0)