"המטרה: לגרום לעוד נשים ללמוד את מקצועות ההנדסה"

"הנתונים מראים שילוב נמוך, של 25% בלבד, של נשים בלימודי תואר ראשון במקצועות ההנדסה, ו-23% בלבד בתואר שני. המטרה היא להעלות את המספר הזה ולגרום לעוד ועוד נשים ללמוד את המקצועות הללו במוסדות האקדמיים. הדבר יסייע לשוויון המגדרי ולצמצום המחסור בכוח אדם בתעשייה", כך אמרה פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (ר"ת הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה).

פרופ' זילברשץ דיברה בכנס השני לפיתוח ההון האנושי הלאומי בהנדסה, שהתקיים אתמול (ג') במכללת אפקה בתל אביב. בכנס לקחו חלק נציגים בכירים של חברות בתעשייה, קצינים ומפקדי יחידות בצה"ל, אנשי אקדמיה ונציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים. אורח הכבוד של האירוע היה אמור להיות שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אולם הוא נעדר ממנו עקב ביקורו בארץ של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

בדבריה ציינה פרופ' זילברשץ כי "אומרים שהמצוינות נמצאת באוניברסיטאות אבל זה לא בלעדי – היא נמצאת גם במכללות. הנתונים מראים שיש מכללות אקדמיות להנדסה שבהחלט מתחרות באוניברסיטאות בתנאי הקבלה לסטודנטים במקצועות ההיי-טק".

היא הציגה את היעדים של המועצה, בהם שאיפה להגיע לגידול של 40% במספר הסטודנטים שלומדים את מקצועות ההיי-טק ולעלייה במספר המועמדים בעלי בגרות מתאימה. "כדי להגיע ליעד, אנחנו פועלים בכמה מישורים: הגדלנו את התקצוב לסטודנטים בהנדסה ובתחומי ההיי-טק, כך שמוסד שמגיע ליעד מסוים מקבל תקצוב גבוה יותר; פתחנו תוכניות להשלמת פערים ומניעת נשירה בלימודים; אנחנו מטפלים במחסור בסגל בכיר איכותי – טיפול שכולל הגדלת תמרוץ לדוקטורנטים ומענקים לקליטת סגל איכותי; והקצינו משאבים להקמת תשתיות במקצועות מדעי המחשב וההנדסה. במקביל, אנחנו מעודדים חדשנות בהוראה ונתגמל מוסדות שיגוונו וישלבו בין תחומי הלימוד השונים. גם פילוסוף יכול להיות מהנדס מצוין".

"המאמץ הלאומי מתמקד בגיוון"

מיכל צוק, משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה במשרד הרווחה, ציינה מספר נתונים מהם ניתן ללמוד על המחסור החריף במהנדסים, ובמרכזם העובדה שב-2013 היו כ-3,300 משרות פנויות למהנדסים בעוד שבשנה הנוכחית, מספר זה עומד על 6,500.

מיכל צוק, משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה במשרד הרווחה. צילום: דוד סקורי

"קיים צורך בהכשרת הון אנושי מיומן. יש מחסור והמאמץ הלאומי מתמקד בגיוון, בעיקר באוכלוסיות הנשים, הערבים, החרדים ובני ה-45 פלוס", אמרה צוק. "אנחנו רוצים, למשל, ליצור קבוצת איכות של חרדים שתפתח שער לציבור להשתלב במקצועות ובתעשייה".

"עדיין לא ידועה הסיבה למה בני 45 פלוס לא מצליחים לחזור ולהשתלב במקצועות שלהם, ולכן אנחנו מתחילים בפרויקט שיחקור ויתמודד עם הבעיה", ציינה. "אנחנו פועלים בנוסף לעשות רילוקיישן של מהנדסים בחזרה לישראל. כמו כן, המשרד מקיים פורום מעסיקים, שמייצר שיח ותוכניות חדשות".

"הטיפול בהון האנושי הוא מאמץ לאומי לא חד פעמי, אלא משהו שהמדינה תצטרך לעשות באופן מתמשך", הוסיפה צוק.

ארז צור, יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. צילום: ניב קנטור

גוף נוסף שפועל על מנת לצמצם את המחסור בכוח אדם בהיי-טק הוא האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), המאגד תחתיו גופי היי-טק ומדעי החיים. יו"ר האיגוד, ארז צור, סיפר בכנס על מכרז שיצא בקרוב ושיביא להכשרת אלפי אקדמאים בתחום ההנדסה, בתוכנית חצי שנתית מהירה. עוד יוזמה שאודותיה פירט צור היא אליפות הסייבר, שמייצרת תלמידי תיכון שלאחר שירותם הצבאי יוכלו להצטרף לתעשייה. הפרויקט מתאים לילדים מגיל 8 ומיועד להנגשת התחום כבר מגיל צעיר.

הכשרת עובדים? חינוך עובדים!

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה ויו"ר הכנס, ציין כי "השבוע ניגשו 17 אלף תלמידים לבחינת בגרות חמש יחידות במתמטיקה. אי אפשר יהיה להגדיל את מספר לומדי ההנדסה ללא הגדלת מספר הלומדים חמש יחידות במקצוע".

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה ויו"ר הכנס. צילום: דוד סקורי

בדבריו הסתייג פרופ' מויאל מהמונח "הכשרת עובדים" ואמר כי מדובר בחינוך לכל דבר ועניין. "העולם משתנה בקצב מואץ, הפרופיל של הסטודנט משתנה, ולכן – חינוך המהנדסים צריך לעבור שינוי אף הוא. מדובר בהקניית ידע, מיומנויות וערכים, ולכן צריך לעשות סוויץ' מהכשרה לחינוך מהנדסים", אמר.

הוא ציין ש-"הדו"ח האחרון של רשות החדשנות מצביע על המחסור במהנדסים כחסם משמעותי להתפתחות תעשיית ההיי-טק. על אף התוכניות הממשלתיות להגדלת מספר הסטודנטים למקצועות ההיי-טק ואת מספר הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה, יש צורך בהיערכות מוקדמת להתמודדות עם המחסור בשוק. ההתקדמות הטכנולוגית המואצת, יחד עם השינויים בעולם העבודה, מצריכים דיון משותף בין כלל הגורמים על תהליך הכשרת המהנדסים, בפרט על רקע השינויים הצפויים בשוק התעסוקה. שיח בין כלל הגורמים המעורבים בנושא חשוב ויש לקוות שתהיה לכך תרומה ברמה הלאומית".

יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ של גוגל ישראל. צילום: דוד סקורי

"להקנות יכולות תכנות כבר מגיל הגן"

"צריך להקנות יכולות תכנות כבר מהגיל הרך. במקומות רבים בעולם, שילוב של לימודי תכנות כבר מגיל הגן הופך למקובל, והגיע הזמן שכך יהיה גם בישראל", אמר פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ של גוגל (Google) ישראל.

לדבריו, "צריך לתת למהנדסים בישראל גם יכולות רכות וחיוניות, כמו יכולת לעבוד בצוות ויכולת פרזנטציה. אחד החסרונות בארץ הוא שאנשים לא לומדים כמו שצריך להציג ולהביע את עמדתם בנושאים שונים. צריך לשנות את הגישה. אנחנו שמים ילדים בגן בכיסאות ומדכאים להם את היצירתיות, ואחר כך מפתחים תכניות איך להתמודד עם זה. זה לא צריך להיות המצב".