דו"ח המדיה: תמונת ראי של החברה הישראלית

המכון לחקר המדיה, שפועל במסגרת אוניברסיטת אריאל, פרסם בסוף השבוע את הדו"ח השנתי שלו על התקשורת בישראל, השישי במספר. הדו"ח מציג מגוון היבטים של התקשורת הישראלית ב-2016.

עורכי הדו"ח הם פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב און. השניים מציינים כי הוא מקיף תמונה מלאה של המדיה הישראלית כיום ומבוסס על מגוון נתונים, מחקרים וממצאים שנאספו במהלך השנה. הוא נכתב בשיתוף פעולה עם יפעת מחקרי מדיה, Vigo מקבוצת יפעת וחברת מחקרי המדיה TGI .

בין הנושאים שבהם עוסק הדו"ח בולטים הרגלי הגלישה ברשת, השיח ברשתות החברתיות, הביטחון והאבטחה באינטרנט, שימושי המדיה השונים, הנגישות לרשת והשמירה על הפרטיות.

פרופ' מן וד"ר לב און מצטט את הנתונים האחרונים שפרסם ארגון ה-OCED, שלפיהם יש בישראל קרוב לשישה מיליון איש שמחוברים לאינטרנט – זינוק של 367% לעומת שנת 2000. רוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח עמד על 65 מגה-ביט – עלייה של 30% בהשוואה ל-2015.

נתונים בולטים נוספים מעלים שמספר משתמשי הפייסבוק (Facebook) הפעילים בישראל ב-2016 עמד על כמעט חמישה מיליון, שהם 60% מכלל אוכלוסיית המדינה. בדו"ח מצוטט נתון מסקר שנערך עבור בזק, שלפיו ווטסאפ (WhatsApp) הייתה האפליקציה הפופולרית במדינה בשנה זו – 90% מהישראלים משתמשים בה.

הישראלים חוששים מסייבר

כאמור, אחד הפרקים המעניינים עוסקים באבטחה ובביטחון במרחב הווירטואלי. כמעט 20% מהנשאלים בסקר של בזק דיווחו על פריצות סייבר שחוו – לסמארטפונים שלהם, לפייסבוק שלהם או לקמומות אחרים. סקר שערכה סייבריזן, ושגם הוא מצוטט בדו"ח, מצא שיותר משליש מהגולשים חוששים מהונאות בכרטיסי אשראי, אחוז דומה חושש מוירוסים ואחרים הביעו חשש מדרישת כופר כאיום או מגניבת זהות. אמנם, רק 3% הודו שנפגעו ממתקפות כופר, אבל 10% ציינו שהם מכירים אישית אנשים שנפלו קורבן למתקפות אלה.

נתון מעניין נוסף מתייחס לנכונות של אזרחים לוותר על חלק מפרטיותם לטובת רשויות המדינה, מסיבות ביטחון והגנה מפני טרור. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה שכמעט 60% מהנשאלים הביעו נכונות שהרשויות יעקבו אחרי הפעילות שלהם באינטרנט. הנתון המעניין יותר הוא שלמעלה מחצי מהנשאלים מקרב הציבור הערבי הביעו הסכמה לוותר במשהו על פרטיותם.

בכל שלוש דקות – פוסט אלים

שיח השנאה ברשת הוא אחד הפרקים היותר מדאיגים בדו"ח ומשקף את המציאות המוכרת לרבים מאיתנו. על פי הנתונים, בכל שלוש דקות מתפרסם ברשת פוסט אלים בצורה כלשהי. מיוני 2015 ועד מאי 2016 נרשמו 175 אלף קריאות לאלימות במדיה החברתית, שליש מהן בגוף ראשון וכללו איום ממשי כלפי הגולש. 85% מקריאות אלה אופיינו במילים של רצח, אונס או אלימות פיזית אחר, כאשר חלק ניכר מהן מופנה כלפי האוכלוסייה הערבית בכללותה, באמירות כמו "צריך לפגוע בערבים".

פרק אחר עוסק בפער הטכנולוגי בין הגולשים היהודים והערבים: לעומת הציבור היהודי, ש-75% ממנו גולשים מהמחשב ורבים עושים זאת מהסלולר, בציבור הערבי המספרים נמוכים בהרבה – רק 50% מהם גולשים מהמחשב ו-28% בלבד מהנייד. עוד עולים פערים בולטים בהרגלי השימוש בין יהודים וערבים: 74% מהאזרחים הערבים לא מבצעים תשלומים ברשת, לעומת 39% מהיהודים. כמעט 48% מהם אמרו שהם לא עושים זאת כי אינם יודעים איך להפעיל את האפליקציות.

נתונים מעניינים נוספים מעלים שכמחצית מבני הציבור הערבי שגולשים ברשת לא שולחים מיילים ו-63% לא מורידים תוכנות למחשב.

הנתונים מראים: העיתונות המודפסת ממשיכה לרדת

הדו"ח עוסק גם בהרגלי קריאת העיתונים של הגולשים – ופה אין חידוש. שיעור החשיפה לעיתונות המודפסת היה במחצית השנייה של השנה שעברה 54% לעומת 57% בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. ברבות מקבוצות הגיל, צעירים ובוגרים, מסתדרים בלי עיתון יומי, אולם אצל המבוגרים בני 65 ומעלה נרשמה דווקא עלייה מסוימת בקריאת העיתונים.

השורה התחתונה: 2016 הייתה אחת השנים הסוערות ביותר בתולדות התקשורת בארץ, כאשר בחלק מהזמן התקשורת עצמה הייתה במוקד השיח הציבורי – בעיקר על רקע המאבקים סביב סגירת רשות השידור והקמת התאגיד. הדו"ח מציג עוד נתונים שמראים שהרשת בכלל והמדיה החברתית בפרט הפכו לערוצים חלופיים לכלי התקשורת המסורתיים. כמו כן, השסעים בחברה הישראלית משתקפים היטב במרחב הווירטואלי, מרחב האיומים על הגולשים הלך וגדל, והפחד ממתקפות סייבר הוא כבר נחלתם של גולשים רבים. הדו"ח גם משקף את הפער הדיגיטלי העמוק הקיים בחברה הישראלית בין יהודים לערבים. אולם מה שהכי צריך להדאיג ולהדליק נורה אדומה הוא עוצמת השיח האלים ברחוב וברשת.