אחדות ואמונה: הדרך להשיג את המטרה

באחרונה נדרשתי לספק שירותי יעוץ לארגון שעמד לסגת מפרויקט עתיר ממון שהחלו בו לפני כשנה לאחר שמספר "מומחים" ו"נביאים" בארגון איבדו בו את האמון.

אמת שהפתרון היה בסופו של דבר טכנולוגי, אבל ללא "טיפול רגשי" שנעשה במקביל לא היינו משיגים את ההצלחה שנראתה זמן קצר קודם לכן כמשימה בלתי אפשרית.

כיוון ואני חובב ספורט (בעיקר מטעמי בריאות) אני לעיתים מפיק לקחים מעולם זה לעולמות ההיי-טק והפרויקטים שלנו.

מקרה זה הזכיר לי את אחד האירועים שנחרתו עמוק בליבי והתרחש לפני מספר שנים באולימפיאדה בבייג'ין סין.

הרבה אירועים התרחשו במפגן ספורט עצום זה (כולל טקס הפתיחה המדהים שדרכו ראיתי את נפלאות הבריאה), אך למיטב זכרוני, האירוע הדרמטי ביותר שממנו למדתי הכי הרבה היה משחה השליחים ל-400 מטרים בבריכה האולימפית.

למי שלא יודע, הפרויקט באירוע כזה מתחלק בין ארבעה שחיינים בכל קבוצה, כאשר כל אחד מהם שוחה באופן עצמאי, אך המטרה הסופית הופכת את השחייה מתחרות אישית לקבוצתית.

החלטה חד משמעית

השחיין הראשון בקבוצה מארצות הברית, שהיה לא אחר מאלוף העולם האגדי מייקל פלפס, התנהל באופן מפתיע בכבדות, ושחיינים מנבחרות אחרות השיגו אותו, אך בשלב זה אף אחד עדיין לא התרגש כי מדובר רק ברבע הדרך, גם כאשר שאר השחיינים האמריקנים לא שיפרו את המצב והקבוצה פיגרה לאורך כל המשחה.

השדרנים והפרשנים הריחו ריח של הפתעה והגיעו די מהר להחלטה חד משמעית: הנבחרת הצרפתית מנצחת. ואכן, צרפת הובילה בגדול כשהגיע זמנם של השחיינים האחרונים במשחה (הרביעי בכל קבוצה) לזנק למים.

השחיין הצרפתי האחרון בקבוצה לא נח על זרי הדפנה ואף הגדיל את הפער לעומת שאר השחיינים כולל האמריקני.

"סנסציה", צרח השדרן הישראלי, "המצב בלתי הפיך, לא יתרחש כאן נס, אני חותם לכם, הזהב לצרפת", חזר והצהיר מספר פעמים. סביר להניח שכמוהו חשבו עוד הרבה שדרנים ופרשנים בעולם.

להידחק למקום השני

ואז, 20 מטר לסיום, קרה הבלתי יאומן!

השחיין האמריקני האחרון, החל להאיץ, כאילו פתח מבערי טורבו. באותו זמן היה מרחק של שני מטרים בינו לבין השחיין הצרפתי, מרחק שנחשב כאינסוף במונחי שחייה מקצועית, שבה כל עשירית שנייה קובעת. ובכל זאת, האינסוף הזה נסגר אט-אט, וברגע האחרון השליך האמריקני את ידו הימנית ונגע ראשון בקיר הבריכה.

השחיין הצרפתי ואיתו כל הקבוצה היו בהלם, אחרי שפיגרה לאורך כל המרוץ, ארצות הברית זכתה במדליית הזהב, כשצרפת המאוכזבת, שהובילה לאורך כל הדרך, נדחקת למקום השני, המכובד אך נטול הזוהר.

משחה השחייה המרתק הזה ניחן בכל התכונות שהופכות אירוע עם משמעות מהותית למשתתפיו בלבד, לאירוע סימבולי ורב-לקחים לכולנו, ובפרט למי שמנהל משימות ופרויקטים מרובי אנשים ותחת לחץ זמן.

הרבה מההתקדמות הטכנולוגית נזקפת ל-"משוגעים" (במובן החיובי), שלולא החזון והאמונה שלהם היינו קופאים על שמרנו. וכבר אמר רבי נחמן: "אין יאוש בעולם כלל".

למדנו כאן מספר עצות לחיים:
● זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
● השלם גדול מסכום חלקיו.
● לבד זה לא ילך.
● לעיתים צריך "להכות את המומחה".

הסבר בשבוע הבא.