לנובו סיפקה את מחשב העל הגדול ביותר המבוסס על מעבדי אינטל

לנובו (Lenovo) הכריזה בכנס הלקוחות הבינלאומי Transform על השלמת אספקתו והשמתו של מחשב העל הגדול ביותר בעולם המבוסס על הדור הבא של מעבדי אינטל (Intel). המחשב סופק למרכז מחשוב העל בברצלונה.

המחשב החדש, שמציע ביצועים של 11.1 פטה-פלופ, מכונה MareNostrum 4 והוא ימוקם במרכז, שנמצא בקפלה טורה גירונה באוניברסיטה הפוליטכנית של קטלוניה שבברצלונה. הוא ישמש למגוון מחקרים מדעיים – החל ממחקר הגנום האנושי, ביו-אינפורמטיקה וביו-מכניקה, ועד לחיזוי מזג האוויר ובדיקת הרכב האטמוספירה.

המערכת ממוקמת במקום ה-13 ברשימת ה-TOP500. היא כוללת יותר מ-3,400 צמתים של שרתי לנובו, שמציגים את מעבדי Xeon של אינטל. אלה משולבים יחד עם יותר מ-60 ק"מ של כבלי רשת מסוג Omni-Path Technology, במהירות של 100 ג'יגה-ביט לשנייה – אף הם של אינטל.

מדובר במערכת המחשוב עתירת הביצועים השלישית שהתקינה לנובו ב-Prace (ר"ת Partnership for Advanced Computing in Europe). הדבר ממקם אותה, ציינה החברה, כספקית הגדולה ביותר של מערכות מחשוב עתירות ביצועים וחדשניות בקהילה המדעית רבת ההשפעה הזו.

"האספקה, ההתקנה והמיטוב המהירים של מערכת ה-MareNostrum 4 במרכז מחשוב העל בברצלונה מציגים לראווה את עוצמת מחשוב העל של לנובו מקצה לקצה", אמר קירק סקאוגן, נשיא קבוצת הדטה סנטרים של החברה. "מטרתנו היא להיות חברת מחשוב העל מספר אחת בעולם, לעזור ולפתור את האתגרים האנושיים הגדולים ביותר באמצעות קידום מהיר של טכנולוגיות וחדשנות".

"מהמעבדה, למפעל ועד להשמה באתר, האספקה של מערכת בגודל ומורכבות שכזו דורשת רמה עילאית של אינטגרציה ויכולת", אמר מדהו מאטה, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת המחשוב עתירת הביצועים והבינה מלאכותית בלנובו. "הדבר דורש התמקדות בחוויית לקוח הוליסטית ויש מעט מאוד חברות שמסוגלות לספק זאת".

עוד ציינה החברה שהיא משדרגת בימים אלה את מרכז החדשנות בתחום המחשוב עתיר הביצועים הגלובלי שלה, הממוקם בשטוטגרט, גרמניה. יש בו 6,000 ליבות של מעבדי Xeon של אינטל, לצד השבבים הגרפיים החדשים של Nvidia, המשולבים יחד עם מבחר סוגי חיבוריות של מלאנוקס ושל אינטל. המרכז נפתח במאי 2015, במטרה לתת ללקוחות גישה לטכנולוגיות חדשות. הם יכולים לחוות שם את אותן מערכות שמספקות את העוצמה למחשב העל MareNostrum 4 בברצלונה. השדרוג המלא של המערכת יסתיים באוגוסט הקרוב.

שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ברמינגהם

באירוע דובר גם על פרויקט באוניברסיטת ברמינגהם, שלפי לנובו מהווה דוגמה לשיתוף הפעולה עם התעשייה, שמונע בידי מרכז החדשנות בתחום המחשוב עתיר הביצועים שלה. האוניברסיטה בנתה מתקן מחקר מרכזי שנקרא BEAR (ר"תBirmingham Environment for Academic Research). מדובר באוסף של משאבי IT המסופק ללא עלות לקהילה, לאוניברסיטה ולסטודנטים חיצוניים מורשים, ומאפשר להם להאיץ את המחקר שלהם בתחומים כמו מדעי החיים, כולל רצף הגנום, ומחקרים רפואיים ובלשניים.

"רצף הגנום יכול לספק תובנות מהירות לגבי הגודל ותבניות הפיזור של מגפות חשובות. כשנגיף זיקה היכה במדינות אמריקה, יכולים היינו להגיב במהירות, באמצעות פריסה של רצפים ניידים שישפיעו על אזורים, ויצרנו את רצף הנתונים בתוך כמה ימים בלבד", אמר פרופ' ניק לומאן, מומחה לגנומיקה מיקרוביאלית וביו-אינפורמטיקה באוניברסיטת ברמינגהם.

לדבריו, "ניתוח של רצפי גנום ניתנים להשוואה מעלה דרישות משמעותיות של כוח חישובי ואחסון. המערכת החדשה מספקת חישובים מהירים לפי דרישה בכדי לזרז את האנליזה. אנחנו יכולים לגשת מיד למאות מעבדים, אלפי ג'יגה-בייט של RAM ועשרות טרה-בייט של אחסון. זה אומר שאנחנו יכולים לשחרר במהירות ממצאים חשובים לקהילה הרפואית המדעית והציבורית, בכדי לעזור לספק תגובה למגפות".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.