מחשוב ענן או לא מחשוב ענן? זו השאלה

לא, זו לא שורה מתוך מחזה חדש של שייקספיר וגם לא דילמה פילוסופית באקדמיה. זוהי אחת השאלות הפרקטיות הגדולות ביותר שכל מנמ"ר בארץ ובעולם מתחבט בה בימים אלה.

יש שידגישו שהשאלה האמיתית איננה אם כדאי לאמץ את טכנולוגיות מחשוב הענן או להמשיך ולבנות דטה סנטר בארגון, אלא מתי נהיה חייבים לעבור לענן, כי ברור לכולם שהמנמ"ר יהיה חייב לעשות זאת, אחרת הוא והארגון שלו הופכים ללא רלוונטיים.

מנמר"ים כיום נדרשים לתת יותר פתרונות, יותר מהר מבעבר והכל בתקציבים שהולכים ומצטמצמים. מערך המחשוב ובראשו המנמ"ר, נדרשים להתאים עצמם לתחרותיות בשוק בו הוא פועל, להגיב מהר ולייצר מנועי צמיחה שידחפו את כל הארגון קדימה.

את כל זה כולם יודעים – אך כיצד עושים זאת? כיצד יוצאים מאזור הנוחות, המוכר והבטוח יחסית, עם כל האילוצים והקשיים שבו, וממציאים את עצמנו מחדש?

ובכן, עבור המנמ"ר, הבחירה לעבור ולצרוך שירותי מחשוב ענן הפכה לכורח המציאות. היכולת לקבל את שירותי המחשוב הנדרשים תוך שעות ספורות, התשלום שמתבצע לפי צריכה בלבד ורמות אבטחת המידע הגבוהות הקיימות בענן, משאירה בידי המנמ"ר רק לבחון ולבחור את ספק הענן המתאים לו ביותר.

אבל רגע אחד, מה יביא את המנמ"ר להרגיש בטוח שבענן הוא אינו מסכן את פעילות מערך המחשוב שעליו הוא אחראי, ותוך כדי אולי גם לסכן את תפקידו? כיצד בוחרים את ספק הענן הטוב ביותר לארגון?

ספקי הענן בישראל נחלקים לשתי קבוצות עיקריות. ישנם ספקי ענן בינלאומיים כמו אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google) שפלטפורמות הענן שלהם מותקנות הרחק ממדינת ישראל ומשם צורכים את השירותים ומאחסנים את המידע של הארגון, וישנם ספקי ענן מקומיים כמו MedOne, שכל שירותי המחשוב והמידע נמצאים בארץ.

אז איך מתחילים?

ארגונים רבים שעל פי חוק פועלים תחת רגולציה, קרי, הם אינם רשאים להעביר מידע מחוץ לגבולות מדינת ישראל, לא נדרשים לבצע בחירה גאוגרפית, אלא לבחור אך ורק ספק ענן מקומי.

ואולם, ישנם פרמטרים נוספים, טכניים, תפעוליים ומסחריים, המבדילים בין ספקי הענן השונים. ישנם מדדים כמותיים וישנם מדדים איכותיים שמקשים על השוואת "תפוחים לתפוחים" ולרוב גם קשה לנתח מי מספקי הענן נותן עלות-תועלת טובה יותר.ומה עם השירות, זמינות וביצועי המערכת, הטכנולוגיות הזמינות ואבטחת המידע? ומה יהיה עם צוות העובדים הקיים של המנמ"ר בארגון? כל כך הרבה שאלות, אז איך מתחילים?

ישנם ספקי ענן שלוקחים את הלקוח יד ביד במסעו לענן ומלווים אותו משלב אפיון הפתרון, דרך הטעמתו בענן ועד לכדי ניהול שוטף של המערכת עבורו.

ספקי ענן שמסוגלים להציג ללקוח קשת רחבה של שירותי אפיון, הטמעה, ניהול ותמיכה בשוטף, יהיו מן הסתם אטרקטיביים יותר לעומת ספקי ענן המספקים רק גישה לפלטפורמת הענן שלהם, ונותנים ללקוח להתמודד בעצמו עם כל השאר.

מומלץ לבחון מהי אמנת השירות בכל היבטי התמיכה הטכנית בשוטף. ספקי ענן גם נבדלים אחד מהשני בזמן התגובה המינימלי לטיפול בתקלה טכנית, בזמינות המוקד הטכני שלהם ועוד. כבר בשלב המכירה, כדאי להתקשר למוקד התמיכה של ספק הענן ולבחון את זמינות המוקד, איכות השירות הניתן ואדיבות נציגי התמיכה הטכנית.

ואם כבר בכניסה לעולם הענן עסקינן, הרי שמומלץ ללקוח לבדוק עד כמה קל גם לצאת משם במידת הצורך. ספקי ענן רבים פיתחו מערכות וטכנולוגיות ייחודיות רק להם, דבר שמקשה מאוד את היציאה והמעבר לפלטפורמות אחרות.

מומלץ לכל לקוח לבחון האם הטכנולוגיות שספק הענן משתמש בהם, הינן טכנולוגיות סטנדרטיות, המוכרות לו ומאפשרות לו כניסה מדורגת וקלה יותר לענן אך גם יציאה קלה ממנו.

לטפל בבעיות ולכבות שריפות

בעגה המקצועית המנמ"ר צריך לבחון ולהימנע ממצב של Vendor Lock-in, קרי, הימנעות ממצב בו המנמ"ר תלוי תלות מוחלטת, כובלת ולעיתים חונקת בספק הענן הנבחר כדי לתת שירות לארגון בו הוא עובד.

אחד הפרמטרים החשובים ביותר לבחינה הוא זמינות שירותי הענן עבור הלקוח. כיום, המנמ"ר מספק לארגון שלו זמינות מסוימת של שירותי המחשוב (SLA) ובדרך כלל הוא עובד מאוד קשה כדי לא לחרוג ממנה. לעיתים זה מלווה בהרבה שעות ללא שינה בכדי לטפל בבעיות ולכבות שריפות.

ספק ענן איכותי חייב לתת למנמ"ר SLA ברמה זהה או גבוהה יותר ממה שהוא נותן לארגון שבו הוא עובד, אחרת המנמ"ר למעשה פוגע בעצמו ובארגון. יש לשים לב היטב כיצד מוגדר ה-SLA, לאילו שירותי ענן הוא נמדד ורלוונטי, למשך כמה זמן הוא נמדד ומהם הקנסות שספק הענן מתחייב לשלם ללקוחות אם חרג מה-SLA שהתחייב.

ספק ענן איכותי במיוחד יעניק ללקוחותיו SLA של חמש תשיעיות, כלומר – זמינות של 99.999% מהזמן, ימדוד אותו בכל חודש מחדש (ולא רק פעם בשנה) וישלם קנסות ידועים וברורים מראש על חריגה כלשהי.

מנמרי"ם רבים חוששים להעביר מערכות מחשוב לענן בגלל היבטי אבטחת מידע. החשש שהכל מנוהל, מוגן ומאובטח בידי אחרים, הינו חשש אמיתי, לגיטימי ויש לתת עליו את הדעת. לרוב, ספקי ענן משקיעים מיליונים כדי לאבטח את פתרונות הענן שלהם ולהסיר חשש זה.

מומלץ לבחון אילו טכנולוגיות אבטחת מידע מיושמות בפלטפורמת הענן, אילו הסמכות והכשרות עבר ספק הענן כדי לוודא שההתנהלות שלו עומדת בתקנים ובסטנדרטים המחמירים ביותר בנושא זה. בנוסף, מומלץ שכל מנמ"ר יבחן את היבטי אבטחת המידע הלכה למעשה וינסה לחדור לפלטפורמת הענן של הספק הנבחר, כדי לוודא שהפלטפורמה מוגנת ובטוחה כנדרש.

ליהנות משירותי ענן איכותיים

בהיבט המסחרי, ספקי ענן איכותיים יתמחרו את שירותי הענן שלהם פר צריכה בלבד ובקבועי זמן קצרים של שעה או חודש. מומלץ לא להתחייב לתקופות ארוכות יותר, גם אם מדובר בהנחה כספית כלשהי שהלקוח מקבל. בכך למעשה ניתן לבחון בכל פעם מחדש את כל הפרמטרים שצוינו במאמר זה, כדי לוודא שספק הענן הנבחר הוא הספק המתאים ביותר לא רק בשלב המכירה אלא גם בשוטף.

בחירה נכונה וחכמה תאפשר למנמ"ר לישון בשקט ולהיות רגוע שפתרונות המחשוב שהוא מקבל בענן מעניקים לארגון שלו ערך אמיתי, דוחפים את הארגון קדימה ולמעשה מהווים מנוע צמיחה משמעותי.

אם כן, מחשוב ענן או לא מחשוב ענן זו באמת לא השאלה. הניסיון מראה שספקי ענן איכותיים מעניקים שירותי מחשוב שהופכים את מערך המחשוב של לקוחותיהם למשהו אחר לגמרי, למנוע צמיחה של ממש, ולמעשה, מסייעים להצלחת הפעילות העסקית של כל הארגון.

נכון, המנמ"ר נדרש לעשות צעד אמיץ, לצאת מאזור הנוחות, ולרוב לקחת סיכון מחושב, אך התועלת כל כך גדולה יותר שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.

ארגונים שעברו בהדרגה ליהנות משירותי ענן איכותיים, וטעמו את טעם ההצלחה, קיבלו עוד ועוד תיאבון והרחיבו את היקף פעילותם בענן. למעשה, ישנם ארגונים שהעבירו את כל פעילות המחשוב שלהם לענן, והם מברכים על כך בכל פעם מחדש.

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהל תחום הענן ב-MedOne.